אז הוא אמר… ציטוטים שעושים לי את זה.
היכן שאינני מצטט במפורש אחר, זה כמובן – אני.
ניסיון 'אחיזה' מילולית, רפלקציה של אחיזה תודעתית, שלי, מהות, במציאות כפי שאני תופש אותה.
'אחיזה תודעתית' היא הקוזינה המרוככת של 'הגדרה' היא תפישת מילולית של מהות, באופן שמהות זהה תיכלל בהגדרה ומהות שונה תודר, וזאת בחתירה למינימליזם מילולי וליעילות מקסימליסטית.
אני [נתפש] נחרץ באמירה, ואינני בטוח בנכונותה של אף אמירה.
תפישות עולם הן תוצרי ריבוי מרכיבים
– מקווה שבכל קריאה אמשיך לערוך את ההתייחסות.
אנשים נבדלים [גם] בתפישות עולם לפיהן הם פועלים.
בהבחנה בין מכניקות תפישות, מחלק לשניים: להמשיך לקרוא תפישת עולם אֱמונית – משמעות
מאחורי עמדות טקטיות מולקולריות גלויות,
נמצא, על פי רוב,
שמרן קונספטואלי אסטרטגי לטנטי.
אם אינך מוריד לעצמך ערך – בצד צרת חוסר המודעות העצמית שאתה נמצא בו – זה בסדר!
שמור על המורל. גבוה. גאה. להמשיך לקרוא נעלבת?
סביבנו אנשים,
שלתפישתי, לערכי,
חלקם חיים חיים לא ראויים.
כך, להם ולנו המוות הוא ידיד.
כל שתרצי שיתגשם,
ומה שלא – שיימוג!
פגשתי מי שייחסתי לו יותר יכולות ממה שייחס לעצמו,
שלא זכה להערכתי על התנהלותו,
חש לא מסופק
תאב ותובע כבוד לא מנופק.
נטולי תפישת עולם גלובליסטית,
נטולי גישה אתיאיסטית,
מתייחסים למדינה קונפורמיסטית,
יישמי פרקטיקה מולקולריסטית,
והתנהלות פרגמטית עכשוויסתית.
מונעים ממיxום תנאים ביהוויוריסטי,
רוחב תפישת עולמם כעומק כותרת מגזיניסטית,
נעים כשבשבת ברוח דינמיסטית. להמשיך לקרוא מתהפכנים
סקר עושות חשבון העלה שההמבורגר המצטיין בישראל הוא מקדונלד'ס.
ברכות! להמשיך לקרוא חכמת המונים
התודה כמובן- לך.
מקומך בעולם הבא,
בכל האמור בי, כן?
מובטח!
עליך רק להגיע לשם.
בחינת נטייה לשלילת מעשה, כמאפיין אישיותי
במנותק מערכיות (האללו, להישאר בטריבונה, לא לרדת למגרש בהשלכה עצמית)
נובעת מאחת משתי טביעות אצבע אישיותיות, מאפיינות, של ניהול אנרגטי. להמשיך לקרוא בין עצל לנמנע
בעקבות ירי החייל במחבל מתקיים שיח על 'האם לירות במחבל, כשברור שאינו מהווה עוד סכנה.
בקיום מגוון דתות יש מצב של העדר דת, מצב בו אין אמונה, מצב שישנם ערכים אינדיבידואלים שהולכים ומתרחבים פרוגרסיבית עד מבנה חברתי, ולא מצב רגרסיבי של מבנה חברתי מקודש המכילים פרטים ווריאנטים שיחד יוצרים דת. להמשיך לקרוא הדת שלנו – לא להרוג
להערכתי, פורים 2016 משופע ביותר התחפשויות של מבוגרים מאשר בעבר, בעיקר הרחוק.
מייחס זאת לעידן של ייצוגים,
שימוש פושה מתעצם ורווח
בתיווכי מסך, בריבוי ממדים
כרשתות חברתיות, פייסבוק, בנייה עצמונית של ערכים אישיים בוויקיפדיה,
שמשפיעים, משלימים גם על הרצון, היכולת, הנטייה לטפל בדימויים.
אליהו דבוש
האהוב-
מזל טוב!
שכל משאלותיך יתגשמו,
ומוראותיך ימוגרו!
לא כל הימניים אֱמוניים לאומניים,
אלימים בפועל.
עם זאת, בפועל-
אלימות שאיננה על רקע אישי
היא על רקע התכנסות אֱמונית לאומנית.
התכנסות אמונית לאומנית מכילה פוטנציאל אלים,
שכן,
זו אלימות לגיטימית, נורמטיבית, ערכית.
ההתפתחות הטכנולוגית נעה בנתיב- להמשיך לקרוא תנועת ההתמחות
אני אוהב שמשמיצים אותי,
צוחקים, מסתלבטים עלי –
הרווחתי כל השמצה ביושר,
זה עושה לי טוב,
אם לא לעור הפנים,
לאור הפנים.
רואה בכך – אצל אחרים – סוג ביטחון, התנשאות מבורכת, על מתנחתים.
אמירתו של בני ציפר מבטאת תפישה קונסרבטיבית, אמונית לאומנית, ובעזרת ציפר כעת גם ארטיסטית, אמנית, בו תפקיד פרט הוא שירות רעיון נשגב קולקטיביסטי. להמשיך לקרוא בני ציפר: "הדרישה מאייל גולן…"
את היות חיי טובים,
גם אם לא מושלמים,
אני משייך לשלושה נדבכים:
כבוד = ייצוג
בעבר –
ה'כבוד' היה תוצר ההתייחסות החיובית אל מכלול תפישתי של התנהלות אדם אחר. להמשיך לקרוא רדיפת ייצוג
