ההבדל בין עצלנות לנמנעות
בחינת נטייה לשלילת מעשה, כמאפיין אישיותי
במנותק מערכיות (האללו, להישאר בטריבונה, לא לרדת למגרש בהשלכה עצמית)
נובעת מאחת משתי טביעות אצבע אישיותיות, מאפיינות, של ניהול אנרגטי. להמשיך לקרוא בין עצל לנמנע
אז הוא אמר… ציטוטים שעושים לי את זה.
היכן שאינני מצטט במפורש אחר, זה כמובן – אני.
ניסיון 'אחיזה' מילולית, רפלקציה של אחיזה תודעתית, שלי, מהות, במציאות כפי שאני תופש אותה.
'אחיזה תודעתית' היא הקוזינה המרוככת של 'הגדרה' היא תפישת מילולית של מהות, באופן שמהות זהה תיכלל בהגדרה ומהות שונה תודר, וזאת בחתירה למינימליזם מילולי וליעילות מקסימליסטית.
אני [נתפש] נחרץ באמירה, ואינני בטוח בנכונותה של אף אמירה.
בחינת נטייה לשלילת מעשה, כמאפיין אישיותי
במנותק מערכיות (האללו, להישאר בטריבונה, לא לרדת למגרש בהשלכה עצמית)
נובעת מאחת משתי טביעות אצבע אישיותיות, מאפיינות, של ניהול אנרגטי. להמשיך לקרוא בין עצל לנמנע
בעקבות ירי החייל במחבל מתקיים שיח על 'האם לירות במחבל, כשברור שאינו מהווה עוד סכנה.
בקיום מגוון דתות יש מצב של העדר דת, מצב בו אין אמונה, מצב שישנם ערכים אינדיבידואלים שהולכים ומתרחבים פרוגרסיבית עד מבנה חברתי, ולא מצב רגרסיבי של מבנה חברתי מקודש המכילים פרטים ווריאנטים שיחד יוצרים דת. להמשיך לקרוא הדת שלנו – לא להרוג
להערכתי, פורים 2016 משופע ביותר התחפשויות של מבוגרים מאשר בעבר, בעיקר הרחוק.
מייחס זאת לעידן של ייצוגים,
שימוש פושה מתעצם ורווח
בתיווכי מסך, בריבוי ממדים
כרשתות חברתיות, פייסבוק, בנייה עצמונית של ערכים אישיים בוויקיפדיה,
שמשפיעים, משלימים גם על הרצון, היכולת, הנטייה לטפל בדימויים.
אליהו דבוש
האהוב-
מזל טוב!
שכל משאלותיך יתגשמו,
ומוראותיך ימוגרו!
לא כל הימניים אֱמוניים לאומניים,
אלימים בפועל.
עם זאת, בפועל-
אלימות שאיננה על רקע אישי
היא על רקע התכנסות אֱמונית לאומנית.
התכנסות אמונית לאומנית מכילה פוטנציאל אלים,
שכן,
זו אלימות לגיטימית, נורמטיבית, ערכית.
ההתפתחות הטכנולוגית נעה בנתיב- להמשיך לקרוא תנועת ההתמחות
אני אוהב שמשמיצים אותי,
צוחקים, מסתלבטים עלי –
הרווחתי כל השמצה ביושר,
זה עושה לי טוב,
אם לא לעור הפנים,
לאור הפנים.
רואה בכך – אצל אחרים – סוג ביטחון, התנשאות מבורכת, על מתנחתים.
אמירתו של בני ציפר מבטאת תפישה קונסרבטיבית, אמונית לאומנית, ובעזרת ציפר כעת גם ארטיסטית, אמנית, בו תפקיד פרט הוא שירות רעיון נשגב קולקטיביסטי. להמשיך לקרוא בני ציפר: "הדרישה מאייל גולן…"
את היות חיי טובים,
גם אם לא מושלמים,
אני משייך לשלושה נדבכים:
כבוד = ייצוג
בעבר –
ה'כבוד' היה תוצר ההתייחסות החיובית אל מכלול תפישתי של התנהלות אדם אחר. להמשיך לקרוא רדיפת ייצוג
אני, יש לי הומור גיאוגרפי.
ישנם מחוזות שאת מעט ההומור שיש לי- אני מאבד.
בשום מקום, איש-
הוא, אני,
לא מצחיק.
רק את עצמי להצחיק ידעתי.
כשל מובהק אצל תבוניים
בין מחשבה רציונלית,
למחשבה שאיננה
היא העירוב בין תפישת ערך
לבין
הליך מחשבה מוסדר,
הנמנע מהטיות אלה.
המשתמש במטבע ביטוי מאד
ועוד יותר במכפלתו-
מאד מאד
מעיד על נטייה אישית
למג'וריזציה של הסיטואציה,
מחווה, שאינו סומך על השומע-
עלי,
שייחס אינטרפרטציה מידתית לסיטואציה,
במידה אליה מתכוון.
אז אולי, כדאי לשמוע למזער?
בבחירת טעמים,
ובכלל בחיים,
כשאינני בטוח מהם העדפות, טעמי האחר,
אעדיף את טעמיי שלי.
פער שלילי בין ערכיות כוונה
איך נתפשים בתודעה אחרת,
לבין
ההבנה שנתפשים שלילית.
"דוקטור דיקמן…" פנה אליי חבר.
"דוקטור, דוקטור? דוקטור למה?" שואל שלישי נוכח.
"אני דוקטור בהעמקת תעוקות,
פרופסור העצבת שמייחים,
ספציאליסט העצמת מצוקות,
מומחה החלאת בריאים."
סתלבט –
שלילית: פנייה מודעת, בכוונה ראשונית, בכוונה להפחית ערך, ללעוג, להנחית רגשית אחר.
חיובית: לגרום לאחר, במודע, בעיקר במלל, שיחוש רגשית חיובית באופן שישרת את המסתלבט, כשמושא הסתלבט – מי שמסתלבטים עליו, היה חש אי-נוחות אם היה מגלה שזו הכוונה האותנטית. [Also known as Manipulation]
מוסתלבט: סביל, אוהב, רוצה תגובתית שיסתלבטו עליו.
יש לי חבר,
מתלונן שנשים מחפצנות אותו-
הוא מוחפץ על ידי נשים,
חוזייר – נשים רואות בו חייפץ,
מבחינתן הוא להמשיך לקרוא לו הייתי חפץ