עצלות - נטייה לשימור אנרגיה. הנעה לפעולה אם מראש ידוע התגמול ואם התגמול גבוה

עצלות

משך קריאה כ־ 4 דקות

אבחנה חיצונית, אחיזה תודעתית

מניעת פעולה,
על ידי תיעול אנרגיה לאפיקים מונעי הוצאת אנרגיה,
שנתפשת על ידי העצל כלא מקדמת ישירות את עניינו.

לעצל

  • אין חדוות הוצאת אנרגיה,
  • יש התעכבות, היסוס, אופייניים, על הערכתו, האם כדאי ‘לקחת סיכון’ בהקצאה אנרגטית, טרום המעשה,
  • יש עניין בדיון על ‘יעילות’, ‘חיסכון אנרגטי’,
    • ישלו עניין תכני בשימור אנרגטי,
    • וגם כדי לשוות ערך חיובי לנטייתו..

התנהלות אופיינית

העצל יואיל הקצות אנרגיה לביצוע מטלה כששני תנאים ימולאו מבחינתו:

  1. התמורה ידועה מראש,
  2. התמורה לאנרגיה המוקצית נתפשת כגבוהה, כשווה את השקעתו.
    [תמורה יכולה להיות במגוון אפשרויות, העיקר הוא תפישת הערך בעיניו, כולל טובין יקר ערך כהבטחה לחיסכון אנרגטי עתידי.]

תוספות

  • לעצלות נלווית תחושת היעדר חדוות הקצאת אנרגיה.
    כלומר, לעצל, יש תחושת חשך אנרגטי, מחסור, שאין לו די באנרגיה האצורה בו,
    שזו הקיימת לא תספיק בעת הצורך,
    כדי שיסכים להקצות, לבזבז,
    מהמשאב הדל, המוגבל, שבמחסור,
    ולבזבזו על מותרות לא מקדמים מהמעלה הראשונה.
  • לעתים הסביבה מתפעלת ממי שממקד אנרגיות רבות למימוש עיסוק בפעולה קונקרטית.
    התנהגות זו אינה הפרכה של ‘עצלות’ אצל אותו מישהו.
    לא כדאי להתרשם, לטעות, מגילויי הקצאת אנרגיה לאפיק מובחן, שמספק כיף, תמורה מיידית למאמץ, כתוצאה של סיפוק יצרים וטעמים אישיים,
    אופייני לספורטאים, לאמנים, אנשים עם כישורים ממוקדים מפותחים שעסוקים בממד הצר של טיפוחם ופיתוחם, מקצים ומתעלים את מרבית האנרגיה שלהם לערוץ יחידני, שהוא גבוה בסולם הערכים.
  • אין לטעות בין גילויי הקצאה חזקה של אנרגיה לבין חריצות.
    לעיתים ‘עצל’ יוציא אנרגיה רבה כ-

    • תגובתיות ללחץ, לרצון לרצות, לספיחת תחושת ערך או גריפת הנאה ממשהו שאוהב.
    • פרסונה שמתעלת את תשומותיה לערוץ עיקרי מאובחן בעודה מתעדפת אנרגטית נמוך ,באופן מובהק את שאר ממשקי החיים.
    • ג’אנקי שעושה מאמץ אדיר להשיג סם, אלכוהול, סיגריה- אינו ‘חרוץ’.
  • לעצלות יש יחסי ציבור שליליים. המונח, אינסטינקטיבית, מעורר אנטגוניזם.
    עם זאת, עצל אנרגטי אהוד יכול להתפש כ’ממוקד מטרה’- ערך חיובי, כמי שאינו משחית אנרגיות לשווא – מסי כזה, שנתפש כ’מי שמנהל ביעילות את מקורותיו האנרגטיים להשגת יעד מקדמי’ ועושה זאת הנצלחה שלא תשוער, גם בשל חסכנותו האנרגטית.
  • ממש לא גורף, לא אמפירית, וממש לא נכנס לאנדורפינים ובני דודותיהם –
    נראה לי שהוצאת אנרגיה משפיעה על מצב רוח,
    וההפוך המתבקש – עצלות אנרגטית קשורה במקרים רבים לדכאון.
    ומובהק אף יותר, אותם מי שראיתי מתעלים אנרגיה באופן מובהק לערוץ יחיד, רבים מהם היו בסוג של דאון מנטלי, מאופיין ומתמשך.
    כלומר, עצלות אנרגטית, ברבים מהמקרים שאני חוויתי, מקושרת לסוג של אי-נוחות רגשית תשתיתית.
    האם התיעול האנרגטי למקום מסוים אחד הוא מנתיבי מילוט מקשיי חיים?
  • נראה, שבעייתי, מסוכן, יקר אף יותר הוא החרוץ, מי שניגש למטלה בלא שמפעיל רגולציה אנרגטית, שלא סופר אנרגיה כלל.
  • ביל גייטס אמר, ש-

תמיד אקצה עצל לביצוע מטלה קשה,
שכן הוא ימצא את הדרך הקלה לבצעה.

Share

הערות? אשמח לתגובתך