תפישות עולם, יישום, ביורוקרטיה

משך הקריאה: 4 דק', תלוי בכמה שניות יש לך בדקה

רבים ממי שדברתי איתם על נושאי תפישות עולם, בעיקר אלה הפחות מיומנים* בסוג שיח כזה, נחרצים ואחוזים בתפישותיהם, חולקים בַּלְבֶּלֶת בין

  1. תפישות עולם,
  2. פרקטיקה התנהלותית,
  3. ביורוקרטיה.

* אם איחשד בהתנשאות – הרווחתי ביושר.
לא כתרופה ל’התנשאות’ אלא בסמיכות לה, העובדה שאני מרבה לעסוק בסוגיה אינה מביאה אותי למסקנה שהגעתי למסקנה אחת יותר ‘נכונה’ מאשר אחר שלא נדרש לתעוקות אלה. לבטח צברתי ניסיון רב בהקצאת תשומות לנושא.

תפישת עולם היא סט ערכים שיש לכל ייצור תבוני. כמעגלים החובקים שרידה אנושית.

יש מי שמקצה לכך משאבים רבים והרוב שמתנהלים באמצעות סט ערכים מוטבע, ונדרשים לבחון סוגיה מסויית בדרך סביב אירוע בו מימוש ערך מקדמי מתנגש עם ערך אחר.

מי שפחות מיומן בחפירה בערכים באופן מבקר ועצמאי במזגן, ב- off-line, שלא לומר אקדמי, יבחן סט ערכים לפי התרגום המעשי של מימושם;

מבחינתו מי שומר על דיני כשרות, שבת, וכיוצא באלה הוא דתי, ומי שלא אינו דתי.

ולא כן הוא: יש מי מי ששומרים על הנחיות דת מסיבות כלשהן לרבות סוציולוגיות, ורמת האמוניות שלהם נמוכה, יש מי שלא שומר על הנחיות דתיות ורמת האמוניות גבוהה.

זהו בלבול רווח.

בלבלול נדיר יותר הוא לשייך למישהו את היותו ‘יהודי’ בשל התיג ככזה בתעודת זהות. ייתכן שברוב המכריע של המקרים ישנה הלימה בין התיוד לבין ההשתייכות ההזדהותית, אך אין בכך שום הכרח. מה שכן יש שם זו חשיפת מכניקת מחשבה של מי שרואה במי שמתוייג בתעודת הזהות כ’יהודי’ האופן מיידי כ’בעל תפישת עולם מובחנת’.

האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו

שורר שאול טשרניחובסקי.

קטונתי מלפרש משורר נפלא זה. גם איש פשוט שכמותי מתקשה להכיל עירוב דסציפלינות ש’אדם הוא תבנית נוף גיאוגרפית’ – גדול עלי.

עם זאת תפישות עולם – צבר ערכים של פרט, בעיקר בנושאי פרט חברה מונחלים לפרטים באמצעות סוכני ערכים חברתיים – הורים, סביבה, מחנכים, מוסדות שלטוניים ורשויות החוק. כרגי אדם הם תעתיק די קרוב למקור של מערכת הערכים שהונחלה לו משחר ילדותו.

מעטים הם מי שהתבגרו ושינו סט ערכים מזה שהוטמע בהם טרום בגרותם.

בהינתן מקרים מעטים אלה

  • בדרך כלל, סט ערכים מוטמע מוחלף בסט ערכים מוטמע אחר,
  • החלפת סט ערכים באה, על פי רוב, אני מניח, בעקבות טראומה לסובייקט,
  • בחלק ניכר מהמקרים ניתן לראות שעל פניו נראה שסט ערכים הוחלף, ועם זאת בבחינה מעמיקה נראה המכניקה הערכית נותרה.
    • ‘חוזרים בשאלה’ הפסיקו לקיים מצוות, מרכיב אמוניותם נותר.
    • ‘חוזרים בתשובה’ נטו להיות אמוניים גם טרם ה’חזרה’.

טרם חוויתי מי שנחשפתי לסט ערכיו ושינה לסט ערכים שונה משמעותית, מתפישות מסויימות לאחרות, גם אם מכריז על כך.

אותם מקרים של אופן השונה ממערכת הערכים

מה שיש כן, הוא תנועה על ציר הזדהות קולקטיביסטית – של תנועת התכנסות לתוך/ החוצה מהזדהות לקולקטיב בנושאים מסויימים בהינתן גירויים מסויימים.

Share

הערות? אשמח לתגובתך

Share