פרסטרויקה

הערכת משך קריאה כ- 10 דקות

יום ראשון

פרק 3

פרסטרויקה

יוצא מהחנייה כדי להגיע לקפה שממול בהמשך לשדרה הראשית נובי ארבאט, החוצה את הרינג. עובר את הכביש במנהרה תת-קרקעית. נראה לי, שהמוסקבאים קיבלו השראה לבניית עשרות מעברים קרקעיים כדוגמתה במוסקבה ממנהרת ככר המושבות או אולי זו של ככר מגן דוד שבתל אביב.
חסקל העיראקי. ביקר אותי באייטיז בניו יורק. כשהיינו בווילאג’ אמר- “וואלה, זה כמו שיינקין זה.”

בדרך כלל חולפים שם חוצי רגל, שנגנ/י רחוב חמושים בכלי נגינה זה או אחר מלווים בשתדלני תשר, שבישירוּת אגרסו-קונקרטית תובעים את מבוקשם, טול, מס מעבר. כלומר, תשלום על העובדה שעברת, שמעת, ועל פי דין של מטה חוייבת בתשלום, כי הרי עברת.

הפעם, באמצע המעבר, צמוד לקיר, שכוב לו, וגם לשאר העוברים, גבר כבן שלושימומשהו עם חזות אסייאתית. שמיכה צבאית, בסטייל ששימש אותי בטירונות 1978 בשומרון, מרושלת עליו בנינוחות באופן שגלוייו המבויישים חשופים. עירום. האיש אינו במצב ערות; הדיאגנוזה- ממוקם תודעתית איפשהו על המנעד שבין תנומה למוות. אולי סינדרום אריקשרון.

מישהו עומד לידו כעובד על חיפוש אצות אבודות.
ואני? אני יש לי קפה של בוקר על הראש., תחליף שבת אלקלעי. חמלתי המוגבלת לא מתועלת למחוזות כאלה. בכלל, נסיוני הפאראמדי מסתכם ביירוט חצ’קונים פרסונליים ופיצוצם. שלי. לא של זולתי. ואף זאת כזכור ולמצער, היה לפני כ-35 שנה. אלטער סוציומט

עובד מעט. על קפה. אם ניתן לכנות מענה למיילים כעבודה ולקפה חלש, חם, חלב שומני, מעט קצף שחומם הרבה, הכל מדי, קפה ‘לאטה’ בנוסח שאוהב.

המושג עבודה בעידנים אלה עבר מטה-מורפוזה, סטרץ’ המשגתי לכמה מקצועות שלכלל המין האנושי, כולל גדולי גאוניו שלא זכו להגיע לשלהי המאה ה-20 לא השכילו להכיר, להכיל ולהחיל. בין עיסוקים אלה נמנים מענה למיילים, קידום אתרים במעלה תוצאות מנועי החיפוש, יועצי מיתוג וכיוצא באלה. פעם, עוד בזמני, מקצוע היה נגר. על כך מתפתה לשחרר שזה שאת לא במקצוע הכי עתיק בעולם, לא אומר שאתה לא זונה. ולהיפך. או לא.

חוזר מהקפה לדירה, חצי המרחק מ- 373 המטרים לעבודה. פוגש בלובי, אם ניתן לקרוא לריכוז תיבות הדואר מול שלוש המעליות ‘לובי’, את רבע ממצבת שוערי הבניין, את מי שלא מתרשם מחוסר יכולתי ללהג ברוסית, אולי בשל השפעת תועפות האלכוהול, עומד על הזכות האלמנטרית לתקשר אתי, וזאת בניגוד לשאר עמיתיו שמתעלמים מברכותי לשלום בעוברי.
אז מכיוון שאנחנו מחוייבים פה, ובכלל, ליושר בהיבטו האינטלקטואלי, אלה לא שוערים; הם מרוחקים מהדלת באופן שלא שומעים או רואים אותה, וזו, הכפולה מאימי מזג האוויר, בדרך כלל פתוחה, וכשלא- נפערת לפקודת הקשת קוד. התואר ‘שולחנים’, שכן רוכנים על שולחן, או ‘ישבנים’ שכן הם ישובים בנחישות על כסאותיהם ללא תנועה, בוהים בטלויזיה המושלגת (מושג משלהי הסיקסטיז שלא תיאר את מזג האוויר בלבנון, אלא את איכות הצפי בישראל של תחנותיה) לטעמי, יתאם את עיסוקם יותר. בניגוד לשלושת הקופים הם א’: לא קופים הם אנשים. ב’: הם לא שלושה אלא ארבעה. ג’: כולם גם לא רואים, גם לא שומעים וגם לא מדברים, מבחינתי, בהיבט תפקודם. ד’: הם אף פעם לא ביחד, אלא מתחלפים במשמרות של 24 שעות.

נראה לי שיש כאן ריבוי מקצועות [עיסוקים אולי, שכן לא יודע מה מקצועו של ‘השוער’- פרט לרכינתו לא נחשפתי ולו לאחד מ-משוכנע-שיש-רבים מכישוריהם] מונוטוניים, עתירי חיכיון.

עיסוקים כאלה, מטבעם של צרכים וסיפוקם, מניח, ישנם בכל העולם. בהודו נחשפתי למצבי צבירה של אפס מעש במגוון אדיר כמאות המלים שיש לשבט האסקימוסי ווטשלמקוליט האלסקאי לתאר את הצבע לבן.

עם זאת, נראה לי, שמגוון האוקסימורון התעסוקתי – עובד במנוחה, הומיאוסטזיס תעסוקתי, כאן עשיר יותר. הסיסטמה מחייבת שלילת הבלתי מועסק. מבין יתר גילויים אליהם נחשפתי, במשרדי שלי, שני שומרים בשעות העבודה, אחד בשאר שעות היום, מצדו החיצוני של המשרד מופקדים על זֶכֶך הדלותית השקופה והחשמלית ושתי פקידות קבלה מצדה הפנימי, המתפרנסים מבהייה אלה באלה. אולי זה המתח האירוטי הנצבר ונפרק, כבִֶה ונכבָּה. עתירוּת כח אדמית כזו, זכר, אולי, לימים של יתר ערך לתעסוקה מלאה ופחות ליעילות.

צריך לגלות מעט פרקטיות ובמקום לבלבל ת’מוח לקוראים לעשות מעשה ולבטל את עלות השומרים.

הנטייה שמזהה ברוסיה אצל עובדים המתמקמים, ממקסמים, תופסים עמדות שליטה ועוסקים ברגולציה של הידע, כי הם יכולים, מתמיהה אותי בהיותה כה נפוצה, בוטה וגורפת. וגם מחוץ לה, אם לשמור על פוליטיות קורקטית. כן, יודע על תופעות כאלה. בעיקר אצל מהגרים: המתמקם תופס קושאן, זיכיון על מקום עבודתו, וכבפיאודליזם שואף להוריש לבניו את המשרה שרכש. בגרסת חברת ההגירה במילניום השלישי, הוא מנסה להפיצה בין מכריו. מנסיוני הצנוע, לא נחשפתי לאינטנסיביות וסדרי גודל כאלה במקומות אחרים. וגם בארץ.

הם קונקרטיים. קשוחים. הם אומרים שזה לא מקרה שנפוליאון והיטלר נעצרו אצלם. הם לא היססו לשרוף את שדותיהם ועריהם כדי לעצור את הכובשים.

החיוך- חיווי למצב האומה. שוב, מזכיר לי את הודו – חיוך וולונטרי כהבעת פנים רווחת, לא כתגובה לגירוי קונקרטי, חסר. בבסיסם, הם כל כך פסימיים שהם תגובתיים יותר לחרדה מאשר לאופטימיות. אם במערב הצמד פְּרָס קְנָס חזק יותר בפרס, השטראף, מלת הקסם לקנס היא הלך חוקי ונפוץ. ייתכן, שנעוץ ברעיון שעל הפרס להיות מוגבל ופחוּת מהתועלת הנצברת הכוללת, השטראף הוא אין-סופי ופתוח הן ליישום מסורת קיימת והן ליצירתיות יצירות מקוריות, לא בלתי אפקטיביות, אגב.

התגובתיות כאן נמוכה, או נעדרת, כתגובת הבורשט לבחישת הכף.”Spoon in the Borch” קורא לזה. אלה שחושף אותם להתרשמותי באמצעות האלגוריה הקולינארית, מתקנים אותי להגיית הבורשט ללא T, בורש, בשלב הראשון. בשני, לתהייתם, אני מבהיר שמנחה את העובדים לעשות ככה, ככה וככה, העובדים מנידים בראשם בהבנה ובהסכמה. בווידוא, ברור שמבינים. בפועל, ממשיכים במה שיודעים, מכירים, ברוטינה ובהתניה. ממתינים בציפייה דרוכה לנגיסת השטראף, נשיכת הקנס שOh yeah בוא יבוא. 1,000 שנה הגיע, שפתאום יבושש? יפציע כגורם משכנע, מרתיע. ואם לא יבוא- הריבון מעיד על עצמו שחלש. נעוט עליו.

אחד ממיטיבי, וֶלודיה, הסביר שלאורך ההיסטוריה, כולם זיינו אותם. לטוב ולרע, זויינו. החיים כאורגיה. תמידית. פסיבית. זו כנראה, ולדעתי האישית בלבד, התולדה לעשייה בניחוח האלימות המאפיינת אותם. לטעמי, זו התמודדות עם הקבעון המתסכל העוטף: רק כוח מתפרץ, ביטוי מכובס לאלימות, ישנה את המציאות אם הסלימה להיות בלתי נסבלת מבחינת מי שחווה אותה. מנהל המכירות ואיש ה- HR שמתחתיי תובעים להטביע בשטראף. אני מבין שאני מפגין חולשה בהמנעותי. מנהל המכירות מאחר. הבאתי לו וואחד שטראף לפנים על איחרתיולאהודעתילפני, ואזהרה של שטראף שלם מעל ארבעהשכןהודעתי, ועוד חצי שטראף, ככה על הדרך על האיחור הקודם. בדיעבד. איך אמא של ידידי הנערץ אומרת – זמזום הדבורה כואב מעקיצתה. הנה, השטראף נחת ואיתו ההקלה. שילמד. כלומר- שאני אלמד. היי, ברוסיה התנהג כשטרפאי.
באחת עשרה וחצי, מכיוון שלא יכול לאחר את הזמן (הגם שמאוד לא רוצה, אם כבר- הייתי שמייח להחזיר אותו), מקדים את השלאפשטונדה לשנת פרה-צהריים.

Share

גלסנוסט

הערכת משך קריאה כ- 4 דקות

יום ראשון

פרק 2

גלסנוסט

חוזר בנחת. עושה דווארות. בסנבטיז בשכונת התקווה קראו לזה חראקות ובהגייה אשכנזית- חראקעס, על לארק סטודיבייקר לבן עם ראש כלב מתנודד על מצע כבש המונח על הדשבורד, רק שבמעודכאן- במוסקבה, על Audi A6 שחורה, טובלת בנוזל אנטי-ריח מחליא.
אני, שחשוב לי להתמצא, מנסה, ללא הצלחה, לייצר אוריינטציה לוקאלית. עושה קפנדריות בנוף עירוני מרשים, גדול, ועם זאת נעדר חן שלא היה דבר כזה. הסיבוביזציה, משוט המכונית כתחליף למעוף הציפור. יעני, טו גט אקווינטד. בעיות חנייה חמורות. רכבים בהמוניהם חונים על הרינג ועל המדרכה, בחסימות. בעיר סְפָר נידחת במזרח התיכון לא היו מאפשרים דבר כזה- למכוניות, לחנות באופן שמטרופולין המתיימר לתת פייט לניו יורק מאלץ. להמשיך לקרוא גלסנוסט

Share

מנחת אוירון 2010-13

הערכת משך קריאה כ- 5 דקות

אוירון

אווירון דיקמן בד"ח
אוירון בקשה ובד”ח

טרמינל אורחים, VIP

טרמינל בינלאומי, International

טרמינל מקומי, Domestic

מסוף מטענים, Cargo

טרמינל פרטי, Private

טרמינל

שדה התעופה- השער, בטרמינל זה יתארחו ,תועפות התעופות באשר הן. להמשיך לקרוא מנחת אוירון 2010-13

Share

הסברים

הערכת משך קריאה כ- <1 דקות

אני לא בטוח שרואה נכוחה את המציאות,
ולכן עוד פחות את הסיבות להיווצרות היותה.

Share

מינורי בחילופי התפקידים

הערכת משך קריאה כ- 1 דקות

בפרדס כץ התייפחתי למי שמכר לי מיטה במחיר מופקע
ולא טרח להגיע או להודיע.

כמענה לבכיי הביא לי את “כל עכבה לטובה.”

ראשית,” החנאנה שבי בעט “אנא בטובך,
חאליק מרפליקות חבוטות מסוגת עובדי האל ועבדי המיסטיקה.”
“שנית
,” תמהתי “האם דעתו של אדוני משובשת עליו?
אם אתה כושל להגיע לפגישתנו,
מן הצדק שאם כבר, אני אתן את השורה הזו, לא אתה, הלא כן
?”

Share

אחאנא”ר – אשכנזי חסר אמונה נטול אינטליגנציה רגשית

הערכת משך קריאה כ- <1 דקות

עדות עצמית

אני

אשכנזי חסר אמונה, נטול אינטליגנציה רגשית.

אח-אנא-רחם

ובגרסה המלאה

אשכנזי חסר אמונה, נטול אינטליגנציה רגשית, חף מרומנטיקה.

Share

מינורי בחברותיישן

הערכת משך קריאה כ- 6 דקות

אחד החברים, תושב חוץ, מעדכן אותי על הטרנד החדש. רווח מאוד באירופה, בעיקר באנגליה.

חברות בתשלום.
את ר’ החברות ניתן לנקד בחולם ו/או בשורוק.

“צ’מע, במקום שאטחן לה במה אני עוסק, מה הם התחביבים שלי אני קונה אותה. כחברה.”

“ומה אתה מקבל?” אני מנסה להבין “מה התמורה?”

שילמתי $3,000, ראיתי אותה, נראית מעולה. בת 21. מחבר העמים. אני מתקשר אליה, מדבר איתה, נפגשים. לא כל פגישה זה מין. קלאסה. היתה עם ריו פרדיננד, הבלם של מנצ’סטר יונייטד. היא רוצה להגיע לטופ. והיא תגיע“.

הוא קצת נלחץ. חושש מהביקורת שמקורה בכך שאני לא מבין אותו, את הטרנד.

עשיתי עסקה מצויינת. נראה להם שדפקו אותי. לך אני אומר – אני מאוהב. עסקה מצויינת. עלה לי בזול. היא מעניינת.”

את המין אני מבין. אני עונה. “עדיף בחינם. יותר טוב עם מי שאוהבים לעשות מין. לא הולך, לא מתאים, כן מתאים מזדמן, זמין, מזומן – מבין. אבל לשבת ולדבר, להיות ליהנות, אני מעדיף איתך. מה בעצם אתה קונה?”

נזכרתי שראיתי וריאציה בוטה, מיידית, פשוטה יותר בטוקיו. ברובע הזרים רופונגי, אחרי העבודה הולכים לפאב, המארחות, גם הישראליות שראיתי שם, מדמות נערות שתפקידן במשמרת להוות את החברה לבליין המגיע. לפלרטט, לשרטט אופק מעורפל. הרי אין כוונה ליחסים של מעבר לאותו לילה בפאב. התכנית העיסקית, ההתכנות הכלכלית, סובבת סביב גרימה לחבר לשתות כמו מלח אירי, ולהכפיל את חשבונו בכך שהמארחת תערה לכבד הפרטי שלה כמויות תואמות של נוזל עתיר מחיר ודל אלכוהול. היא מקבלת פרנסה, אולי תחושת ערך של נחשקות ואולי תביא באקסטרה.

התפעלתי מהכישורים הנדרשים: להיות לבנ-ורדות, נראות טוב, עם יכולת להערות קיבולת אלכוהולית מסחרית, זמינות ופתיחות תקשורתית, שתהווה כר ליחסים של לילה בבאר, יכולת משא ומתן שבו עליהן להסתובב סביב מתן צ’אנס וירטואלי ללקוח להגיע איתן לקצה, ובעצם לא להגיע לשם, שכן הצהרתית אינן מתכוונות לעסוק בזנות מסורתית, ואולי להשאיר אופציות פתוחות, בעבור  תשלום שעובר את סף הסבירות של ‘עדיין אני מסרבת להיכנס למיטה’ ההצהרה תתנפץ אל מול ‘בלתי סביר להגיד לו לא, בשביל כמה דקות של חוסר נעימות שהתמורה תעזור לי להשכיח אותן’.
על תכונות אלה להיות מונחות על מצע של חספוס רגשי, עמיד למשאים ומתנים אלה בכל משמרת, שכן, לא ברור, לפחות לא לי, למה הן מצפות. כן ברור, שבמסגרת עבודתן הן נחשפות בכפייתיות כפותות כפותות לפיתויים כמפתות ומפותות כפתיות כפייתיות בכל לילה. מחדש. שאם לא כן, אם לא מהוות צד במשא ומתן, אם הן חפות ממי שמתחיל איתן ובודק את גבולות עמדות המשא ומתן שלהן, הן מייבשות את ברזי אלכוהול המעסיק, את תפוקותן, את קופתן, ואת תקפותן וצידוקן המקצועי.
ומה עם פיותיהן ופותן?

נראה לי שמהות העניין נעוצה ברכישת תקשורת שאינה זמינה באין עסקה כלכלית. עצם קיומה מנפק תחושת ערך. תחושה ברורה של המבקר, שמשחק ב’גבר הבא לבלות’ זוכה לשיתוף פעולה עם בחורה, ומחליק, משמן, ממו”מן, מממן, משלם, את דרכו נטולת סיכון הדחיה.
האם ייתכן, שהמועסקות, ששמו לעצמן למטרה להרוויח כסף, ללא עירוב מין, גם מתפרנסות וגם נהנות מהחיזור? אולי סיפוק ההצלחה גדולה משל עמיתיהן למשמרת? יותר פופולריות? נחשפות להצעות מפתות יותר, מממשות את חלקן לנטוש את גבולותיהן, רוות נחת מעמידותן בסירוב?

ואם נוטשים את הפתיח הרומנטי, וממשיכים בתחושת הערך, במה רכישת חברה זו שונה, מבעלות על תכשיטים ממותגים כ- BMW או Rolex עכשוויים, או מקל הליכה עם גולת כסף בקצהו בעבר? האין ברכישות אלה קניית תחושת ערך עצמית?

במקרי התכשוט, תחושת הערך מוקרנת לסביבה. ביחסים בינאישיים שלא מוחצנים תחושת ערך נשארת פנימית.

האם מי שרוכש חולצת מותגים או שעון מזוייף, מטפל במענה לצורך אסתטי, או לתחושת ערך נתפשת על ידו ו/או סביבתו?

אחרי חודש פוגש את האיש שוב. “צ’מע, מגעיל. זה לא טוב ולא נכון.” פסק.

יולי 2008

Share

טקס – ויקיפדיה

הערכת משך קריאה כ- 7 דקות

אחיזה תודעתית, שלא לומר הגדרה

טקס הוא פעולה הממירה הווייה משמעותית של משתתפיו לרעיון אבסטרקטי, המסמל את ההווייה.

טקס נבדל מפעולה אחרת, שאיננה טקס, בכך שבטקס נעשית פעולה שתכליתה הוא סימול- הדלקת נר, נשיאת לפיד כדוגמה, אין לפעולות אלה תכלית מעשית משל עצמם. להמשיך לקרוא טקס – ויקיפדיה

Share

מינורי בבריכה

הערכת משך קריאה כ- 2 דקות

מורן פותחת את הירחון הפנימחברתי, ורואה את החבר שלה מתועד בבריכה בפעילות נופש עובדים בקייץ, כשהוא מעורבב עם כחצי תריסר רוחצים ואיזה פליצה לידו. כלומר, בקרבתו. במרחק מגע.

 “זאתי, מה עושה כל הזמן ליד אלירן?” שואלת מורן הידועה בתשוקתה להיות מוטבעת, כלומר- לטבעת, והמועמד, איך נאמר, מצידו, מפגין קרירות משהו, אולי אטימות, שלא לומר סרבנות נחושה.
להערכתי, אם אתחוב את פרדיקציאתי, זה זמני, הוא עוד לא יודע, אבל הוא הוכרע.

לא שאני יודע מה קורה ביניהם, ובכלל מי זו, אבל, מה זו הקנאה הזו?” אני שואל.

זה ככה ב-עדה” מעידה חברתה מיטל, שהיא בכלל מעדה אחרת.

אני רואה כל הזמן שמסתובבות סביבו בחורות” מורן מבהירה את תפישתה על העובדה שחגות סביב אלירן בנות.

אלירן, איך לומר, שרמנטי, ומקפיד בהופעתו. ראיתי, איך נאמר, נאים ממנו.

מורן נראית טוב. נחושה. לא רהיטות, לא אינטלקט, יהיה גם מי שיאתגר את הקביעה לחכמה, אבל יש יכולות ומיומנויות שרידה פרקטיות.

תגידי,” אני מעיק “מה המשותף לכל מי שסביבו?” ומוסיף להקשות “ואולי בכלל נראה לך שהוא יותר שווה, כשכל מיני ציפורות ומלכות מזמזמות לידו“?

לא יודעת” היא מבטלת את הפלסף בהינף יד, ומצמצת “אני אראה לזונה הזו מה זה.” וטופחת להמחשת רצינותה על התמונה.

Share

מינורי בהדדיות

הערכת משך קריאה כ- 2 דקות

גליה בת ה-35 נראית פצצה. נבונה, הומור, כולל עצמי, רהוטה, מודעת – כך לפחות מעידה על עצמה.

מטופחת, רזה שלא כדרך הטבע. הגדילה, הגביהה, עבתה, השביחה – קיצור, נגעה לעצמה גם בציצים. בארבי-יתית במובן הפרופורציונאלי של המלה.
להמשיך לקרוא מינורי בהדדיות

Share

מינורי במורבידי #1

הערכת משך קריאה כ- 1 דקות

דודה סטלה מציינת שבתאריך המסוים ההוא, היורצאייט– יום השנה לסבא.

את יודעת דודה סטלה” אני משיב “אין לי יחס למאורעות כאלה. כזכור, לא ערכתי לוויה לאמא.”

כן” משיבה הדודה “גם אני מבקרת רק לעתים רחוקות בקברו של ראובן” בעלה שמת.

האם מי שפוקד אחת לשנה, דומה יותר לזה שלא מבקר כלל, או לזה שמבקר בתכיפות?

Share

מינורי בבטיחות הדעת

הערכת משך קריאה כ- 2 דקות

זהירות מוטורית

תל אביב, יולי, צהריים. בוהק גיהנום. חם רצח. לח מוות. בִּתי ואני יוצאים מהמרפאה, לאופנוע. הכלי רותח, המתכת על סף התכה. היא מתכוננת נפשית, שישבנה יבעבע תחת מגע המושב. יש לו, לישבן ולה ניסיון.

באופנוע מימיננו דמות מתכוננת לנסיעה. לובש מעיל רוכבים כבד, עוטה אפוד זוהר מעל המעיל, גורב מגיני ברכיים של רולר בליידס, חובש קסדה תקנית מלאה, כסה ידיו בכפפות (או כפף אצבעותיו בכסיות- מה לelef עזאזלים הפועל לעטיית כפפות ייעודיות משובחות?) ללא קשר לחום, גם בחורף, כזה מיגון לא ראיתי בחיים. להמשיך לקרוא מינורי בבטיחות הדעת

Share

מינורי בקטנטנה

הערכת משך קריאה כ- <1 דקות

עמליה בת ה-5 נכנסה לחדר שמכירה היטב, השרוי בחשיכה.
פרצה בצווחות.

כשבת דודתה משקיטה אותה, עמליה מסבירה לה ש”אמא אומרת שזה בסדר לפחד בחושך.”

אפריל 2007

Share

“התנשאות עלי”

הערכת משך קריאה כ- <1 דקות

התנחתות אותנטית

“‘התנשאות’ היא אחד החיוויים האותנטיים ביותר
לתחושת מי שחווה שמתנשאים עליו.
יש לרחוש אמון לתפישתו את נחיתותו,
הוא יודע למה.”

Share

מינורי במודעות עצמית

הערכת משך קריאה כ- 1 דקות

פתיח לווידוי

אני [מאוד] מודע לעצמי” היא הצהרה ששמעתי. רבות.
יש בה ארומה פתטית משהו.

על פי רוב, זהו משפט חיזוק תקפות א-פריורי של מי שממש תיכף ומייד ישתחרר מעול, ישחרר עדות עצמית.

האם ברוב המקרים, עדות על מודעות עצמית באה בסמיכות לאמירה אישית מפחתת? להמשיך לקרוא מינורי במודעות עצמית

Share

השתניתי

הערכת משך קריאה כ- 1 דקות

שמעתי עדויות לא לשינויים

בחווייתי נתקלתי במעט מאוד אנשים, ששינו סט תפישות והתנהגויות הנלוות אליהן משמעותית. לתפישתי.

שמעתי יותר, משחוויתי, אנשים המעידים על עצמם “השתניתי“.

עדות זו, מעידה על להמשיך לקרוא השתניתי

Share

מינורי במשאב האנושי

הערכת משך קריאה כ- 2 דקות

נעמי, סמנכ”ל בחברה עסקית חשובה. אחראית על משאבי אנוש. בפרשנותה הפרקטית את תפקידה, היא אחראית על פרוצדורה, ביורוקרטיה, אדמיניסטרציה על שלל היבטיהם. בין המתממשקים עם פועלה, לא יימצאו מי שיאשימו אותה בחמלתיות יתר או בסתם ‘אנושיות’ כשמטפלת בסוגיות אנושיות. ביורו-מכניסטית. גם בתגובותיה הרגשיות.
סיוג: בתגובותיה כלפיה סוגיות אקסטרינזיות. תגובות שעוסקות בה ישירות, מחלצות הבעות, מלל ומעש על מצע רגשי מובהק.
אינטליגנטית, משכילה, חדה, אגרסיבית, קשוחה, דפנסיבית, טריטוריאלית, תגובתית, חורצת, חותכת במהירות אפקטיבית בין עיקר לתפל. ממוקדת כמו שחברה עסקית בעולם גברי מעודדת אותה להיות כדי לשרוד וכופה עליה על מנת להתקדם. כך לתפישתה לפחות.

התנהלותה מתוייגת ‘כניהול גברי‘ כזה, ‘עם ביצים‘ כאלה.

אני לא הכרתי גברים שהתנהלותם כה סטריאוטיפית.

ראיתי אותה עם משקפיים אחרים מאלה שזכרתי, היפר מעוצבים. התייחסתי לכך. השיבה לי שהם נרכשו בחנות ידועה, מובחנת, בנווה צדק.

אבל מה,” הוסיפה, “עשו לי תרגיל בקנייה.” “לך? איך? מה?” התענינתיי.

מדדתי, התלהבתי, התחבטתי עם המחיר הנקוב על מסגרת המשקפיים והחלטתי לרכוש.”

נו…” המתנתי לשוס,
ואז, עדכנו אותי שזהו המספר הקטלוגי, לא המחיר, שהוא הרבה יותר יקר.”

או.קי.“, הנחתי מצע לקלוז’ור “אם כך, למה קנית?”

זה בדיוק הענין, לא יכולתי” הסבירה “הם פיתו אותי, ואני כבר רציתי אותם.”

יוני 2007

Share

מינורי באמונות

הערכת משך קריאה כ- 1 דקות

שמנצ’יק, חבר עתיק. צ’חצ’ח אשכנזי חסר אמונה, חסר אינטליגנציה רגשית.
האמנם?
נשאל באיזה מידה הוא מאמין/דתי.

לא מאמין, לא דתי” ובהמשך המשפט מוסיף שהולך עם חמסה, שצמודות לה שמות ילדיו, וגם למראשותיהם ספרים. מתחת לזה של הגדול תהילים.
לא, הוא לא מייחס לכך חשיבות. אבל גם לא ישים שם את מדריך הטלפון של חיפה והצפון, כי את התהילים קיבל מסבא שלו.

ואני אומר ש-יש שונות של דרגות של אמונה, לא של חוסר אמונה. חוסר אמונה חסר מידה. אז אולי זו לא אמונה, זה יישום פרוצדורה?

אז מה אם אני אומר?

Share

פגוש פוגייש פגשתי – בקצה, באבסורד

הערכת משך קריאה כ- 1 דקות

מוני יזם באופיו. מעודכן בכל טרנד וחידוש טכנולוגי. בקיא בבאז וורדז, שולט במלים, בכלכלה הגלובלית. בהתנהלות היומיומית הוא בעליהם של חידושים טכנולוגיים. לא סתם רוכש, חמוש באידאולוגיה יישומית אסטרטגית; לא מייד עם צאתם לשוק, אלא, לאחר השקתם, כשתצא גרסת הפשרות, מעגלת הפינות, במותג נחות מעט, אחרי הקנאק של הורדת המחיר – אז ירכוש. בכסף שאין. באשראי. בתשלומים ארוכי טווח.
להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – בקצה, באבסורד

Share

הכרזה על מות אמי

הערכת משך קריאה כ- <1 דקות

חברים,
אמי האהובה נגאלה מייסוריה לפני זמן קצר.
מבקש להימנע מכל פעולה של ניחום אבלים ותנחומים.
תודה על הרצון, הערכה על הנכונות.

מייל 16/12/2005

Share

הודעה על מות

הערכת משך קריאה כ- <1 דקות

חברים,
אמי האהובה נגאלה מייסוריה לפני זמן קצר.
מבקש להימנע מכל פעולה של ניחום אבלים ותנחומים.
תודה על הרצון, הערכה על הנכונות.

דיקמן

Share

לאומיות, לאן

הערכת משך קריאה כ- 1 דקות

ז’ורז’ קלמנסו, ראש ממשלת צרפת בתחילת המאה ה- 20, אמר, שהוא “פטריוט אך לא לאומן” והסביר-

  • פטריוט הוא מי שאוהב את ארצו
  • לאומן הוא מי ששונא את האחרים. 

בעבר סברתי, שממד ההזדהות הלאומית תפחת ובעתיד כלשהו תיעלם. ייחסתי

  • עצמאות אינטלקטואלית לחתירה המתנערת מגילויי זהות פטריוטית באשר היא,
  • משמעות פרקטית לקוזה נוסטרה אד-הוקי למכלולי חיים,
  • ולתרבות- ערכי הנאה, מקדמי חיים שיתופיים.

עם הזמן פחות נחרץ שזו המגמה,
ועדיין מעריך, שבעתיד המגמה בלתי נמנעת.

Share

מינורי בכשפים

הערכת משך קריאה כ- 16 דקות

את ץ’ מכיר מהסבלות, ניו יורק, 1986. אמצע שנות העשרים של שנינו. ב- Noah’s Ark, שנים אחדות, מאות ג’ובים של תיירות בגובה המותניים, מצבים אנושיים, גרפיקה אנושית מרצדת, תריסרי סרוויס אנטרנסס, אלפי מדרגות, מאות שעות משאית טוונטי סיקס פוטר, לא, לא מיותר לציין – הכרח ללא רישיון ייעודי. תנועה באי הנוצץ והמחוספס כזכוכית מנופצת. להמשיך לקרוא מינורי בכשפים

Share

מינורי בהוכחה לקיומו של האל

הערכת משך קריאה כ- 14 דקות

או, ברוחניות

את ץ’ מכיר מהמובינג בניו יורק, 1986. אמצע שנות העשרים של שנינו. עשרות ג’ובים של תיירות אותנטית בגובה המותניים, מצבים אנושיים, עשרות תריסרי סרוויס אנטרנסס, מאות שעות משאית, תיבת נח, 26 פוטר (- מידת אורך), אלפי מדרגות, תנועה באי הנוצץ, המחוספס.

אף על פי שהמלנכוליות כבר אז נתנה את הטון, הוא היה בשלב טרום ההסברים. אלה הגיעו בהמשך, התפתחו, טופחו, תפחו והצטיינו, תואמים את הכשלים, שלובים בהם;
הרחיב על האנווירוינמנט הקיבוצי כגורם, כמאיץ וכמכריע בתוצאה המכזיבה. להמשיך לקרוא מינורי בהוכחה לקיומו של האל

Share

אהבה

הערכת משך קריאה כ- 3 דקות

אחיזה תודעתית

אהבה (1)
זיהוי כמקדם, משפיע חיובית.

אהבה (2)
זיהוי, פעולה תודעתית,
של סובייקט,
באובייקט אחר
כמקדמ/ת עניין, רצון, תשוקה, מאווה, יצר,
של הסובייקט המזהה.

מידת האהבה המתועלת על ידי סובייקט
תלויה ב- להמשיך לקרוא אהבה

Share