"אני יותר אוהבת את המושג של פרוטסטנטים דתיים – ייעוד.
יש לי תחושה עזה, דחף פנימי, להבין דברים ולהגיד אותם.
אני רוצה לעשות מה שאינטלקטואלים תמיד חשבו שהם עושים: להציע הסברים או פרשנויות, ולתת לאמירות שלך להסתובב בחברה ולהיות מנוכסות על ידי האזרחים. וזה כל מה שאני יכולה ורוצה."
איזה יופי. להמשיך לקרוא פרופ' אווה אילוז
בעמוד הפותח של הדה מרקר מ- 20/11/2013, ארבע כותרות לכדו את עיניי, צירופן שמצטבר לתפישה וותיקה על מגמות חברתיות כלכליות:
בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית, המידע נגיש לכל. הידע עבר סוציאליזציה.
כתוצאה מכך, הידע איבד את ערכו שהיסטורית, עד לאחרונה, המחזיק בו וביישומיו הנגזרים, גזר פרמיות על הידע שאצר והשימוש בו.
בעולם השואף לכלכלה יזמית, יעילה וחופשית, מי שחולש על תשתיות המונים, במקרה זה- תשתיות מידע גלובליות מממש ערך בשיעורים קיצוניים. להמשיך לקרוא תמונת מצב
זיכרון – שיכחת מידע.
בדייה – יצירת מידע שלא היה.
בעל הראשונה, חסר לו 0 נקודה משהו תיעוד של מה שהיה,
לבעל השניה עודף 0 נקודה משהו על מה שלא היה.
ממגוון ערוצי הלימוד,
ההתניה החזקה ביותר שלי היא
ללימוד פרונטלי, ממקור הידע, ישיר וורבלי, אלי. להמשיך לקרוא תקשורת מלמדת
אני קורא למצבי אי מענה לפנייה – 'מנאד רוש' .
מנסה להסביר גנרית, לא מולקו–פרטיקולרית, על מה, מתי ולמה.
להלן הצעה למודל, לא אופטימלי, לא מטפל בכל המצבים – בעיקר לא את מי שהיה מעדיף לא להיתפש כנמצא בו: להמשיך לקרוא מרחב אי–המענה
אז צביקה שלי הוא מי שאני בא אליו אחרי שרכשתי את המסגרת ב- ic! berlin, ואת המרשם אצל עופר אנקרי האופטומטריסט הייקה.
לפני כל טרנזקציה אני מזהיר את צבי, ש'הפעם אמשוך לך, את הביצים לברכיים. להמשיך לקרוא מינורי בתקשורת מלבייבת
בישראל היום, 11/11/2012 מצוטט דומרני.
ברמזור אני מסתכל למכונית הלבנה מימיני.
שני הצעירים מסתכלים על האופנוע ועלי.
"היי", צועק בחדווה אחד מהם לשני ואלי "היית המורה שלנו לאזרחות." להמשיך לקרוא מינורי במעגל
מה זה
לא לפחד מהפחד?
כשמנהיג מבקש את אנשיו להקטין את התנגדותם וללכת עם תפישותיו יכול להבין את תפקיד האמירה.
אבל אינדיבידואל לעצמו?
"אלוהים נועד לרגעים כאלה,
אחרת,
בשביל מה המציאו אותו?"
אומרת אימו של ביל מאסטרס בסדרה מאסטרסקס, בנחמה את בנה על מות בתו העוברה.
ז'אן פלנטרו הוא קריקטוריסט של לה מונד מאז 1972.
ככזה נחשב, אחד מבכירי הקריקטוריסטים הבכירים בעולם, אם לא ה.
מאמר בישראל היום, פלנטרו מתפעל מהשפעה מסמילה:
האזנתי לראיון עם אוצר תערוכה שהתייחס למשתנה של מרסל דושאן.
אמר שבעבר להציג חפץ, להוציא מהקשרו, זו אמנות.
ואז –
"היום החפצים שולטים בנו."
קידום ויישום תפישות רכות[בין היתר] ישנן שלוש גישות
כדי שאתיקה רכה, מקרה שלישי, תהיה רלוונטית עליה להיות
יש לי יומרה (אחת מני נוספות)- לחשוב רציונלית.
אין לי את הביטחון שמצליח בכך, תמיד.
שמח לאישושים שחושב רציונלית,
ועוד יותר לחיוויים שלא.
ברמזור עצר לידי קטנוע.
"תגיד, איך אתה עם חוקים?" שאל אותי. להמשיך לקרוא מינורי בפוגע בעבריין פטור
לא מוצא עניין רב, גם לא מעט, בשיח דתי או פוליטי עם מי שעיקר תפישתו מושתתת על אמונה או לאומיות;
אין מצע משותף שבה יש סיכוי שמישהו יזוז מעמדתו.
בבחינתי מכניקת מחשבה, המרחק בין בעלי אמונה לאומנים לבין תואמים להם בצד השני, הכביכול רחוק מהם, בצד הפאשיסטי או בצד הדתי קצר יותר מאשר אלי.
אותה מכניקת רציונל, דמיון דיאלקטי. להמשיך לקרוא היהפוך אידיאולוג עורו, תפישה חברברותיה?
בתפישת אנשים יחסים משמעותיים,
אני תמה,
איך מסתדר להם
הפעלת שיקול דעת רגולטורי על איזו פניה אליהם הם יכולים לא לענות ועדיין לשמר את אותנטיות היחסים.
אמן, כוכף טלפיזיה דה לה שמאטע,
שמו מתחרז עם צ'וצ'ו בר, החליט לרדת מהארץ.
טוב.
