בשימוש באלגוריה קיימת בעיה אינהרנטית;
עיסוק בהתאמת הדימוי למציאות,
בעוד הדימוי מיועד להבהיר
ייתכן והוא ממרכב את תפישת המציאת בטעינת רבדי יתר.
אני יכולה
לקנות לו מצרכים,
לבשל לו,
להגיש לו,
אפילו… ללעוס לו.
לבלוע עבורו- לא אוכל.
אמרה חברה על בעלה.
ידידי הנערץ, כמו כולנו ובשונה, מתאפיין במספר תכונות שעושות אותו מה שהוא.
מאווייו מתפרסים על
כחסר מעצורים, הוא
המחיר?
הוא נכנס לסניף הבנק, ראה אותי מתנהל מול פקידה.
לא שזה חשוב או שהוא מודע לכך- היא עבדה –אתי באחד ממקומות העבודה הקודמים שלי.
כשהלכה להביא את פנקסי ההמחאות שהזמנתי,
ציין שגופה אטרקטיבי לו יותר מפניה.
כלומר זה ממש לא מה שהוא אמר,
אבל זו התמצית בגרסה נטולת ממד האופרטיביות המקורי.
כשחזרה, הפעיל את מתיקותו, ושאל האם היא מחטבת את גופה במכון הכושר.
היא אשרה, וככיפה אדומה הששה אֱלי נשיכה, האירה פניה ושאלה "איך אתה יודע, רואים?"
הוא, במיומנות של עתירי ניסיון- של מזדקנים, חיווה ש"רואים" ושאל, האם ב"אירובי או במשקולות?"
כיפתנו ענתה, והוא פנה לאקזיט מהיר:
"רוצה להזמין אותי לעשות כושר יחד?"
"לא." השיבה.
"תגידי", בירר, "ההורים שלך עיראקים?"
"כן", אשרה וניערה, שוב, את מיומנות כיפה אדומה שהפגינה קודם "איך ידעת?"
"נולדת בארץ, נכון?" מברר, והיא מאשרת.
"אצל העיראקים המבטא עובר גם אצל מי שנולדו בארץ" נותן בדיאגנוזה האתנו-לינגוויסטית.
אני, כחבטת הקלישאה, 'לא יודע היכן לקבור את עצמי'.
עם זאת, כעתיר ניסיון, כן יודע לאיזה עומק.
כלומר בממשקים קודמים כבר שאפתי להיקבר במקומות עמוקים יותר והרבה יותר, מתלבט האם רק לכעוס או גם לצחוק.
בחוץ, שואל אותו, "תגיד, תגיד, בסקאלה 1-10, כמה היא אהבה את השאלה?"
"0", השיב "הבנתי שאני לא מעוניין בה."
כמעבירי שיער מצד לצד,
מסתירי פדחת חושפי בעיה
רוב האנשים מסתירים כשלים, ומעצימים את הבעיה,
מחצינים את העובדה שאינם יכולים איתה.
יושב בפאב Mustang Sally Club באפריקה, מלאווי, בלאנטייר.
בבלאנטייר יש מפעל Calrsberg שמספק את תוצרתו ברחבי המדינה ואפריקה.
Green הם קוראים לבירה. על שם צבע הבקבוק, עולה פחות מדולר.
רואים מישהו, שחור, יושב על הבר שותה Amstel מיובאת.
"ראה אותו", נושף מייק הדרום אפריקאי מבעד אדי שכרותו, "משלם פי שלושה על בירה מיובאת. הוא בונה על זה שיראו אותו ומסמן לאחרים שיש לו."
למה שמישהו יצייר על עצמו, ובתצורה בלתי הפיכה,
כשלאחר המעשה, יש סיכוי לחרטה יותר ממי שנמנעו מהקעקוע?
חותרי מרכז פוליטי –
קונסרבטיבים מתביישים להיתפש כדומים לעמיתיהם.
חותרי מרכז פוליטי, נוזלים לנקודה של 'גם וגם', 'לא ולא' של דיכוטומיה תפישתית שבין קונסרבטיביות לפרוגרסיביות, בעצם עוסקים בסוציולוגיה לא בפוליטיקה; בודקים בכל עת מה מימינם, שמאלם ומתמרכזים. להמשיך לקרוא חתירה ל'מרכז' סוגיות פרט–חברה–ריבון
"אני, יש לי זיכרון חד כתער"
אומר ידידי, ובודה.
בתאילנד פגשתי את אייל.
נהג משאית ענק 18 גלגלים.
במיאמי.
בן 41.
נראה מקס 35.
נראה צעיר כי אין לי ילדים.
עשה ניתוח עיקור.
עובד 7 חודשים בשנה.
5 חודשים בתאילנד.
בחורף.
קר.
לא בקשר עם בני משפחתו.
כולל לא עם אחותי התאומה.
מעיד, שאין לו חברים.
בעצם אחד.
אשכנזי.
זה חשוב.
אני חצי תימני חצי מרוקאי, אבל לא לא טיפש.
אני יודע מי בנה את המדינה.
ומה היה קורה אם האשכנזים לא היו מקימים אותה.
אמרתי לאבא שלי, אני מתבייש להיות מזרחי.
מה הוא אמר? הוא הבין.
גם לו היו רק חברים אשכנזים.
גם הוא היה בכוחות הביטחון.
ימני בטח ימני.
עם כל הכבוד- רק פרס.
מה שהוא עשה למען המדינה, אי אפשר לקחת לו.
יליד 2 באוגוסט 1923.
חוץ מהפאשלה של אוסלו.
למה מזרחיים יותר ימניים?
הם יודעים מה זה ערבים.
אני לא ראיתי ערבים בבית, אבל ספגתי.
אחר כך במג"ב ראיתי.
כן, הרבצתי.
הייתי במשטרה.
לא הסתדרתי עם המזרחיים.
הם 'עבד כי ימלוך.'
לא מוכן לחיות בארץ.
אי אפשר לחיות שם.
שולט בהיסטורית טריוויה. תאריכים שמות.
ימני.
מאד.
בארה"ב הצבעתי רפובליקנים. רומני.
עובד ללא הפסקה.
מסתדר עם הרגולציות הנוקשות בארה"ב, עוקף את התקנות הנוקשות להגבלת עבודה בכך שעובד 'מתחת לרדאר'.
לא משלם באשראי, לא לוקח קבלות משום מקום, טולים משלם רק במזומן. לא נרשם בשום מקום, לא משאיר עקבות אלקטרוניות.
עובד על המערכת.
נמלט?
תחזית, טיבה לינאריות, נסמכת על ניתוח מידע קיים והתפתחותו,
אחרת זו נבואה, הלא כן?
נבואה נתפשת כפעולה של שוטים.
לכן תחזית יכולה להיות שגוייה,
ונבואה, רק באופן מפתיע, מתגשמת. להמשיך לקרוא תחזית ונבואה
נכנסתי לקפה. פגשתי את ביל, יושב עם החבר. מהז'אנר.
נישוקים חיבוקים "המשיכו בשלכם, לא רוצה להפריע" נפרדתי לשולחן משלי.
כשפנו ללכת, ניגש אלי ביל ואמר "יש לך חלק גדול בזה שהוא" הצביע על החבר "עשה עליה."
נו, נאמן לגישה של מי שלוקח אחריות על מה שלא לו, לא לוקח על מה שכן. דוחה.
החבר, ברבע עברית אנגלו-סקסית אומר, שלפני חמש שנים אמרתי לביל, שאני ב'רבע האפקטיבי האחרון של חיי'. ביל ציטט, והוא החליט לאור משמעות האמירה לעשות עלייה. להמשיך לקרוא הוקכרה
בקופונגן, תאילנד, רואה מישהו בקפה. נפוח, בטירוף. עובד על עצמו. המון.
אני, בשונה ממנו, נהנה מניפוח שריר המוח.
הוא נהנה מהתוצאה, לא ברור לי כמה נהנה בג'ים. ומחצין אותה; חושף את טאטואיו בהופעתו ללא חולצה.
אני? מת על על האימון. התקשורת עם האחרים היא תרגילי השחרור אחרי האימון.
סובייקטים נחלקים (גם בממד הטיפול באנרגיה צבורה) לשניים:
התוכלו, ילדים,
במלה 'תובנה', נתקלתי לראשונה בסתיו 1998.
לא הכרתי את המינוח קודם.
סמנכ"ל השרות שגייס אותי, התאכזב ממני ממשהו.
מעולם לא אמר לי ממה.
היה ברור שהוא כועס, מאוכזב, לבטח אחרי שהיסס האם לגייס אותי.
עד היום לא יודע למה.
נמנע ממני.
יום אחד אמר לי, בשיחה אישית, שעשה כל מאמץ להמנע ממנה:
"..הגעתי לתובנה שיש לך בעיה עם אינטליגנציה רגשית."
ה' חבר וותיק, שאל אם יש לי כמה מאות ממטבע מסוים, יחסוך לו הליכה לסניף המחלפה הקרוב.
– "יש בכייף".
לפני שנותן לו, אומר שזה עבור בנו, למדינה אירופאית, צריך מהמטבע השני.
– "אין בעיה", צולל בכיף.
כעבור עוד יום אומר, שלא צריך X מסתפק ב- 2/3.
– "אין שום בעיה."
בא לקחת, גוער בי שאיך שנפגשים נותן לו את הסכום, תוך דילוג וללא הקדמת ברכות הגעה.
כעבור כמה שבועות מזכיר לי שצריך להחזיר את הכסף. יעביר לחשבוני שיש לו את פרטיו, פרוצדורה שנעשתה בעבר בנסיעותינו המשותפות לחו"ל, וכן עם בנו שני, תמיד בדיליי של כמה חודשים.
כעבור עוד פרק זמן, חוזר, וכך כמה פעמים.
אתמול קם מהקפה, מתכוון לשים פעמיו לבנק ואומר לי- "חייב לך ככה וככה שקלים."
אני צוחק ומפתיע אותו "אינני רוצה את הכסף."
– "מ'זתומרת?"
– "מה ששמעת. עשיתי לך שרות, בקטנה, בלי מאמץ, בלי תשומות תודעתיות, פתאום זה נהפך ללכלוך תודעתי, אני צריך לזכור, להתעסק עם זה, כל מני כאלה. לא רוצה. וויתרתי."
– "אבל זה לא הגיוני" הוא מדבר בהיגיון, לוקח אחריות על (אי)מעשיו "אתה תשלם על התנהלות לא ראויה שלי? אין מצב. אני אעביר אליך את הכסף."
אני צוחק, "אתה מוסיף פשע על חטא?
אין לי עניין בכסף.
אם מראש הייתי יודעת שיהיה כך, לא הייתי נותן אותו.
רציתי לעשות משהו בקטנה ולא לייצר רעש.
עכשיו אתה מרעיש עוד יותר?
במי אתה מטפל בהחזרת הכסף, בך או בי?
לקיחת כסף ללא הסכמה היא אלימת. האם החזרה ללא הסכמה איננה אלימות?
החזרת הכסף מסיימת את הסאגה?"
שקר, עיוות מציאות ליצירת טובין הוא לא מצב טבעי אצל רובם המוחלט של האנשים.
כדי שמישהו יברוא מציאות חדשה, ביודעין, בתודעת האחר הוא צריך לחוש פחד.
הוא מנסה לברוא מציאות חדשה נוחה יותר להיותו בה.
כשמישהו משקר, כדאי לבדוק מאיזה היבטים של המציאות הוא פחד.
עדכון
המאחר, הנעדר,
את שותפיו למועד שנקבע
שלא יעמוד בהסכם שנקבע,
בעת שהמאחר, הנעדר, נוכח בכך.
אין מי שנהנה מכך שמאחרים או נעדרים לו.
בדרך כלל, ובאופן מרהיב פרסונה
ליברלית יותר לאיחוריה שלה – אלה שהיא מאחרת – מאשר לאיחורי אחרים, בכללי,
וטולרנטית פחות לאיחורים אליה – בפרטני. להמשיך לקרוא פרוטוקול איחור, היעדרות
בשיחות של שלושה ויותר, בהן עלו נושאים משמעותיים, תפישות, הגדרות, חתירות להבנה, מחפש, מנסה לאתר את האמצעי המקשר, הפרסונה, בין המחשבה הסבירה לנורמטיבית.
אלה היו הסוכנים המתווכים בין התבטאותי מעוררת האינסטינקט ההתנגדותי לבין הנורמטיבים.
בדרך לשירותים מישהי מהקפה, מזן הפרקטים-נידפים-קונקרטו-נחרציזם עוצרת לידי, ושואלת "יש לך שאלה בשבילי? עד שאני חוזרת תחשוב על משהו".
בשבוע שעבר הצטרפה לשיחה נחמדה על 'ההבדל בין יושר ליושר אינטלקטואלי' ששאלתי ד"ר לפילוסופיה, ונחשפה לפילוסוף פרופסיאלי ששחרר תשובה פרקטית קצרה וחלשה. להמשיך לקרוא מינורי בלאומיות הנחרצת
הודאה בטעות היא נחמת נטולי ההומור ובעלי היושר האינטלקטואלי.
מערכת "וגם":
