תגית: תרבות

הודאה בטעות כרוכה במשבר מיטוט אמונה.

Whataboutism – הצדקת עוול מקדם בשם דימיון לעוול מתנגד.

תפישה מצמצמת, מיעוט הגות, פילוסופיה מצומצמת.

'חכמת ההמונים':
"כמה עוד חושבים כך?"
שקול לטיעון רציונלי רהוט, מנומק, מספק לוגית.
לא כתפישה דמוקרטית,
ולא כסבירות,
אלא,
כהתכנסות הזדהותית לנורמה.

טיפוח טראומות עבר דמוני להצדקת מימוש אינסטינקט תוקפנות הווה.

לקות הבחנה בין תקווה–מציאות, נרטיב–עובדות, אמונה–רציונל, ביטוי–מימוש.

התנייה, נטייה להפעלת אלימות לקידום או הגנה על אידאולוגיה.

דיזוננס תמידי בין אמונה לבין חיוויי מציאות רציונליים.

מידת קרבה לליבה אידאולוגית,
מידת הקצאה עוצמת אנרגיה ליישומה.

תפישת הליבה? האידאולוגיה המסויימת?
שלישונית בחשיבותה.

הנחת פרדיגמות ערכיות אקסיומטיות,
ושימוש בפרדוקסים להוכחתן.

סתלבט על סנטימנט המון: נתניהו, טראמפ,
פינקלשטיין, רוג'ר סטון, רוי כוהן, גבלס, מקיאוולי.

שאיפה להזדהות רגשית עם הנהגה במקום לראות בה ניהול פונקציונלי.

פדופיליה אינטלקטואלית, תפישתית:
סיפוק מהחדרת אמוניות לאומנות לחסרי־ישע אינטלקטואלי.

ויתור על זכויות וחופש פרט לטובת ריבון.

אינטלקט:
הצדקת פרדיגמה מקדמית – 'קדושת אל, מדינה', חשובה מבחינתה.

קולקטיב, מנהיג, עליונים על אינדיבידואל.