פרקטיקה חדה

הערכת משך קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

לעתים אנחנו מתפעלים מאנשים מעשיים שהפשיטו את הסיטואציה לממד טיפולי אחד ואותו פותרים.
הצמצום הזה הוא פרקטיות יתר במקרה של השלכות שליליות של הממדים שלא טופלו במעשיות.
במקרי קיצון זה סוג של אלימות.

מימושי פרקטיקה וצורך

הערכת משך קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

פרקטיות היא תכונה חשובה ומקדמת .

חתירה מתמדת למעשיות, יכולה גם להעיד על הישרדות שלא מותירה תשומות לקידום ערכים אחרים.

והאושר- אותו ממד חמקמק, השמחה- ממד גלוי מעט יותר,

האם נמצאים אצל מי שעוסק רק ב'נכון' וב'צריך'?

אפס נקודה משהו שקר

הערכת משך קריאה: 3 דקות, בערך 🙂

פורמלית,
מי שלא העביר מידע – לא שיקר,
שכן,
לא נתן מידע שגרם לעיוות בתפישת המציאות אצל אחר.

פורמלית.

להמשיך לקרוא אפס נקודה משהו שקר

מיקוד מצמצם

הערכת משך קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

רגשות אשם או נחיתות?

הגם אתה אוסקר?

היכולת המדהימה, הנחישות, הנחרצות לא לקבל 'לא' נערצת.

אותי מפחידה.

היא כך כך ממוקדת, חד ממדית ומשמעית, שאינה תלויה בדבר.

הנכתב כאן מאוקטובר 2012.

מאורעות חייו הובילו לדבר הבא, והאשמתו ברצח חברתו. החיים ללא גבולות; דחיסת אנרגיה למימוש יכולות דחפים.ריבה ואוסקר. כבר לא.

טקטיקה או אסטרטגיה

הערכת משך קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

כשנשאל על ידי מכר על סוגיה מסוימת, מברר איתו איך היה מעדיף- טקטיקה או אסטרטגיה?
"טקטיקה" משיב.

איך ירצה אסטרטגיה? הוא שואל עצמו 'מה', לפני שעושה 'איך'?

כל פעולה מצליחה מרחיבה את ניסיונו בדרכו זו, מאוששת, מחזקת, מטמיעה את התנועה הפותרנית על ציר הלא מתוכנן.

דיבורבורציות

הערכת משך קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

מי שרצה תחזוק רגשי על חשבון יושר אינטלקטואלי התאכזב.
כלומר, תחת הכותרת בחינה ביושר אינטלקטואלי רצו תמיכה רגשית, עוקפת, עם חותמת הכשר 'יושר אינטלקטואלי', התאכזבו.

מינורי בפרקטיקה לוהטת, כלומר צוננת

הערכת משך קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

מינורי בפרקטיקה לוהטת, כלומר צוננת:
פוגש את האינדיבידואל הכי קול שמכיר.
מה קול? מיצג צונן מהלך; גרסת הבראדר מהברונקס של ג'והן מקנרו, בגרדרובה מתנפנפת אפור/ אפור כהה, בתל אביב.
מעצבן אותי: נוחת עלי בקפה, כאילו, מעתיר עלי מטובו, ואני אמור להתפעל ממנו. לא טוּב ולא התפעלות.
טאטה עצמו. כלומר קעקע, בקטנות. אבל כמה.
בין היתר, אותיות גותיות של שמות ילדיו.
תובע מזל טוב – נולדה בת. רביעית.
מראה את הטאטו הנוסף אתמול. טרי וחבוש.
מבהיר שחריטת האות A עזרה להם להחליט על שם הילדה-
התלבטו, הצריבה בבשר קבעה.

אוקטובר 2010

הווית הכמו

הערכת משך קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

'ההולך עם פטיש רואה בכל מסמר.'

יחסי תמלול–הגדרה–אלגוריה–מציאות:

מאז שזוכר, מנסה לפרק את המציאות למרכיביה, באמצעות תמלול.

תמלול מציאות לא משפיע עליה. לא הגדרה מצויינת ולא אלגוריה נפלאה. מקסימום תואמים לה, במידה מסוימת.

איכותם תלוייה בקרבה למציאות הנתפשת, בממד אחד, או לתחכום המלל, וכאן הם דומים לקנקן שלא מעיד על טעם הקפה.

1978, חסקאל העיראקי ואני מסתובבים בימית.
הוא מספר לי על חלום של בן 18 להיות נשוי, משפחה וילדים.
חלום שמהמקום שאני בא ממנו, נראה אחר.
הוא רוצה ארבעה. "…כי לשולחן יש 4 רגליים."

זהו האירוע המוקדם ביותר הזכור לי להעצמת אלגוריה למציאות, שעוררה בי תהיות.

עניין תיירותי

הערכת משך קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

מקומות שהסט-אפ שלהן מסודר פחות מעניינים אותי.
אלא אם אלה מקומות שהוויית הסט-אפ הוא העניין. בהקצנתו, כיפן. או בכאוטיותו.

היכן השינוי?

הערכת משך קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

"אנשים לא משתנים.
אנחנו משנים את תפישותנו לגביהם בעקבות מידע נוסף אליו נחשפים
ומייחסים את השינוי להם."

שפיות

הערכת משך קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

עוד בלי להכנס ל-מהי, נראה ששפיות, כמו אמת, היא משהו שנתפש כמוצק, אך למעשה דינמי.

יתירה מזו- נראה לי, שתנועת פרסונה על ציר השפיות היא בכיוון אחד: חזקת השפיות חלה על אדם כל זמן שלא נתפש בהתנהגות שאינה נתפשת כשפוייה.
בעת שנתפס בהתנהגות כזו- אין למעשה חזרה.

זה אולי לא אתי, ייתכן לא אסתטי, אבל זה לא במקרה כך, שכן מה שגרם לפרסונה לתפישת מציאות מסוימת שהובילה לפעולה בלתי 'סבירה', הוא חמקמק מדיי מכדי שניתן לאיתור והסרה.

דיאלקטיקה של דתיים

הערכת משך קריאה: 2 דקות, בערך 🙂

דיאלקטיקה דתית, כשמפעפעת מחוץ לשיח הדתי, משליכה על המחוזות החדשים את התפישה הדתית/ אלוהית:

ההנחה המקדמית, אקסיומטית, את קיומו של האל, הונחה. כעת רק נותר רק להוכיח אותה, וזאת באמצעות גיוס חיוויי מציאות התומכים בהנחה הא-פריורית הבלתי מוכחת, ושלילת הסברים אחרים, ככופרים בעיקר.

כלומר ביטוי ההוכחה לְמה שהוחלט על קיומו מראש.

בעוד שבדיונים תיאולוגיים זה ברור, מובן, מקובל, ההשלכה על מחוץ להם מרתקת, נפוצה בריבוי שיחות, ובולטת בניתוחים כלכליים, בהשקעות, ניתוחים טכניים, המתיימרים להבין את הכאוס, לסדר את הרנדומאלי.
אלה לא מסתפקים בהתמודדות עם אי-ההבנה ובמקרה, אלא מחפשים את חוט השני, ההגיון שמאמינים שקיים אך סמוי, זמנית ורק לבינתיים.

למה יש להוכיח את מה שהונח כקיים? מפני שאמונה חזקה ככל שתהא, יכולה לגרום לפעולות ענק, לקידוש השם, לשלילת חיי אחרים, ואולי אף של המאמין, אבל דבר פעוט כהליכה למכולת- לא מאפשרת.

הרצון להסבר ושליטה לא מסתפק בהנחה המקדמית, שאכן יש סדר. בוראים את תפישת הסדר, מחפשים אותו בהוכחות בהמשך לקיומו על סמך הבריאה הראשונית. מין סביבון פרפטואום מובילה, שמזין את עצמו.

ישבתי בקפה. מאחורי זוג צעיר שישב עם 'פותחת בקלפים'. אני שומע אותה- מדברת בהגיון נפלא לאזני- "יש איזונים, אלוהים מרים את מי שלמטה מוריד את מי שלמעלה".

נדל"ן

הערכת משך קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

לא אוהב השקעות דלא ניידי.
בטח לא אצל פרטיים, שהנדל"ן משמעותי במכלול הכלכלי.
מתייחס לזה כקרח בקולה.

זוכר גם שאלגוריה ככל שתהיה צבעונית מתרחקת מהמציאות, המציאות לא משרתת אותה, מתנתק ממנה.

מה שלומי

הערכת משך קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

כשאני נשאל לשלומי, אני משיב בדרך כלל

"שלא יהיה יותר טוב."

למענה שתי משמעויות:

  1. על פי רוב, אני השואל. פחות מתעניינים בשלומי, אני פחות מעוניין.
  2. ואם כן,
    • בדרך כלל, שלומי טוב, אני שואף לכך,
      • וגם אם לא, מעדיף להציג שכך,
    • בבסיס התשובה ישנה תפישה, אופטימית, ש
      • לא להתגעגע לְמה שלא ניתן להשגה, כמו לעבר כלשהו,
      • מכיוון שהיכולות, שלי לפחות, בדגרדציה מואצת, עכשיו זה הכי טוב שיהיה – מבין את זה, נהנה מזה, חוגג את זה.

ידידו הטוב ביותר

הערכת משך קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

המחשב הוא ידידו הטוב והנאמן ביותר של האדם.

כלומר, יכולת החישוב, זכרון, נגישות ותקשורת מעצימים את תשומות המשתמש ואת זמנו. הם רודפים אחרי כישוריו, עומדים לשרתו למימוש יכולותיו ורצונותיו, ומהווים עזרים למיצוי.

ו-לא, אין צורך להאניש אותו. ולא את ההתייחסות אליו. זה אמצעי. ותו לא.

ייסורי אובדן ההשקעה או הרווח

הערכת משך קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

על מה מצטערים יותר,

  1. על הזדמנות עסקית שלא השתתפו בה ולא זכו בגדול,
  2. על זו שהשקיעו והפסידו את השקעתם?

לא בחרנו, להיות כאלה או אחרים.
כל אחד מוצא צידוקים להעדפתו. 

במקרה הראשון, הרציונליזציה תתמוך.

במקרה השני- הצורך ברציונליזציה מתבקש, אך האפקטיביות שלו פחותה, שכן אונטולוגית נעשה שינוי- יש נזק ממשי בגובה ההשקעה.

אני, כרוב האנשים הקטנים, חסרי המעוף, נטולי האמונה ושונאי הסיכון, המצטערים על תשומות ממשיות שירדו לטמיון יותר מאשר על פוטנציאל רווח לא ממומש.