חיוויים שקשורים להערכות רציונליות.
גירוי נתפש בתודעה באמצעות חוש אחד או יותר,
מעובד, ניתן לתמלול ולתקשור,
ויכול להיתפש עצמאית באופן דומה על ידי תודעה אחרת.
בעזרת מלים אוחזים תודעתית במציאות, מנסחים פעולות ומניעים לביצוען.
לא בוראים מציאות.
יצירת מציאות באמצעות מלים, גם בשימוש במבנה תחבירי מעולה וחריזה ממושקלת היטב
היא שגויה במקרה הקל ומניפולציה שקרית בקשה.
שלא לנקוב ב'הגדרה'.
אֱמונה – תיוג מגדיר*, לייחוס** ממשות, נכונות, לרעיון***, ללא תמיכה בממשות אמפירית ניתנת להוכחה*** על ידי תודעה**** בלתי תלויה*****.
האם משלב מסוים,
עיקר תשומותינו האינטלקטואליות
מופנות לגיוס המאורעות שאנחנו חווים,
לאישוש הפרדיגמות המוטמעות בנו?
תוצרינו הסוציו־מנטליים נחלקים לשניים:
סלוואדור דאלי:
"The only difference between me and the surrealists is that I am a surrealist."
"ההבדל היחיד בין הסוריאליסטים לביני הוא שאני סוריאליסט."
אין הדבר חדל להיות אמת רק משום שלא מתקבל על דעת הרבים.
נאמר, ובבורותי איני יודע היכן.
נורמטיביות: התנהלות קונפורמית, מתכנסת לסטנדרטים של הסביבה המקיפה.
סבירות: התנהלות פרט שתודעה אחרת, בלתי תלויה, מבינה, מזהה בה היגיון.
אלה שתי התנהלויות שבחלקן חופפות. להמשיך לקרוא הבחנה נורמטיביות – סבירות
נראה, שמי שנצמד לפרוטוקול התנהגותי מאובחן, נתפש כפרסונה איכותית יותר ממי שלפני צומת החלטה, מקבל החלטה איך להתנהל, בכל אירוע מחדש.
האם החווה חוויה יכול לחוותה ללא תמלולה?
מאורע, בהתרחשותו, מהווה אישוש להנחות מקדמיות שאומצו טרם קרות האירוע, הנובעות מתפישות עולם שהוטמעו בעבר.
המעניין, שאותו אירוע יכול לאושש פרדיגמות שונות ואף מנוגדות.
תיאור מילולי, מפחית לועג, למצב.
לפני שאשקר לאחרים,
רוצה לדעת האם אני משקר לעצמי.
[או לפחות לשאול את עצמי האם אני עושה זאת.]
בעוד שאני יכול, עלול, לשקר לאחרים בנסיבות שונות ומשתנות
– בפיתוי למקסם רווח או מחשש להפסד –
אין סיטואציה, סיבה, תנאי, מקום או זמן, שאני רוצה לשקר לעצמי. להמשיך לקרוא בין יושר ליושר אינטלקטואלי
רמת התכנות גבוהה.
התנהלות נבחנת 'מובנת' רציונלית באמצעות תודעת פרטים מבקרים אחרים, שאינם בתיאום תקשורתי אחד עם אחר.
גם אם המבקרים היו מתנהלים באופן שונה, רציונל ההתנהלות מובן. ההתנהלות תוכר כסבירות, שכן יש עניין של טעמים שהם מחוץ לסבירות, או מדרג שונה של סדרי עדיפויות. להמשיך לקרוא סבירות
חתירה לניסוח תפישת מציאות, בעיקר בהיבטים ערכיים, במנותק מהשלכות אישיות.
"יושר אינטלקטואלי נדיר,
לא בשל מחסור בו,
אלא, כי אין לו ביקוש."
ערך נדיר-
לסובייקט יש רק את כליו התודעתיים שלו לתפישת מציאות שנחווית על ידו.
אובייקטיביות מוחלטת לא תתכן, מעצם תפישת המציאות הסובייקטיבית.
לכן, מלת המפתח 'חתירה' ליושר אינטלקטואלי.
הפחתת ערך של דובר לעצמו יכולה להתפש כחתירה ליושר אינטלקטואלי. עם זאת, ייתכן, שבהפחתת ערך נקודתית אחת, מושגת תפישת ערך אחרת.
כך ייתכן, ניתן לאתר את החתירה ליושר אינטלקטואלי מול בוטות המנעות.
על אף התפישה הערכית המיוחסת לו,
מופעי חתירה ליושר אינטלקטואלי נדירים, שכן
סיבות המנעות מחתירה ליושר אינטלקטואלי:
"אני עובד בשביל האמת שלי, או האמת הכללית. לא יודע, אני מניח שיש הבדל ביניהן."
אברי גלעד, "ליידי גלובס"
מוסף הארץ 11 בדצמבר 2015, עמוד 14
תהליך הכרתי,
מצמצם מורכבות נתפשת
להיבט יחיד נתפש,
לבחירה בין חלופות,
תוך העדפה לנטיה הרגשית מוטמעת,
ודילוג על תמלול המרכיבים.
תהליך הפוך להליך מדעי שמפרק מהות למרכיביה כדי לאפשר הבנה והרכבתה מחדש על ידי תודעה בלתי תלויה.
פרסונות מבדלות ברמת מיומנות זו.
הצלחה בהתמרת מורכבות תפישתית לצמצום מאפשר אחיזה מעודדת את מגמת השימוש בשל מיומנות באבחנה בין עיקר לטפל, ובה בעת מקושרת לשטחיות אינטלקטואלית.
איך לב קשור? לא קשור.
יכולת לבחור בין חלופות באופן מתומלל.
את השיעור הראשון קיבלתי בסוף 69' אצל המורה זיוה מקוגון בשנקר חולון, כשגערה, לא זוכר במי-
"הראה לי את חברך ואדע מי אתה."
חיווי פיזיולוגי ממערכת החישה, או רעיוני – סנטימנט – אצל אורגניזם בעל תודעה*, טרום תמלול.
* בעל תודעה, כדי להחריג מכניזמים עם אמצעי חישה מערכת הפעלה מאפשרת עיבוד או תגובה.
מה העדפתך, בהינתן שהכרחיות המיידיות והמהירות לא קיים, האם
♠ להגיב לחיווי רגשי בתצורתו הראשונית באמצעות אינסטינקט,
או,
♣ לאחר עיבוד רציונלי וידע מוקדם אצור?
מרכזת את מכלול החיוויים הנקלטים בתצורתם הראשונית מהחושים – טעם, מישוש, ראייה, ריח, שמיעה.
את המידע הנקלט מאחד או יותר מהם, התודעה
