אני זקן, שכן,
גם כשהייתי – כרונולוגית, טכנית – צעיר, לא האמנתי שאנשים משתנים.
אני
אשכנזי חסר אמונה, נטול אינטליגנציה רגשית.
עדכון:
אחא-נא-רח"ם – אשכנזי חסר אמונה, נטול אינטליגנציה רגשית, חף מרומנטיקה.
אני שמח ככלה
מבוטא כחלה
ביום חתונתה,
כחמאה ביום חביצתה,
כחלאה בטומאתה.
הומור עצמי –
תצורת יהירות נעלה.
עוצמה נאצלת.רגישות להומור עצמי –
חיווי לתחושת נחיתות.
חשיפת פגיעות.תנאי, התלייה, 'אם–אז' –
תצורת התנשאות נחותה.
ניצול, אלימות.
תפישות רעיונות ומודלים
שאני מציע, מנסח, חוצב, כורה, מפסל, בודה,
אני רוצה, שואף, מכוון ומתיימר
להתפש כ-מדמה תודעה גנרית, בלתי תלויה, שאינה מוכתמת מכך שבוחנת סוגיה משלב ג' בסולם – מבית מדרש תפישתי*, אסכולה מובחנת
אלא, משלב ב' – שפה מוסכמת, שגם היא כבר מוכתמת בפרוטו-פרדיגמות מקדמיות. להמשיך לקרוא גזוזטראת ההתיימרות
נתניהו ולפיד | צילום: מרק ישראל סלם http://www.forbes.co.il/news/new.aspx?0r9VQ=GLKG
אני נפעם מהעובדה שיש מאסות מצביעי לפיד.
שקונים את דבריו. מתייחסים אליו כאל כאלטרנטיבה שלטונית, נשאפת, רצויה, גם אם ההסתייגות "כדי להחליף את נתניהו." להמשיך לקרוא מצביעי נתניהו לפיד
נעמדתי ברמזור ליד Yamaha T-Max 530.
דה יורה התפלץ הוא קטנוע שכן הוא צילינדר יחיד, שלדה מחופה פלסטיק, חישוקי צמיגיו יחסית קטנים, נטול קלאץ', הרגליים מונחות על מדרכים- חפות מתרומה לרכיבה, לא מתפעלות דבר כולל שאינן חובקות את גוף האופנוע.
דה פקטו בשל כוחו הרב, שמכוון כלפי יכולת פתיחה היסטרית, חתך צמיגיו הנמוך, מבנה שלדה שבנוי לעומסים מתפרצים הוא רב עוצמה, מגדיר קטיגוריה דו-גלגלית, היברידית עצמאית. להמשיך לקרוא מינורי בסוציולוגיה מוטורית
כל שתרצי שיתגשם,
ומה שלא – שיימוג!
פגשתי מי שייחסתי לו יותר יכולות ממה שייחס לעצמו,
שלא זכה להערכתי על התנהלותו,
חש לא מסופק
תאב ותובע כבוד לא מנופק.
התודה כמובן- לך.
מקומך בעולם הבא,
בכל האמור בי, כן?
מובטח!
עליך רק להגיע לשם.
כעצל, בפעולה, בכל מעשה,
אני מחפש את המתווה,
את תבנית בסיס התוצר,
זו המאפשרת יצירת ואירוח משתני תוכן.
נכון, בפעם הראשונה עובד יותר,
לעתים, הרבה יותר-
אך בפעמים הבאות רק משכפל את התבנית,
ומתמקד ביצירת ואירוח תוכן.
כך, חוסייך אנרגיה,
ועל הדרך מעצים אחידות מסר,
וגם, יוצייר טביעת אצבע.
אליהו דבוש
האהוב-
מזל טוב!
שכל משאלותיך יתגשמו,
ומוראותיך ימוגרו!
מה זו הגליצ'עה הזו?
אצלי אם אין פלז'ר- אין ביזנס.
אולי בשל כך אני לא איש עסקים.
טרמינל בינלאומי, International
מנחת לתפישות פרטיות, ווריאציות על התפישה האווירית, כ-
הגיג החודש – תמונות משעת לילה מאוחרת דוקטור אורלי אדלר. להמשיך לקרוא מנחת אווירון, טרמינל Private
אני אוהב שמשמיצים אותי,
צוחקים, מסתלבטים עלי –
הרווחתי כל השמצה ביושר,
זה עושה לי טוב,
אם לא לעור הפנים,
לאור הפנים.
רואה בכך – אצל אחרים – סוג ביטחון, התנשאות מבורכת, על מתנחתים.
מתחילת 2016, שמעתי בהקשר אלי קשירה ביני לבין המושג 'גורו'. ג.ו.ר.ו., מבוטא Guru, כבר – אָיינְס, צְוָוי, דְרָיי – משחזר, שש-שבע פעמים, לפחות, וזכרוני לא משהו.
ואני, אינסטינקטיבית הודף;
מה לי ולגורויאדה?
ואני כבר יודייע, שֶאָל לו למישהו, בטח לא לי, להלין, שבעולם בו המדיום הוא המסר הייצוג הוא התוכן, להתלונן על שאני נתפש באופן שונה מאיך שנראה לי 'נכון' הייתי מעדיף. כל תפישה הורווחה ביושר. וזה לא מחמיא לי. סתם לא נכון. להמשיך לקרוא גורו? לא. קנגורו*
