מסורת

מה ולמה

צ'יזבטיאדה חסידית

איך אותגר שמעֶרל מהשטעייטל לשמור על מסורת, מצווה כלשהי, ותוגמל על תלאותיו.

מסורת*
חזרה על סט פעולות מסויימות,
מנותקות סיבתית, מהפרקטיקה המקורית לעשייתן –
אם יש צידוק פרקטי, זו רוטינה, לא מסורת –
קשורות תודעתית
להסמלת רעיון פרקטי,
ערכית נשגב,
שמייחד קולקטיב
איתו מקיימי המסורת מזדהים,
אליו מקיימי המסורת מתייחסים,
רווים ערך תודעתי מההשתייכות.

פעולה רציונלית, אינטליגנטית, בגרעין הפעולה עוּקָר, שאם לא כן הפעולה הייתה בבחינת פרקטיקה מקדמת,
בעוד שרציונל ספיחת הערך ממניפסט השיוך לקולקטיב, באמצעות קיום סט הפעולות המרכיב את המסורת – מובן.

מסורת היא מניפולציה של יוצריה,
לתיעול הרפיון התודעתי והמחישות הביצועית,
של אדיקות משמריה,
להנעתם לפעולה,
שרציונלית –
לא היו מונעים אליה,
אלא מספיחת טובין, הנאה,
ערך,
מתחושת יחד קולקטיבי
מביצועה.

* הערה:
מסורת, כל מסורת באשר היא, ללא הבדל דת, אמונה, מידת מופרכוּת או אכזריוּת.
אינני מתמקד במסויימת.
כל משמר מסורת, באשר הוא, הוא משמר.

בשונה מ'הרגל', מסורת
היא דפוס פעילות דומה
של קבוצה, שיש בה ממד סמלי שתורם ללכידות ערכית, תודעתית, של הקבוצה המשמרת והוא הרבותא לקיומה.

ככזו, הפרט הפועל מתעדף גבוה יותר
באופן מודע או שלא, ברוב המקרים,
את ספיחת התגמול מערך שימור דפוס התניית ההתנהגות הסוציולוגית
על ערכים כ־קידום אישי, הגינות, סבירות, נוחות, הנאה, חיסכון תשומתי – לקיים מסורת שאינה מניבה אלא טובין מנטלי, עולה בטובין ריאלי.