הבחנה ימין – שמאל

משך הקריאה: 7 דק', תלוי בכמה שניות יש לך בדקה

קונסרבטיביות – פרוגרסיביות

הביטויים ‘ימין’ ו’שמאל’ רווחים בפוליטיקה בזו העכשווית במיוחד.

בעוד ש’קונסרבטיביות’ ניתנת להבחנה ברורה, לאבחנה אינטואיטיבית,
להערכתי, יקשה למצוא מי שיגדירו באופן זהה ‘פרוגרסיביות’.

יתירה מזו, פוליטיקאים מיומנים, שיגדירו עצמם ‘שמאל’, בעת שיפרטו את הגדרתם יחשפו חילוקי דעות עם אחרים על האם הם ‘שמאלנים’*, ומאיזה ז’אנר.

---

* זו הסיבה האינהרנטית ששמאל הוא אינדיבידואלי, מצוי בקבוצות קטנות, מתפצלות, מפוזר, מתבדר, בלתי ניתן לאיסוף, לא מאוחד, נושך את מנהיגיו. אינהרנטית.
בעת ששמאל מתכנס הזדהותית סביב רעיון או מנהיג – זה אינו שמאל, זה ימין שמדיר מערכי יסוד מסויימים, מתבדר לקידום ערך אחר. ולכן חייב להצליח כדי לשרוד, כשימין קלאסי פטור ממעמסה זו – ישנה הודייה לריבון על הטוב, וייחול חזק אף יותר לחמלתו ברע.

פוליטית

מושגי ‘ימין’, ‘שמאל’ נטבעו בתודעה הפוליטית ב-1789 מהפכה הצרפתית. באסיפה הלאומית הצרפתית מצדד שימור הסדר הקודם או בשינויים קלים – מלוכה, אצולה, כמורה – ז’ירונדינים, ישבו בצד ימין של האסיפה, בעוד היעקובינים שצידדו בסדר חדש, ישבו בשמאל הפרלמנט.

מושגים אלה נטמעו במחשבה פוליטית מאז.

כך, קונסרבטיביות שואפת לחזור לסדר קודם, עד לשמר מצב קיים, המתאפיין בשלטון חזק עם רמת חופש פרט נמוכה, משמר אלמנטים אמוניים לאומניים
בעוד פרוגרסיביות שואפת להתקדם, לשנות עד לנתץ נתץ סדר קודם, לטובת חופש פרט, זכויות מיעוטים החלשת ריבון באמצעות גופי בקרה חזקים.

דתית

דת היא מרחב קלאסי של שמרנות וקדמה.

דת היא שמרנית, בהניחה אמוניות מקדמית, שלילת כפירה, שימור מסורות מנהגים סמלים וקדושה.

בתוך דת ישנה

• אורתודוקסיה
  חזרה לצורת חיים, יישום אמוני ומנהגי עבר.
• קונסרבטיביות
  שימור מצב עכשווי קיים.
• רפורמיות
  שינוי מצע דתי להתאמה מודרנית.

אלה שלושה מצבי קונסרבטיביות, אף שברפורמיות יהיה מי שיראה פרוגרסיביות, ולא כן הוא.

פרוגרסיביות היא שלילת מרכיב אמוניות, טקסיות, חיים על פי ציווי מתכנס לאינדיבידואלים המשמרים אורח חיים ששתכליתו הבדלה הזדהותית מאחרים.

כלכלית

רעיונות סוציאליסטיים נחשבים כ’שמאל’, בשל היותם מנתצי סדר קודם, מקדמים רעיונות חדשניים.

עם זאת משטרים שמחצינים ‘שיוויון’ כופה על אזרחיהם, בהם אין חופש כלכלי, ובה בעת ללא חופש פרט, ביטוי או יכולת להציג מועמדות להחלפת שלטון באופן לגיטימי, דמוקרטי, מתוייגים כ’שמאל’. להבנתי, שמאל – זה לא.

ימין קונסרבטיבי

היסטורית, מבנה כלכלי חברתי פיאודלי, שנשען על ריכוז משאבים כלכליים על ידי מלוכה, אצולה וכמורה, זוהה כ’ימין’.
מבנה זה התנגד למעמדות עירוניים משכילים חותרי שינוי תפישתי.

כיום, ‘ימין’ בדרך כלל דוגל בשוק חופשי, יוזמה חופשית, צמצום מעורבות ממשלתית בכלכלה, בהגברת רווחת פרט והגדלת רכושו – קפיטליזם, כשיטה הנשאפת לפיתוח כלכלה וחברה.

שמאל פרוגרסיבי

ההעדפה למדיניות רווחה שיוויוניות באמצעות ניהול מרכזי, על חשבון יוזמה החופשית.

שמאל מתון מעדיף מדיניות סוציאל-דמוקרטית חותרת חופש פרט ומדיניות רווחה-חברתית באמצעות התערבות ממשלתית פעילה.

שמאל רדיקלי – קומוניזם, הוא כביכול אקסטנציה של סוציאל-דמוקרטיות, ובפועל לא יתכן יישום ומימוש שיטה קומוניסטית ללא התערבות כבדה, אוכֶפֶת, מגבילה עד שוללת רכוש פרטי, של הממשלה, ובכלל זה פגיעה בחופש פרט תחת כפיית שיוויון אזרחי.

מכניקה תפישתית

קונסרבטיביות מקדמית

קונסרבטיביות מניחה א-פריורית את קיום האל, הכוח המארגן את היקום, ושימור התפישתי נלווה לפרדיגמות אליו.

כלומר קיום ראשוני, של הנחה פרדיגמטית, אקסיומה, סנטימנט. תפקיד הרציונל הוא לאושש את קיומה את הצדקתה לוגית, ולשמר את הפעולות והערכים הנגזרים ממנה.

פרוגרסיביות רציונלית

מערערת כל הנחה למרכיביה, אינה ‘מאוהבת’ או מחוייבת לרעיונות מקדמיים ומפרקת פרדיגמות באופן רציונלי כדי לקדם את הכלי המאפשר לה פעולה זו – תודעת המפרק.

קידום תודעת המפרק הפרוגרסיבי הוא מכלול יכולותיו הקוגניטיביות, אינדיבידואליות, עצמאיות, נוחותו הפיזיולוגית ומימוש טעמיו הקוגניטיביים והפיזיולוגיים הבלתי ניתנים להסבר רציונלי.

שלטון העם – דמוקרטיה

תפישות ימין ושמאל מוחלות על פי אקוויליבריום זמני של תפישות האזרחים.

[לדעתי] גם בשיטות ממשל שונות מדמוקרטיות מערב אירופאיות השלטון הוא פונקציה של נכונות האזרחים להחיל עליהם את תצורת הממשל.

לרוב, שלטון נשען על ריבוי אזרחים. עם זאת, ייתכנו מצבים ששלטון נשען על פלח אזרחים שאינו רוב מספרי, אך זוהי האליטה השלטת.

קיצוניות

בקטבי תפישה
ימין, קונסרבטיבי	שמאל, קומוניסטי טוטוליטרי	פרוגרסיביות
שלטון ריכוזי מגביל חופש אזרחי	שלטון ריכוזי מגביל חופש אזרחי	היעדר ארגון שלטוני – אנרכיה.

התמצקות התבדרות

"כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו. כל משפחה אומללה היא אומללה בדרכה שלה."
 לב טולסטוי, אנה קרנינה.

ימין קונסרבטיבי – מיצוק

מחשבה ימנית קונסרבטיבית מתמצקת לאמוניות, לאומנות הזדהות עם קולקטיב, כלל עליון על פרט, שימור התכנסות הזדהותית, צביוּן מרחב ציבורי, רתימת אמצעים רציונליים להוכחת פרדיגמות אקסיומטיות אמוניות מקדמיות, בריאת מציאות במלל, רהב טקסי מילולי.

השוני הוא בפרטיקולריות:

• פרסונות,
• אמונות,
• סמלים.

שמאלן פרוגרסיבי – התבדרות

מחשבה שמאלנית, פרוגרסיבית, אינסטינקטיבית מערערת על פרדיגמות מוצעות, מנסה לברר האם יש שרירות אמונית קולקטיביסטית מבנית מוטמעת או משרתת רציונל פרט לפי ערכיו.

כך, יכול להיות שפרט, נורמטיבי, מתחזק רעיון פרוגרסיבי רדיקלי אחד או יותר, ובכך הוא שונה מ’פרוגרסיב’ אחר שחורג מרעיונות שמרניים ברעיון אחר.

חתירה למעשה – תפישה

הרעיונות בימין פשוטים יותר.
לכן קורצים לבעלי תודעה מוטה לפשטנות, לצמצום, למעשה. לפתרונות מיידיים.

לכן, הטיית בחירות של הרגע האחרון בניגוד לציפיות תִהיֶה של אדישים, מאוכזבים שנותרו תגובתיים לסנטימנטים מקדמיים, שהם יותר תגובתי לפעולה חדה, מיידית, ניסית, רהבתנית, משנה תודעה.

מנהיגי ימין בעלי אינסטינקט דומה, ובעיקר פופוליסטים בעלי הבנה של סנטימנט המצביעים להם עושים בכך שימוש אלקטורלי בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.

פרשנות דמוקרטית

קונסרבטיביות

קונסרבטיביות הנשענת על נורמטיביות מתייחסת לדמוקרטיה ישירה כ’דמוקרטיה’.

ביחסה לריבון תכונות נאצלות, ותמיכתה בו, היא מייתרת גופי בקרה על ריבון, אם רוב הנתינים מסכימים עם מדיניותו.

פרוגרסיביות

מבקשת לראות בריבון יעיל ומוכשר שנתון ככל הנתינים לביקורת, ואף יותר בשל פיתוי אפשרי לטפל באופן לא ראוי במשאבי הכלל.

מקור נטייה

על פניו, אדם מיקם עצמו על פי מחשבה וניתוח אירועים בראייתו את טובתו בהקשר חברתי.

בפועל יש לסביבה השפעה חזקה על ‘עמדות אדם’.

עם זאת, שני מרכיבים אלה, הם נדבכים על מבנה אישיותי, ביטוי מיישמת לנטיות מימוש סנטימנטים מוטמעים.

מה מקור הסנטימנטים? עוד אין לי הסבר.

חריגה מנטייה

ייתכן מצב שפרסונה מבטאת עמדה או יותר שאינו נמצאות בקוהורנטיות עם סט עמדות אחרות.

• רוב האנשים אוחזים בהתייחסויות נורמטיביות קונסרבטיביות,
• בהינתן סביבה מובהקת קונסרבטיבית/ פרוגרסיבית יותר מפרסונה, ברוב המקרים הפרסונה תצניע את חריגותה, כדי לא לעורר עניין שלא לצורך,
• לפרוגרסיביות נקשרת הילה חיובית יותר מאשר לקונסרבטיביות, כך שלעיתים יש מי שרוצה להתפש ‘חיובית’ ולכן מדגמן עמנדות פרוגרסיביות,
• ישנם מצבים מסויימים, בהם מקומית, פרסונה מבקשת טובין בר קיימא, משמעותי מובהק, ולכן בסוגיה מסויימת פועלת בהיפוך מנטייתה.

העברה בין עמדות

מעבר בין עמדות מועט, נדיר.

מעבר בין עמדות נעשה יותר במלל מאשר בפועל, שכן סט סנטימנטים של אדם הוא די קבוע.

יותר נפוץ, מעט, הוא הכרזה על שינוי עמדות, מסיבות שפורטו ב ‘חריגה מנטייה’.

העברה בין עמדות יכול להעשות בהחלטה על הצבעה. הפעולה אינה מעידה על שינוי עמדות, שוב – סט סנטימנטים לא משתנה. הצבעה מסויימת, שונה מטביעת אצבע תודעתית, קורית מסיבות של החלטה רציונלית השונה מסנטימנט מסיבות מקומיות זמניות, שיכולות לחזור על עצמן.

כשיש ביטוי לדמויות ששינוי עמדתן, מעידות על עצמן שהשתנו מ’קונסרבטיות’ ל’פרוגרסיביות’, כדאי לתת את הדעת – אין יכולת לבדוק או לאמת – מה הן במהותן, בנותק מעדותן. ברוב המקרים השפעת סביבתן היא המקור לעמדה הקודמת ורבותא קונקרטית, רציונלית היא הסיבה למעבר לעמדה הבאה, שכן, לדעתי, סט הסנטימנטים, ההתניות לא משתנה.

---

מנעד קונסרבטיבי — פרוגרסיבי, שאלון עמדות

הבחנה ימין — שמאל, כעת