מחבר: יאיר yair דיקמן dickmann

תיקון: המשתמש בטכנולוגיה מאיץ שינוי

בדה מרקר, ממלכה ווירטואלית: מדיה חברתית משנה את סעודיה מתוארת תופעת שימוש רווח בטכנולוגיה מחוללות שינוי בחברה שמרנית – סעודיה.

ברקע, רווחת תפישה, שהאנושות הופכת אמונית, לאומית יותר.

לא מסכים.

פעמיים:

1. האנושות מתקדמת, לומדת, מנתצת פרדיגמות אמוניות, משתחררת ממסורות מכנסות הזדהות קולקטיבית לטובת חופש פרט, שיוויון ורציונליות, גם אם בשנים האחרונות, ישנה ריאקציה זמנית, מקומית.
2. טכנולוגיה כממד הזמן – אצילה; אלה אינם ניתנים למתיחה, כיווץ או שינוי במהותם, אלא ליישם היבטיהם. טכנולוגיה אינה משפיעה על התפתחות חברתית, אלא המשתמש בה משפיעה על שינוי חברתי.

אמונה אינה יכולה להתפעפע לכיוון טכנולוגיה, נטולת האנשה.

אכן, טכנולוגיה יכולה להוות פלטפורמה להפצת וקידום האמונה;
תוצרי דפוס, הפצת התנ"ך והברית החדשה, כהתפתחות טכנולוגית החלו מאמצע המאה החמש עשרה קידמו את התפשטות האמונה הנוצרית באירופה.

האם הדפוס הפך אנשים למאמינים יותר?
לא!

ולא יכול להפריך את התזה שלא,
כפי שהגורסים שכן אינם יכולים להוכיח.

הדפוס תיעל אישיויות אמוניות לתכנים מסויימים יותר מאשר לאחרים.

הרדיו היה התפתחות טכנולוגית דרמטית בשנות ה-30, עת המכשיר היה בריבוי בתים. יחד עם המדיה המודפסת איפשר לתנועות פופוליסטיות כפאשיזם, והנאציזם להתפשט בגרמניה ואיטליה, ובאותה עת, בספרד הייתה תנועה הפוכה של הרפובליקנים, ובצרפת ואבאנגליה תפישות פופוליסטיות לא זכו לפופולריות כאצל מדינות הציר.

אנשים עם נטייה לרמת אמוניות גבוהה, המאפיין את מרבית האירופאים באותה עת, צרכו תכנים מודפסים, כשמאות שנים קודם אמוניות תועלה באופן שונה, וחמש מאות שנה מאוחר יותר – בעת הזו, מאפייני האמוניות דומים, גם אם נישאים על פלטפרמות שונות, כלומר יש דינמיות בתכני אמוניות על ציר זמן, ולא במידת ההטיה האמונית.

בחלקם הגדול של מי שנחשפו לנצרות במתכונתה המודפסת, קבלו על עצמם את עקרונותיה, מי וולנטארית ומי בשכנוע כזה או אחר בסיוע סוכני הדת, האנושיים נשמעים, והאובייקטים הנקראים על ידי המאמינים הצורכים.

בה במידה ניתן לומר שריבוי ערוצי התקשורת בעת הנוכחית תרמו להעצמת / החלשת אמוניות. לְמָה בעצם?

ההתפתחות הטכנולוגית היוותה מצע לתקשורת מתפתחת;
הפצת ידע, העלתה בעבר ובהמשך בהאיצה את קצב העלאת רמת החיים האנושית הנתפשת – עם המחירים הרגשיים של מי שלא מתואם לקצב השינויים או הפך קורבנם, את הנוחות הפיזית, את המיומנות ההולכת ומתמרכבת של הבנת קונספטים וירטואליים מסייעים.
אלה, להבנתי הנחרצת אך הלא מוכחת 😥  מצמצמים, לאט
[בהשוואה למה? אולי מהר יחסית להליך ההזדקפות ההומו ארקטוס(ית)?]
אך בנחישות בלתי נתנת לעצירה, ממדים אמוניים תפישתיים.

בישראל, קהילות דתיות אדוקות קבלו את איסורי מנהיגיהן לשימוש בטלפון סלולרי מעבר לתפקודיו הבסיסיים ביותר, עוד טרם היות רשתות חברתיות זמניות בו.

אניח שמנהיגי קהילות דתיות היו מנסחים אחרת את הנכתב כאן.
עם זאת, אניח שהאיסור הרגולטורי על שימוש בטכנולוגיה נועד לחסום את אפשרות הפעפוע.

והרי תחזית(י) ועיקרה תחילה:

תופעות כפְרָצי אמוניות ולאומנות, רווחות ככל שתהיינה, משמעותיות ככל שנתפשות, הן ריאקציות מקומיות, זמניות, חולפות, לתהליך גדול ומובנה מהן.

כך, להערכתי
האנושות נעה, באופן הולך ומואץ, בלתי נמנע,
לכיוון אינדיבידואליזם רציונלי מצמצם אמונה, הנסמך על מבנים חברתיים בהךיכי דה פרגמנטציה, מתרופפים – חופשניים, ומתבססים על טעמי פרטיהם.

כך, לפני 30,000 שנה רמות האמוניות והלאומית היו די הומוגניות, עד זהות.
לפני 3,000, שנה, רמת הזהות פחתה,
ההטרוגניות עלתה עוד יותר לפני 300,
התעצמה לפני 30,
ומניח שעוד 300 שנה רמת השונות בין מכלול הפרטים ברמת האמוניות והלאומיות תגדל אף יותר.
המאפיי – תנועת ליבת מיצוע רמת אמוניות ולאומיות המאמינים תנוע לכיוון החלשת עד אובדן האמונה והזהות הלאומית.

גופים רדיקליים מנסים להאיץ את התהליך,
גופים שמרנים- להאיטו.

הקצב הוא סינתזת הכוחות המקומיים בנ'ודת זמן מסויימת – לא ידוע.
הכיוון [די] ברור [לי].