שלושה מרחבים
מרחב 'שלי' – תודעה עצמונית – סובייקט
מרחב 'שלך' – זולת, אחר – אובייקט
המרחב 'שאינו שלי ולא של אחר' – נובייקט.
מרחב 'שלי' – תודעה עצמונית – סובייקט
מרחב 'שלך' – זולת, אחר – אובייקט
המרחב 'שאינו שלי ולא של אחר' – נובייקט.
כמויות ל-4 מנות
להגשה:
הכנה
עם שמן זית טוב ופטרוזיליה, קצת כמון וסומאק או פפריקה, וגרגרים, ביצה.
פגוש פוגייש פגשתי מנהל,
עתיר כישורים ומוערך,
עם ניתוק רגשי קל ודיסציפלינת עצמית – על,
ללא הפרעת קשב, אלא עם מיקוד אי־קשב,
אישית, רק על עצמו לדבר ידע.
כשהיה נבוך אמר “אין לי דבר חכם לומר“,
ניתן היה להסיק שאין לו בארסנל האסוציאציות תוספת אישית.
* אחאנא"ר שכמוני, אף פעם לא הבנתי את הקונספט 'מוקדש ל-' בספרות, בספורט; מין מחוות של שמרנים חובבי מלל מרהיב שמובנות לעמיתיהם נטולי בקרה רציונלית. שיהיה.
** איש ברוך כישורים וכשרונות מוכרים ומוכחים, מציב יעדים ומשיגם.
*** לקח עלי סיכון מאד לא טריוויאלי, שכן ייבא מישהו מחוץ לסקופ סבירות המועמדים, בריבוי ממדים.
פיטורין: הפסקת עבודה ביוזמת מעסיק.
לפי חוקי מקום עבודתי, הנהג צמוד למכונית שצמודה לאקספאט.
הרכב שצמוד אלי – טנדר מיצובישי מסוקס, נשלח למוסך לטיפול תקופתי.
הנהג שעובד אתי נותק ממכוניתו, שניתקה ממני.
סמואל, נהג מכונית סדן של אשת אקספאט צוּוָת אלי. 'פוסיקאר', או 'פות מוביל', סליחה על השפה הלא-פוליטקלי קורקט. להמשיך לקרוא מינורי בחלום
לפני רדתי לגאנה, רכשתי קופי פלאנג‘ר. עד אתמול לא ידעתי שלרהיט המטבח, מתקן הזכוכית שיש לו פילטר יורד ותפקידו לדחוס את הקפה כך קוראים.
לא דוחס בו קפה. כן מקציף בו חלב מחומם. במקינטה הוורודה שקיבלתי מר‘ישל'ה, ר' – רונן רודיק, אותה השארתי לשותפי כ'מתנת מוות' – מתת פרידה עויינת, למי שביאס אותי – במקומה רכשתי איטלקיה אחרת, אני מכין לעצמי אספרסו או קפוצ'ינו, כרוטינת בוקר. טעמם יותר מסביר. לא כזה שנעשה במכונת קפה משובחת, ועם זאת קולע לטעמי יותר מאשר בבתי קפה בלתי משובחים. להמשיך לקרוא תובנת היום
מדינה בה שלטון נבחר עויין את מוסדות השיפוט והאכיפה,
שואף שמוסדות אלה יעשו את דברו,
היא מדינה שנשלטת על ידי ריבון רע, מושחת,
שואף להשתלט על מנגנוני בקרה, לאפשר לו לנטרלם,
ועושה זאת תחת כותרת – טובת ההמון. להמשיך לקרוא שלטון רע
משפט, ניצחון של מי שהגיע להישג.
ואני תוהה מהיכן ההיסק הזה?
על מה נסמך?
איך הוטמע? להמשיך לקרוא אם אני יכול – גם אתה יכול
מהות שמרנות היא חתירה לנורמטיביות. מצפן התנהלות פרקטית והעדפות ערכיות.
נתניהו
וברור שבה במידה שכל אורגניזם שואף לשפע, כל פרט עושה זאת בדרכו.
מי שעובדים איתי באפריקה, בחלקם הגדול, נמצאים בסוג של מחסור.
בהתנהלותם מחצינים את ביטויו; הם מצפים, מבקשים, תובעים, בסיפור ובהסבר, בשחוק ובדמע, ברמת ישירות וחן גבוהה ונטולה, לקבל אליהם נתח משפע. מהשפע שלי לצורך העניין.
היניקה נעשית בריבוי תצורות וגרסאות,
ובה בעת, המטרה אינה ניתנת לפירוש ביותר מכוונה אחת – מעבר טובין ריאלי, ישיר, אליהם. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי: שפע, נשאף
* ליאור בן ישי.
“Sleep is the most moronic fraternity in the world, with the heaviest dues and the crudest rituals. It is a mental torture I find debasing… I simply cannot get used to the nightly betrayal of reason, humanity, genius.”
"שינה היא מועדון האחווה המטופש ביותר בעולם, עם דמי החבר הגבוהים ביותר והפולחנים הגסים ביותר. היא עינוי מנטאלי שאני רואה בה השפלה… אינני משלים עם הבגידה הלילית בתבונה, באנושיות, בגאונות".
[תרגום שלי.]
בבוקר, שאלתי את ג'והן, הנהג הצמוד אלי בגאנה, לשלומו – שיחת חולין כזו, מה העניינים, כזה.
הבוס שלי התעצבן – בעצם עלי, בפועל – על שני כפיפים שלי, שלא הציגו בזמן תוכנית עבודה על נושא מסוים. קרא לשלושתנו לחדרו. שאל אותם מה הם צריכים, 'חשמל ללפ טופים?' יש לו שקעים. 'לאכול?' יש לו ביסקוויטים. 'לשתות?' יש לו בקבוקי מים. הם ביקשו גם לאכול וגם לשתות.
"אנחנו אשכנזים" אמר לי בעברית, "כשאנחנו מציעים לאכול ולשתות אנחנו לא באמת מתכוונים." להמשיך לקרוא מינורי במה נשמע?
איתמר בן גביר תבע את עלבונו על שעובד בתחנת דלק קרא לו 'נאצי' והצדיע לו במועל יד.
השאלה: האם אמונה קיימת?
טרדה המאפיינת מתמודדים עם שאלת קיום אל – אגנוסטיקנים – מי שאינם שוללים את היתכנות קיומו.
הסוגיה מאפיינת מפגש בין אינסטינקט אמוני קיים בפרט לבין אי-נוחות פרקטית ביישום ציוויים נלווים – עצלות, להלן 'דתיים עצלים'. להמשיך לקרוא האם אלוהים קיים?
אמי |
אבי |
| יאירי נעשה עסק, | |
| מהיום תסדר את המיטה. | אני קונה לך אוטו. |
בוקר ושבוע טוב,מה העניינים? מה מדד הכייף באפריקה?היום אנחנו מתחילים סמינר שבועי 'פנינו לאן?' השנה.התרגשות באוויר.איך היתה לך הפגישה יחסינו לאן בשבוע שעבר?
זמן הוא ממד אציל; לא ניתן להאצה, צמצום, או עיוות.
לשימוש אישי, אין די ממנו.
אני מנהל את זמני.
משקיע תשומות בחלוקת משימות על צירי ומשאב זמן.
נושא הזמן צורך רבות מתשומותיי.
ממש לא בטוח שאני מנהל את זמני היטב.
לבטח ניתן לנהל זמן טוב ממני, יעיל יותר.
אני מתרגז, כועס, חש נשדד כשמבזבזים לי זמן יקר – כשאני מעדיף להסתלבט. להמשיך לקרוא ניהול זמן
בהתממשקות עם מציאות ישנה מידה של ביטחון לפני התחככות של פרט עם מצב, משימה;
באיזו מידה של הצלחה פרט משער שיצליח במשימתו, טרום ביצועה. להמשיך לקרוא ביטחון וחרדה