חיווי אופטימלי לגירוי חיצוני של סובייקט המשקלל תמהיל של פיזיולוגיה, אינסטינקטים מוטמעי תודעה, על פי סט ערכים תרבותיים, תקשורתיים, סוציולוגיים, ובקרה רציונלית דינמית.
"…שאלתי אותך באיזה יום כשחזרנו יחד למלון, אם יש לך חברים או שיש לך מרואיינים.
זו הייתה שאלה אשר באה ממקום של תימהון על האניגמה שנקראת יאיר דיקמן, שהרי אתה מאוד עסוק בלשאול ולתחקר."
א.ק., לואנדה אנגולה 2015
להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – ריכוז
אינני מאמין במטרה מקדמית לקיום אנושי כלשהו.
מטרה בקיום כלשהו, מנקודת הבחנת הסובייקט –
מיקסום הנאה מצרפי.
המשמעות –
חיווי תודעתי על הצלחה.
המנסה להסיט את מטרת הקיום האנושי מסובייקט, החוצה לקולקטיב או לפרט אחר,
החיים המודרניים, על ריבוי פלטפורמות תקשורת, מזמנים סוגיות של בעלות על נכסים לא ממשיים.
בעלות על נכסים וירטואליים מהווה אקסטנציה של תפישות זכויות היוצרים, קניין רוחני של חוקי הפטנטים מהמאה ה-19 שהחלו עם המהפכה התעשייתית.
להערכתי הבלתי מבוססת, שאינה נסמכת על נתונים אמפיריים כלשהם,
חוקי הגנת הפטנטים עכבו התקדמויות אפשריות. לא עודדו אותן. להמשיך לקרוא הבחנה בין גניבה ריאלית לרעיון
סובייקט המייחס לעצמו חוזק, עוצמה,
סביבתו מבחינה, מעצימה הילה זו,
כשבעצם,
מסמן, בנחישות, את היותו באיזור נוחות – comfort zone רגשי צר,
נסמך על אחרים, רגשית, שיגנו עליו.
להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – חוזק ונחרצות
מי שמספר מה היה לו, במה היה מעורב, ברקע, בערכים המנחים, בשיקול הדעת, בתגובות, בסדירות הנוקשה של מבנה התפישה (נטול) הרציונלי, וזה מרגיש לי כאילו אני צופה בערוץ 8.
להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – אקזמפלרים מערוץ 8
נחשפתי למי שמבלבל בין
להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – קונסרבטיביסטים אמוניסטים לאומניסטים
יחסים בין שניים, רווח בעיקר בקשרים משמעותיים – משפחה, הורות – בהם מתקיימת נוסחה השומרת על רציפות בציר הזמן:
להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – יחסי נוסחה בלתי מסופקת
עובדת היות הפרסונה פשיסטית או לא,
בעצם, אינה תלויה בה;
אם יש לפרטונה מוכנות פוטנטית לכנוס חירויות פרט לטובת קולקטיב, לתפקד כנתין פשיסטי, מוכנות זו תלויה בהיות ריבון שיתרגם כמיהה זו למימוש רצונו. להמשיך לקרוא זה שהמשטר אינו פשיסטי לא אומר שאתה אינך פשיסט
אחד מביטוי תפישה אמונית לעומת רציונלית היא ההבחנה:
להמשיך לקרוא אבן בוחן רציונלית
פעולות או משפטים שמכילים יותר נפח ממה שיכולים לשאת מושכים את תשומות לבי. כלומר את תשומות תודעתי כמובן.
אלה אינם אוקסימורונים, שכן אוקסימורון הוא צירוף לשוני המכיל הפכים.
אלה מתכתבים עם קלישאות, רק שקלישאות מתארות, לא מובילות למעשה.
אלה ביטויים שבעזרת מלל מנכיחים, מחזקים, נטולי יושר אינטלקטואלי, מוכיחים טענה מקדמית, בה אוחז המשתמש בהם. להמשיך לקרוא פינת הפרדוקס
בשבוע אחד, מקרה או לא, שמעתי את המשפט חמש פעמים.
האמת – מחריד. לא משמייח. מאנשים קרובים. משתפים ניסוח קרוב, מכיל אצל כולם את המילה 'ריצוי', או 'לרצות', את ממד הסיום, ואותי כאוהבייקט החיצוני אותו ריצו, או לפחות גמרו. להמשיך לקרוא גמרתי לרצות אותך
להמשיך לקרוא תיווך מציאות רגשית
ניסוח תובנה מסוגננת וורבלית,
חדה, מהוקצעת- שנינה טקסטואלית,
עתירת דימויים גרפו-מטפורית,
מחורזת וממושקלת לעילא מוזיקלית,
על מצע גרפי ובמה אינטלקטואלית,
חפים מהשפעה על תקפותו.
פגשתי כאלה עם חור בכיסם,
הרגשי והכלכלי,
וכאלה-
ללא כיסים.
שיבוש התנהגותי של התניית יחסי גומלין פרט-סביבה,
בהקצנה בין סובייקט לבין 'פרטים מזינים',
בשאיפת הסופח לאתר ספקים מהם יצרוך משאבים – טובינים שווי כסף, זמן, או אנרגיה, אליהם מתייחס כאינסטרומנטים מזיני תשומות,
בהתעלמות מתגמול מקובל, והתמקדות בתגמול רגשי. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – סינדרום סופחי תשומות
אתמול, כמדי ראשית ספטמבר, כארבעה תריסרים מתאספים בבית קברות של ישוב וותיק בשרון לאזכרה לחלל צה"ל, אח של חבר.
האזכרה, נשאת על דינמיקה שנטבעה במשך 31 שנים ומוכוונת על ידי האם, תמהיל תכנים תומכים, המשקפת את התמודדותה עם האסון. להמשיך לקרוא מינורי באזכרה החברתית
האם ומתי לחשוף את הבת/ הבן לזהות אביהם תורם תורם הזרע.
תרומת זרע, אנונימי, בו התורם מאפשר חשיפתו לתוצר זרעו בתו/בנו, בעת הגיעם לגיל 18.
לאחר שהאב התורם ניאות לחשיפה.
להמשיך לקרוא פגישה עם תורם זרע
זו אמירה בעייתית, פסימית, דטרמיניסטית, לא פותרנית,
רק מה, נראית לי די לא בלתי נכונה,
שכן, טרם פגשתי מי שהחלים מבעיות דימוי עצמי,
בבחינת – היה לך בעיות דימוי עצמי, לא ראיתי סימנים לכך- נמתין עוד קצת,
ישנו, ייצא.
מתמירי שאריות בריאות נפשית נידפת-
צובטי, סוחטי שחלות, שורטי טחול עד זוב,
לקומודיטי עובר לסוחר,
עבור ליטוף(ונצ'יק), וירטו-קונצפטואלי.
להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – סוחרי בריאותם הנפשית
הרהורים נוספים על העגלה המלאה
| השואייל, המקור | התייחסותי | ||||||||||
| למה | יכול לענות לתפישתי האישית בלבד 'למה', | ||||||||||
| רוגל אלפר ועידן אלון ודומיהם | אני די דומה לשמות המוזכרים, כמי שנמצא פחות או יותר בתפישה המתרחקת מ'שמרנות', 'אמוניות', 'לאומנות', התכנסות קולקטיביסטית רעיונית, חותרת קידום חופש פרט במתח בין פרט לחברה, | ||||||||||
| מנסים | לא מצליחים? | ||||||||||
| בקולניות | עדיף שיהיו בשקט? מניח, שרבים היו מעדיפים שמחרבי מסיבות אלה לא יישמעו כלל, לא יפריעו את מנוחת השכיינים ולא את הביחד-נס התודעתי של כלל השכונה, | ||||||||||
| להרחיק עצמם | הרחקה קיימת, מהותית, נוכחת מתוחזקת. אנשים נבדלים בתפישות מנוגדות, בסוגיות:
כאשר רוב המכריע של הנושות נמצאים ברמה זו או אחרת על מנעד הימני של הטבלה. מיעוט שואף לצד השמאלי של הטבלה. | ||||||||||
| מההמון הפרימיטיבי | ממה נובע אינסטינקט ההפחתה העצמית? האם זהו הומור אופייני, שמרני, בו היפוך מציאות- סגי נהור, נחשב כהומור משובח? אולי זו רמת מודעות עצמית גבוהה? ייתכן שתיוג עצמי – 'המון פרימיטיבי' נובע מידיעה, שגישה אמונית לאומנית נתפשת כפרימיטיבית? | ||||||||||
| פעם אחר פעם, | האם יש לפרש את טרונית 'פעם אחר פעם' כתחינה נואיישת להפסקה? | ||||||||||
| בכתבות מועתקות וחוזרות? | שמרן מבקש ש'יחדשו לו'? [צוליילן מתלוניין שהמים רטובים? לאומן מתלונן על אהבת מולדת?] | ||||||||||
| האם יש פחד כלשהו שלא הבינו אותם בכתבה הראשונה, מפחדים שזה ידבק בהם, שאש האהדה הלאומית תכבוש גם אותם? | לא חושב. מניח שאין חשש כזה. זה לא פחד, זה משהו אחר: |
להמשיך לקרוא הקצנה, מרכוז ופיוס
