אז הוא אמר… ציטוטים שעושים לי את זה.
היכן שאינני מצטט במפורש אחר, זה כמובן – אני.
ניסיון 'אחיזה' מילולית, רפלקציה של אחיזה תודעתית, שלי, מהות, במציאות כפי שאני תופש אותה.
'אחיזה תודעתית' היא הקוזינה המרוככת של 'הגדרה' היא תפישת מילולית של מהות, באופן שמהות זהה תיכלל בהגדרה ומהות שונה תודר, וזאת בחתירה למינימליזם מילולי וליעילות מקסימליסטית.
אני [נתפש] נחרץ באמירה, ואינני בטוח בנכונותה של אף אמירה.
רובה של תקשורת בין אישית היא המשגת עמדות של המשוחחים בחתירה להסכמה.
כל צד מהמתדיינים ממשיג את עמדותיו,
במטרה לכנוס את האחר לעמדותיו התפישתיות שלו,
במטרה ליצירת מעשה, פעולה, נגזרת מההתכנסות לעמדתו.
ברטרוספקטיבה של הורות [יחד עם אינספור מרכיבים אחרים- מס שפתיים] שני פרמטרים:
המחשבה חותרת לסדר, לחיפוש ומציאת מתווי התנהגות סדורים.
מחשבה שמרנית, רואה בתופעה אקסטנציה לפאטרן זמין
קושרת הקשרים, תקדימים ואסוציאציות
ומחילה אינדוקטיבית על התופעה את הפאטרן. להמשיך לקרוא שמרנות ופריצה
על ציר הזמן, חש יותר ויותר,
שכששואל את סובביי שאלה שעוסקת בסטרוקטורה,
תשובתם מתמקדת יותר בי כשואל על חשבון התוכן הנשאל. להמשיך לקרוא אני מציק משמע אני קיים
הצעה מתוקנת לבקשת סימוןלהמשיך לקרוא סימון שקורי פרדיקציה 3
הסינים אומרים על משהו שאין טעם להשקיע בו,
שזה
'כמו להוציא מים ממגבת יבשה.'
המילה "מציאויות' , 'מציאות' בריבוי, היא אוקסימורון?
זו שאלת אמונה, לוגיקה?
השפה הדומיננטית בה הילד מנהל את קשריו החברתיים.
מתי יופיעו גדג'טס אלקטרוניים,
שיאצרו מנה כזו של אנרגיה,
שיתיישנו טרם ישבקו?
מעריך שזו תהיה הרבולוציה הבאה באבולוציה הטכנולוגית.
מאי 2006.
אבי אמר:
"מה שבמודה- יפה."
מעדיף, אישית,
תפישה מוצקה עם מעשים רכים,
על,
תפישה רכה ומעשים קשים.
על-פי רוב, המתווכחים עושים זאת במטרה להזיז את בר־הפלוגתא מעמדתו לעמדת המתווכייח.
ו-כן, ברוב המקרים הוויכוחים עקרים, במובן שהתוצאה לא מתממשת, אף צד לא זז מעמדתו המקדמית.
עם זאת, אנשים מנהלים ויכוחים גם (שלא לומר בעיקר), כדי
להמשיך לקרוא ויכוח
אני מבין שנתפש כיהיר. מצער אותי. מאוד.
ידידי אמר עלי שאני imposing על סביבתי.
חזק.
מצער ככל שיהיה, כנראה שנכון.
שמעתי רבים המעידים על עצמם שעברו שינוי אישיותי.
לא ראיתי מי שאבחנתי שאכן עבר שינוי כזה,
מעבר לפיצ'פוץ'* מניירות, בשוליים, בהתבטאות.
להמשיך לקרוא שינוי, רבותי, שינוי
נראה שהרוב המכריע עולה על מסלול רמת חיים בחלון הגילאים בין השלושימים לארבעימים.
(האמת? מתכוון לבין 30 ל- 35.)
לאחר מכן, כמעט ואין תפניות בעלילה…
ואם כן – זו כנראה עלילה חדשה.
אחד מהיבטי מידת האושר הוא
היחס בין התשומות המנטליות
המתועלות לשרידה וצורך
לאלה המתועלות למימוש רצון.
מי שבמאה ה-תשע עשרה חידש את השימוש בעברית,
היה חוזה חדשן.
מי שבמאה העשרים ואחת מחייב את השימוש
הוא הוזה שמרן.
מה זה מצפון?
ראית פעם איבר כזה?
יש סרטן המצפון? ניתוח להסרתו?
אה, זה קוד, מערכת ערכים, מוסרית?
על פי המיתולוגיה המשפחתית
סבא שמואל,
לחצי מהם קראו 'שמואל',
לָכַד ליסטים, אחז בחצי שפמו,
וכשההוא נמלט, הדוד נשאר עם חצי שפם ביד.
הוא מת בפעילות, נמצא על סוסו, שחזר עם הגופה לכפר.
מעורר קנאה.
כלומר השראה.
למות עם קסדה על הראש, זה נחשב?
