אז הוא אמר… ציטוטים שעושים לי את זה.
היכן שאינני מצטט במפורש אחר, זה כמובן – אני.
ניסיון 'אחיזה' מילולית, רפלקציה של אחיזה תודעתית, שלי, מהות, במציאות כפי שאני תופש אותה.
'אחיזה תודעתית' היא הקוזינה המרוככת של 'הגדרה' היא תפישת מילולית של מהות, באופן שמהות זהה תיכלל בהגדרה ומהות שונה תודר, וזאת בחתירה למינימליזם מילולי וליעילות מקסימליסטית.
אני [נתפש] נחרץ באמירה, ואינני בטוח בנכונותה של אף אמירה.
נשאלתי, "במה עובד כעת?"
"אני? לא עובד כלל. כלומר, מכ/בלה את עיתותיי בייצור תצוקות וניפוק תעוקות למכריי ולחבריי המתמעטים. ללא תשלום, on the house, כך שאי אפשר לקרוא לכך עבודה.
אני עושה זאת, לא לפרנסתי.
למחייתי."
בתי ערכה מבחן בכושר גופני.
צלחה אותו בהצלחה.
היא תהתה בקול:
אם גמרתי אותו בחיים, יכול להיות שהייתי יכולה לעשות טוב יותר?
אז התלבטתי, האם
הייתי אומר לאבי ש
המשפט שאמרת הוא לא בלתי נכון.
לא-זוכר-מי-אמר-ש
זיקנה, זה שמישהו רואה את הדימיון שלו להוריו.
כן, אני מתמחה בהנפקת משפטים לא בלתי נכונים, ומתעמק בשכלול היכולת.
חבר, טיפוס, אינטליגנט, מוכשר באופן יוצא דופן.
במקור דתי.
למד ראיית חשבון. היה חשב.
ניהל בתי השקעות.
רץ מרתונים, בקוטב, טיפס הרים, באקסטרים, באומנויות הלחימה.
לומד מקרא. ואכדית.
הקים מועדוני ריצה ולחימה, ביקר באשארמיאדות.
מתייחס לעצמו כמי שנע על דיסציפלינות. נחשף, שינה חידש.
(מכיוון שבא מעולם דתי) הגזירות השוות והאלגוריות רווחות במחשבתו ובשפתו, מרבה להשתמש בדימויים, ואף נותן להם חיים עצמאיים משלהם.
דיבר על
'חישול פלדה באמצעות חימומה, הטחת מכות בה, וקירורה,
שוב ושוב,
תוך סיכון שבירתה.'
מאוהב באליגוריה.
לתמיהתי.
אולי בשל היותו ניחן ביכולות-על
נע על יישום מסלול כישורים, מעשים, פרוטוקולים ורוטינות הנובעות מאותו מקור על מגוון דיסציפלינות והתנועה היא רק תנועה יישומית, לא תפישתית?.
ואני, בנמיכות שואייל, אז מה אם כך מחשלים פלדה? האם בחירה באליגוריה בוראת מציאות ולכן יש להשליך את הבריאה הוירטואלית הזו, כעונש, על בוראה, אישית?
אם נעשית פנייה המשרתת את הנמען,
והנמען מסתפק במנאד רוש
– לא מוצא לנכון להגיב –
כלומר מוצא לנכון לא להגיב,
זהו סימפטום מובהק
במובן שמשהו
בהתנהלות, במערכת הערכים התקשורתית
משובש.
מבחינתי – היעדר התגובה הוא חיווי,
לטעמי – סוג של חיווי מצוקתי, או מצוקה חיוויית.
להמשיך לקרוא מנאד רוש, מנוד ראש
כשאחר מכיר את הסובייקט בתיווך מסך.
ט"ו בשבט תשכ"ז.
דף סטנסיל מודפס.
הנחייה ללמוד בע"פ.
שקלתי התאבדות.
לא שוכח:
שתיל קטן
בט"ו בשבט
עמד בגן
לחש בלאט,
מי ילד זה
אותי שתל
האם ישקה
אולי יחדל?
האם יזכור
זה השותל,
גם לעדור
גם לזבל.
הו הלוואי
שלא אבול.
אהיה לעץ
לעץ גדול.
כניסה לשדה מוקשים, ועדיין-
* מ.ש. = מס שפתיים.
חבר שאל,
"רגע, רגע, אז אנחנו בעצם עכברים במעבדה שלך?"
"ממש לא, פרחים בבלקון."
אחר הציע
צלחת פטרי.
מכיר את אלה שבאמירתם
"אני יודע מה טוב עבורי"
היא תמלול לרגולציה כלשהי.
נראה לי, שבעיקר הם מבקשים להימנע עם מה שבדיעבד נתפש להם כ-לא טוב עבורם.
חבר, יזם, שיתף אותי בכוונתו לפתוח עם שותפו חומוסיה.
בקניון כפרי , על דרך ראשית.
חבר לבעלים של מוסד חומוסאי מוכר בעמק החומוס התל אביבי, יקבל ממנו מתכון שם והדרכה.
אחלה רעיון.
להמשיך לקרוא יזימה מהקומפורט זון–
קידום התנהגות רגשית של פרט,
כשהיא נוגדת התנהגות רציונלית,
התביעה להבנה ואמפטיה אליה,
מהווה ספיחה של אמפטיה, הבנה להתנהגות פוגענית של הפרט, כלפי עצמו, לעתים גם כלפי זולתו,
וזאת תחת כותרת של אפשור החופש
ובפועל, שלילת החופש מאחר, שנאלץ להכפיף את הכרתו, התנהגותו, העדפותיו להתנהלות הלא רציונלית.
הנביא יחזקאל, שולייח פרדיקציה?
וזה הולך כך:
בבחירות הבאות אחרי בחירות 2013, אני סימון שקורי צופה,
שהגוש שיזכה בבחירות הבאות וירכיב את הממשלה יהיה גוש השמאל מרכז, שמרכזו יורכב משלי יחימוביץ + ויאיר לפיד + מרץ.
במקרה שגוש הימין שבמרכזו הליכוד ירכיב את הממשלה,
אזמין את יאיר דיקמן לארוחת צהריים, לכול מסעדה שיבחר בגבולות ארץ ישראל
לא זוכר מי אמר ש
'הדורש צדק מבקש חמלה'
ואוסיף
ש'המתנגד לצדק, דורש אהדה'.
אם הייתי חכם לפני המעשה כאמי לאחריו,…
לפני גיל 28, גרסתי, שאז החיים נגמרים.
כשהגעתי ל28 נוכחתי שצדקתי.
תפישה מצערת זו מתמתקת
אם מכיר בה.
אם לא מתגעגע למה שלא יהיה,
אם רוצה את שיכול ואוכל להשיג,
אם נהנה מהקיים, ולא עורג ל-מה שלא אוכל ליירט.
יש לי אמפטיה רבה לאובאמה,
ועוד יותר לתבונה, לישירות ולחן שנשקף מאשתו. להמשיך לקרוא אובאמה
אני לא מתגעגע לשום אתמול.
אני עורג למחר.
