מה שלא חוויתי כבר לא אחווה

הערכת משך קריאה: 4 דקות, בערך 🙂

בהשראת בת־כיתה

אופטימי? פסימי? It is what it is.

רומנטיקה נוסטלגית – לא אני.

זה העניין העכשווי. או שלא.

מקומית–זמנית (שלא לנקוט ב'לוקלית טמפוררית')

1985, דרום אמריקה, התנסח לי ש –

כשאני מבקר במקום כאן ועכשיו, ובביקורי זה לא 'מיציתי' אותו [– פיספסתי, החמצתי, דילגתי על מרכיבים בעלי עניין] לא תהיה השלמה עתידית של הפספוס.
לא אשוב למקום בעתיד. לא לבנות או לתכנן על כך, גם אם בהינתן רצון ונסיבות שבתי.
[אז ושם נחשפתי למי שאמרו לעצמם כשוויתרו על חוויה מקומית – 'נחזור ו…']

הבנתי אז, שבנסיעותיי הבאות אעדיף להגיע למקומות אחרים, שונים, שטרם הייתי בהם, עדיף לכאלה שלא דומים לאלה שחוויתי בעבר, גם אם הותירו בי כייף רושם חיובי משמעותי.

מעדיף ריגוש חוויה חדשה על לפצ'פץ' קודמת
מעדיף ריגוש חוויה חדשה על פיצ'פוץ' קודמת

כבהתנהלות מאפיינת – לא קשור לטוב או לא טוב, שכן, לא אני בחרתי, זו הטייה אישיותית, התנייה – אני מעדיף את ה'סיכון' בחוויות אחרות, עלומות, חדשות אולי פחות מוצלחות, על פיצ'פוץ' חוזר של חוויות קודמות, גם אם תייגתי כ'בעלות משמעות'.

הטייה אישיותית זו מוחלת על התנהלויות אחרות:

  • בסדרי גודל כבחירת אופנוע – לא חזרתי לדגם קודם שהיה לי או דומה, גם אם היה מוצלח,
  • בסדרי גודל זעירים – בחירת מסעדה ביחס לאלטרנטיבית.
    כהטייה, אעדיף מסעדה בלתי מוכרת על מוצלחת מוכרת [בתלות כמובן להתניות שותפיי, אולי נרצה ליצור ניסיון לחוויה מוצלחת מוכרת].
    באופנוע הממד הפרקטי משמעותי יותר מבחירת מסעדה. בבחירת מסעדות האלטרנטיבה החליפית פחות קריטית ואינה מובהקת.

גנרית אל־זמנית

כמה שנים לאחר התובנה המקומית המתבקשת, למדתי – ספיחת מידע באופן שמשפיע על התנהגות – שגם אם אגיע גאוגרפית לאותו מקום – אני בעצם במקום אחר; לא ניתן להגיע לאותו מקום בעתיד כלשהו.

הרקליטוס ניסח, ש'לא ניתן לחצות אותו נהר פעמיים.'
המים הוויית המציאות העכשווית המקומית, שנחצו בפעם הקודמת אינם. חוצים נהר אחר, מים אחרים.
שינוי משמעותי, האובייקט החיצוני אחר. [ואם נתתי השלכה כדוגמא, זו כמובן לא הוכחה לצדקת אמירתי, אלא רק לפשט את ההסבר, כן?]

ועם זאת הדרמה גדולה יותר:
בהינתן הגעתי לאותה גאוגרפיה, אני מ'כפת לי אני, משינוי טמפוררי–לוקלי שאירע למציאות האופפת אותי. 'הים אותו ים, והערבים אותם ערבים' ניסח שמיר תֶֶמָא קונסרבטיבית מובהקת.

ולא כן הוא.

אני המבקר לא אותו דבר.

לא הפכתי לאחר.
מערכת ההפעלה, מכניקת המחשבה, הערכים, ההתניות, ההטיות, ההעדפות נותרו כשהיו.
עליהם התווספו מכלול עדכונים וניסיון חיים במהלך הזמן הנצבר בין חציית נהר אלגורית קודמת לבאה אחריה.

אותו 'אני', על אותו מצע גאוגרפי בהזחת זמן, יוצר אוסף חוויות שונה. נוצרת מהות חווייתית עדכנית לאותו רגע. וזו חוויה מהותית שונה מזו שנחוותה בעבר, גם המקום אותו מקום ואני אותו אני.

חירוב מסיבות

אני מבחין בין עיסוק בעבר במטרה להתחקות אחרי אבולוציה של הליך מובחן,
לבין ניסיון להשתכשך בחוויות נעימות.

התרפקות על עבר, ניסיון לשחזר חוויות, כך נראה לי, מעיד בעיקר על אי־נוחות מהווֶה בהקשר של חוויית העבר.

וחזרה

הכמיהה* (שלי) לחוות כעת את מה שאני מוטה אליו וניתן, והבאסה מהחשש, שלא לומר חרדה, מלהפסיד משהו, היא אולי אקסטנציה של FOMO.

זה לא רק שלא להפסיד את מה שקורה כעת.
זה אומר שמה שלא יקרה כעת, כבר לא יקרה אחר כך, מפני ש

  • מה שקורה כעת – מצע החווייה – משתנה,
  • והכלים לחוות את האחר כך – אני – משתנה.

* זה היה ההסבר – לא ממליץ smile להאמין להסברים על סנטימנט.
גם אם כולנו מסבירים סנטימנטים.
כל הזמן. הסברי סנטימנט בדומה לבריאת נראטיב – השתה של הגיון רטרואקטיבי, תואם ערכיות, של סובייקט כאובייקטיב. כמו לקשור את הפחיות לאוטו חתן כלה לפגוש הקדמי, במקום לטמבון האחורי, ולצפות שיקרקשו בעמידה –
לתחושת הדחיפות ואיום ההחמצה של חוויות משמעותיות שאולי כבר לא יקרו. ואפספס אותן.


מה שלא חוויתי, כבר לא אחווה: אני החׂווה, מהווה ישות שונה, גם אם לא אחרת.

ואין כאן המלצה.

החווייה בחזרה למקום אחר עשויה להיות משמעותית לא פחות, ועם זאת, אחרת.

כאיש קטן לא רוצה את מה שלא יקרה.

הרצון שלי לעצמי – הכמיהה לחוויות בעלות ערך, להצטער על מה שחוויתי והתפקשש ולא על מה שיכולתי להשיג, נמנעתי, ולא חוויתי.

המסכה

הערכת משך קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

תגמול

פעם, כדי להתפרנס היה צריך לצבור ניסיון.
בזמני היה צורך לצבור תעודות הסמכה.

היום, אין צורך בהסמכה.
יש המסכה; המוכרות, צבירת הנוכחות על המסך, היא הצורך, המיומנות והתגמול.

אנשים שראיתי ומעולם לא פגשתי

הערכת משך קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

צדוק בן דוד

אנשים שראיתי ומעולם לא פגשתי מוזיאון תל אביב.

התפעלתי. להמשיך לקרוא אנשים שראיתי ומעולם לא פגשתי

התרפקות על נוסטלגיה

הערכת משך קריאה: 7 דקות, בערך 🙂

התפרקות

פיצ'פוץ' חוויות קודמות

עשרים ושמונה ילדי ח' שנייה, שנקר תשל"ד, אזרו אומץ והגיעו לפֶּגֶש כיתה.

ד' 2, זיווה מקוגון – כך אני קורא לכיתה – אז אני הצטרפתי – ומכאן התייחסותי האישית, של חרבן המסיבות שאני לפגישה:

להמשיך לקרוא התרפקות על נוסטלגיה

גוגל ואני

הערכת משך קריאה: 6 דקות, בערך 🙂

SEO, לא באמת

הרומן שלי עם גוגל

במאה העשרים היה דיבור שאחד מהסודות השמורים ביותר הוא הרצפט של המשקה השחור, נו, שו אסמו – קוקה קולה.

במאה העשרים ואחת, משער שיש מעט סודות אטרקטיבים יותר לפיצוח מאשר הנוסחה האחראית לסדר הצגת התוצאות במנוע החיפוש הפופולרי ביותר – 'אלגוריתם החיפוש של גוגל';
מיקרוסופט רוצה להופיע ראשונה כשמקלידים 'תוכנה', מיקי בוגנים שואף להופיע ראשון באיות 'מספרה', וההוא ששמו עולה כשרושמים בשורת החיפוש 'אשכנזי חסר אמונה'. כולל תמונות. להמשיך לקרוא גוגל ואני

תרבות נעלה נחותה

הערכת משך קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

יֶפּ – תרבויות אינן שוות

תרבות: אחיזה תודעתית

מכלול היבטים של מעשי אדם.
יישום סטנדרטים של התנהגות אנושית והעדפות אסתטיות.

קהילה, תרבות, מובחנת ערכית התנהגותית.

עליונות תרבותית

כששתי תרבויות, קהילות מובחנות על ערכיהן ההתנהלותיים והטיותיהן האסתטיות, מקננות אחת ליד אחרת צפוי מעבר אנושי, פעפוע, ביניהן.

בבחירה חופשית אנשים מכווננים את נוחותם על מצע החברה בה מקננים.

במבט־על, השוואה בעצימות מגמת הפעפוע של פרטיהן יחשוף עליונות תרבותית.

פעפוע החוצה של תרבות מצטמקת מקשיח את ליבתה ומסלים פעולות התגוננות, התכנסות, הסתגרות והקצנה משמרת צביון של מנהיגיה. לשימור אחיזתם, נגד המגמה.

התרבות האקלקטית, הפחות נשלטת תקלוט מפעפעים, בעוד שהתרבות המשמרת צביונה, תתמצק ותקטן.

התממשקות בין פרטי חברות מעורר פעפוע.
מעבר לתרבות משילה מסורות ואיסורים שתכליתם מיצוק ציביון הוא קידום.
פרוגרסיה.

התכנסות לקהילה צביונית, מתאפיינת בטקסים מסורתיים, ממחזרת ומטמיע מסורות ייעשה בעקבות רווח אישי מהמצב או ממצוקה. המצוקה מתנחמת בספיחת תמיכה מהקהילתנות, מדמויות סמכותניות, או ממימוש אמוני של ייאוש בוטח בכוח עליון מארגן.
ריאקציה.

לא סובל הפגנות

הערכת משך קריאה: 4 דקות, בערך 🙂

מחאה אד־הוק, לא ממוסדת

חרבן מסיבות שאני – ההתכנסות ההזדהותית, תחושת הכוח הנשענת על צִדְקָת יחד המוני – מרתיעה. אותי.

שיחות ווטרנים חרושי קמטים, עוטי עיטורים ואותות הפגנה שחורים, אדומים וורודים, נוצצים בזיעה ים־תיכונית, משחלפים סיפורי מורשת על עימות עם שוטרים, וקרבות עם ביביסטים.
לא נראה לי: לא עניינית, לא אסתטית ולא ערכית.
כן נראה לי כתמונת ראי של פרקטיקות אמוניות, לאומניות, משמרות התכנסות הזדהותית, להלן 'ימין', בכל עת, גאגורפיה, תרבות ושפה. להמשיך לקרוא לא סובל הפגנות

ערש, הרס, הדמוקרטיה

הערכת משך קריאה: 4 דקות, בערך 🙂

הטיית רצון העם

מוקדש* לדנה גוטפרוינד, סֶגל.

היה לנו מורה, לאזכרתיאתשמו, לצורך העניין אקרא לו עמי. נדמה לי שלימד מולדת. היה פעם מקצוע כזה – חינוך והנחלה של אהבת העם לארצו, אליה שב לאחר אלפיים שנות גלות ושואה. העם לא עמי. להמשיך לקרוא ערש, הרס, הדמוקרטיה

האם דוד ביטן ייכלא?

הערכת משך קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

התערבות רונן רודיק – יאיר דיקמן

המתערבים

להלן ההתערבות שנערכה
בצהרי יום ד' 21/7/2021,
במסעדה הבית הסיני שבתל אביב
בין רונן רודיק, להלן ר'ישל'ה, ר', היפה כמו אל, הצמיג הלא הכי עגול בפנצ'ריה,
לבין יאיר דיקמן.

להמשיך לקרוא האם דוד ביטן ייכלא?

אהבת חינם

הערכת משך קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

wtf

אני תוהה: מה היא 'אהבת חינם'?

האם יש אהבה כשלעצמה, ללא סיבה או משמעות?

האם תביעה ל'אהבת חינם' היא בעצם רצון של מישהו לקבל משהו שלא מגיע לו ללא תשלום?

האם ייחצ"ון 'אהבת חינם' הוא מניפולציה של בעלי עניין מסתלבטים על המקשיבים להם?

האם 'אהבת חינם' היא רטוריקה של בעלי תפישה אמונית לאומנית?

מה זה השטויות האלה?

 

 

יהדות כערש הומניות, ליברליות?

הערכת משך קריאה: 3 דקות, בערך 🙂

לא. המיתולוגיה היוונית

לאחרונה האזנתי להֶסכֶּת דמוקרטיה האתונאית, המעבדה, כאן 11, שש הרצאות של פרופ' עירד מלכין.

יש יהודים שתופשים יהדות כערש הליברליות, הומניזם.
אפעס, צורמת (לי, במקצת) החתירה ל-יושרה אינטלקטואלית, כשבעלי אמונה מהללים, מייחסים חיוביות למושא אמונתם. לא רציונלי, לא אינטליגנטי. להמשיך לקרוא יהדות כערש הומניות, ליברליות?

אבולוציה רגשית

הערכת משך קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

טיפול בהמון

שעבוד המון להגן על רגשות אל – אמוניות,

גיוס המון להגן על רגשות מדינה – לאומנות,

רתימת המון להגן על רגשות פרט – פוליטיקלי קורקט.

זו לא פרוגרסיביות. זו קונסרבטיביות מתעדכנת. להמשיך לקרוא אבולוציה רגשית

יהודים זוכי פרס נובל

הערכת משך קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

הסברים

אחוז היהודים זוכי פרס נובל לא תואם את חלקם באוכלוסייה.
כנראה שבין 20 ל- 30 אחוז מהזוכים מזדהים כיהודים,
יש האומדים את חלקם של יהודים כגדול אף יותר, נמנעו מלהחצין את יהדותם.

הסברים

כדרכם של הסברים לתופעות תרבותיות שאינן פיזיקליות, מוצעים לסוגיה מגוון רבים.
כל הסבר חשוד מיידית, בצדק, בהיותו מקדם ערך מקדמי – להלן נרטיב.
להמשיך לקרוא יהודים זוכי פרס נובל

יורו 2020 כקונסטרוקט רעיוני

הערכת משך קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

סתלבט על סנטימנט המון

הבניה שרירותית של קשרים בין אלמנטים כמצע רציונלי לקידום מניפולציה. מיסטיקה, דת,
יורו 2020; להמשיך לקרוא יורו 2020 כקונסטרוקט רעיוני

בקשה עם מענה שלילי

הערכת משך קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

גם אם לא נחשב, זוהי עסקה* אנרגטית

 

*  עסקהבמובן של שחלוף טובין, גם אם לא קדם לכך משא ומתון כבמשא ומתן כלכלי.

אין בקשה שהושבה ריקם בבחינת 'לא יהיה כלום כי לא היה כלום'.

בקשה אנושית היא תצורה של פינג אנרגטי,
שגם אם לא הניעה לפעולה חיובית,
שחרר פעולה שוללת, צרכה אנרגיה.

יש לכך משמעויות פיזיקליות, לא פחות ביחסים בין אישיים, ובצריכת אנרגיה אנושית,
גם אם נוטים להתעלם ממנה,
כמו מצריכת אנרגיה של פינג.

הוא יחזור? הוא לא. היא כן!

הערכת משך קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

אתמול בככר רבין מישהי נסמכת על כסא גלגלים מתארגנת לעזיבת מתחם השמחה, פונה לכווני ואומרת משהו.

לא חשבתי שהיא אמרה לי, אלא בכווני. התעלמתי.

חזרה שוב. הבנתי שאלי. אבל לא שמעתי מה. גם השמיעה שלי כבר לא משהו.

"אני אריאנה" אמרה. וואלה, הסתדר לי.

"כן אריאנה מלמד. את כותבת נפלא. חסרה לי. מאיפה את מכירה אותי?"

"מבלפור" ענתה.

"התנקשנו בטוויטר" הזכרתי לה עימות בינינו על גבולות חופש הביטוי – היא בעד גבולות, אני מתנגד.

"אני חוזרת לכתוב" שימחה אותי

לא חוגג יום העצמאות

הערכת משך קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

הפעם כן

אני שמח ומאושר שמשהו משמעותי קורה. גילוי, שינוי מצב צבירה מנטלי לכוון חיובי.

מאורעות רוטיניים ביורוקרטיות, חגים, ימי הולדת, חתונות וברי־מצווה – לא אני.

היום חג. חג לדמוקרטיה.

משטר דמוקרטי איננו on/off דיכוטומי.
הבוחרים אחת לתקופה קבועה בחוק מצביעים – תנאי הכרחי אך ממש לא מספיק;
ברוסיה ובסוריה יש בחירות, והן מדינות לא דמוקרטיות.

דמוקרטיה היא התנהלות בין בחירות, בסוגיות פרט–חברה–ריבון.

מדדים מופשטים שקשה (עד בלתי אפשרי) לכמת:

– חופש פרט וביטוי, שיוויון אזרחי, יכולת פרט וקריטריונים שיוויוניים, מאפשרים הצגת מועמדות לבחירה למוסדות שלטון.

– ממשל למען אזרחיו, בקרה על התנהלות מוסדות שלטון, כשרותם, אופן טיפול בתקלות.

פרמטרים אלה הם כה מורכבים למדידה שמתבקש אחר, נוסף:
תשתית, על ציר זמן, בנוסף לפעולת בחירות – פרמטרים במגמות ניתנות לבחינה: התקדמות או נסיגה.

שלטון נתניהו איפשר בחירות וחופש ביטוי (עם השגות ונסיגות).
בה בעת במכלול התנהלותו, השלטון הסיג דמוקרטיה לאחור.

הסרת ממשלת נתניהו מהווה היפוך מגמה.

חג חרות שמח.

 


בעיה שלא נוגעים בה

הערכת משך קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

מכירים את זה,

שמנסים לפתור 'בעיה'
– שינוי שלטון

שאין לגעת בה
– פגיעה ביציבות שלטונית; חבירה לנאשם בפלילים שולט להמשיך לקרוא בעיה שלא נוגעים בה

ראש ממשלה חליפי

הערכת משך קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

החליף קבוע

מכירים מצב, ש

'נוגעים בבעיה שאל לגעת בה,
לא פותרים אותה
ויוצרים בעיות שלא היו קודם'?

אז בני גנץ וראש הממשלה החליפי.

הטומטום האנדרוגני,
הטמטום הדמוקרטי הזה כאן כדי להישאר;
רע ככל שיהיה,
שירת, משרת וישרת את מקבלי ההחלטה להשאירו.

שוב תודה לך בני על התגנץותך