בקצת – אני מתמלל את עצמי לדעת. בהרחבה: https://dickmann.co.il/main
קטגוריה: אוט ער געזוקט – אז אמר
אז הוא אמר… ציטוטים שעושים לי את זה.
היכן שאינני מצטט במפורש אחר, זה כמובן – אני.
ניסיון 'אחיזה' מילולית, רפלקציה של אחיזה תודעתית, שלי, מהות, במציאות כפי שאני תופש אותה.
'אחיזה תודעתית' היא הקוזינה המרוככת של 'הגדרה' היא תפישת מילולית של מהות, באופן שמהות זהה תיכלל בהגדרה ומהות שונה תודר, וזאת בחתירה למינימליזם מילולי וליעילות מקסימליסטית.
אני [נתפש] נחרץ באמירה, ואינני בטוח בנכונותה של אף אמירה.
רוויית סיפוק אישי בלתי ניתן להשבעה מהחדרת מסרי אהבה אמוניים, לאומניים, משמרי התכנסות הזדהותית, בעזרת נימוקים רומנטיים, באמצעות כריזמה מפתה לחסרי־ישע אינטלקטואלי ונטולי יכולת התגוננות.
דמויות סמכותיות משכנעות באמצעות דיאלקטיקה פסאודו רציונלית או כריזמה, קיום פרדיגמות אמוניות לאומניות, ל-חלושי תודעה נתונים להשפעה תודעתית.
לא ניתן לשכנע רציונלית לאמץ אמונה.
אמונה היא תמלול סנטימנט מוטמע, כחלק מטביעת אצבע תודעתית.
על פי רוב, מורים, מרצים, יכולים להנחיל ידע אוניברסלי במגוון מגזרים.
אנשי חינוך מטמיעים תפישות וערכים התואמים את מגזרי חייהם. משווקים את תרבותם. להמשיך לקרוא נתנאל אלינסון
הסדרה ערוכה נפלא,
עם זאת, כ-מי שחי בניו יורק וניזון מהניו יורק טיימס – ה'הארץ' של המקומיים,
עסקו חודיות האתלטי שלו – ברור,
והתחרותיות המטורפת, האופי המחורבן, הרביץ לוויל פרדיו מהקבוצה שלו, התערב כל הזמן על כל דבר, כולל איזו מזוודה תצא קודם מהמסוע, קוקוץ', קראוס, ועוד…
הקניין המוחשי – שייך לבעליו.
הקניין הרוחני – לא שייך לאיש.
נניח שמצאתי, שאם מערבבים תימין, כינין, ומעט (בלי לחשוף את הכמויות) אוזראעין, כותשים, מייבשים ויוצקים לתוך כמוסה ורדרדה – ניתן לחסן נשים מקורונה. ונניח שדוקטור ממוסד ידוע, מאשר את האפקטיביות, ואף ממליץ למתג אותה כ-Coroventi.
"מ.ש.* בחתונה שלי כיבה את האורות כדי שלא יראו את הספרדים בחתונה, שהאווירה תשמור על אמביינט אצולתי."
"לי אין בעיה ספרדים אשכנזים.
לשאלתך, הוא עשה את זה לרומם את עצמו על חשבוני, להשתייך למובילי מארגני אירועים בישראל עאלק סלב, שמוביל את הפלציאדה שמנסים להוביל פה בעשרים שנה האחרונות והיא מתפוצצת בפנים."
* מפיק אירועים מוביל באותה עת, האירית רחמים של היום.
זו גזענות מפני שהאמירה מבחינה בנגזרת של אוכלוסיה שלא יכולה לשנות את התפישה לגביה.
אמירה כ-
אמוניות, תחושת גורל וייעוד משותפים, לאומנות, שימור התכנסות הזדהותית, מדינה חזקה, חתירה לדמוקרטיה הדוקה, עממית ישירה יתרון לרוב מחיל צביון,
שואפת מנהיג מסדיר ומאסדר ממשל, גופי אכיפה מול מפירי סדר פרטיים, לא כולל מול ריבון, תגובתית חיובית לרהב ולאהבת מולדת,
אופיינית ל
תחושת מודרות, השכלה, סוציואקונומיה נמוכה.
אמירה שו 'גזענית', שכן האוחזים בתפישה המתוארת שייכים לקבוצה מסוימת, מובחנת, כשהקלסיפיקציה שלה מדיפה ערכיות שלילית, תיוג שנכפה עליהם, שאינם רוצים להימנות עליו.
הסתייגות שניה
מכיוון שעוסקינן בבני אנוש, והמשרעת היא רחבה, ייתכנו אינטליגנטים דיסציפלינריים, מומחים גדולים בתחומים צרים שלא יתנהגו על פי הכללים הרחבים המוצעים כאן.
