פגוש פוגייש פגשתי מנרמלי פתולוגיה התנהגותית א’

משך קריאה: 12 דק', תלוי כמה שניות יש לך בדקה

תסמונת שרה נתניהו
א’. פתיח

יומרה

תיאור התנהלות מובחנת, פתולוגית, של פרטים מוכרים לנו אישית בסביבת הקוראים, אולי אנונימיים ציבורית, באמצעות שימוש במאפיינים משוייכים לדמות ציבורית שאורחותיה המובחנות מוכרות.

פתולוגיה

מקרא

xמונח אחיזה תודעתית, בירור משמעות, שלא לומר הגדרה.
התייחסות קונקרטית למונח או הרחבה על הנושא.

*פתולוגיה התנהגותית
הרחבה על המושג.
התנהלות אנושית מובחנת, אופיינית ומוכרת, חזרתית (בהינתן תנאים דומים),
של בעליה.
החצנה של התנהגות פתולוגית שנתפשת כניתנת לריסון ושליטה עצמוניים של בעליה.
חיוויי ההתנהגות, הסיבות להיותם נתפשים שלילית על־פי צפיית וחיווי אלה הנחשפים לביטוייה.
הלוקים בפתולוגיה, על פי רוב, מודעים להתניית התנהלותם – הן לגירוי המפעיל והן לנזק שתוצרי ההפעלה מסבים להם ולסביבתם.
בעלי פתולוגיה דבקים ביישומה בהתניה בלתי נשלטת, או בשל הגיון פנימי כך שהניחו את קיומו באופן מקדמי ומוצאים אותו. גם אם ה’הגיון’, ה’סבירות’, נתפשים כרציונליות מדומה. פסאודו רציונליות עשויה נשענת על מצע סמנטי של מבנה מילולי פסאודו הגיוני שאינו לוגי – ‘אני רוצה ארבע ילדים כי לשולחן ארבע רגליים’ – או על צידוק רגשי שלא ניתן לתפישה כ’סביר’ על ידי צופים אחרים – ‘נמאס לי כל הזמן להקריב/ לוותר’.
בעלי פתולוגיה המודעים לקיומה, מדגימים את ביטויה בסיטואציה חדשה נקרית. ההתנהגות חזרתית על אף המודעות לנזקי תגובות דומות בעבר. המודעות אמורה הייתה לבקר את התגובה עכשווית, ואולי למנוע אותה, ובכל זאת התגובה תודגם. החזרתיות נעשית בשל סיפוק צורך בלתי נשלט, מענה לייצר לא מבוקר או ראיית ‘היגיון’ פנימי תומך במימוש ההתנהלות הלקויה. חזרתיות זו היא הפתולוגיה.
בכל יישום מתווסף של הפתולוגיה ההתניה מתוחזקת, מתחזקת, דפוס ההתנהלות מתמצק, נשמר ומוטמע – להלן פתולוגיה. לאורך זמן, היכולת להיגמל מיישום ההתניה פוחת.
לעתים, בעלי פתולוגיה מודעת עשויים לחָוות לעצמם שההתנהלות ההתנייתית שהדגימו הייתה ‘תקלה’ מצערת. גם אם הם נאחזים בתפישה ש-‘כך צריך היה להיות’, ‘צדקתי’, או ‘נעשה לי עוול’ – מבחינתם, עדיף היה אילו נמנעו ממנה.
לסוגיות ההתמודדות, מרפא, המנעות מהפתולוגיה, ממוראותיה, ממחיריה, ניתנו התייחסויות אינספור.
קטונתי מלפתור פתולוגיות – מתמקד בלדבר עליהן cool.
לתפישתי (הפסימית), (שאינני יכול לאשש) לא נרפאים מפתולוגיה.
במהלך חיים פתולוגיות מתפתחות, אולי מוספות, לא נגרעות.
במצבים מסויימים ניתן לרסן ביטויי פתולוגיה.
קיום פתולוגיה התנהגותית אצל פרסונה יוצר דפורמציה. קוועץ’, אני קורא לכך. הקוועץ’ אינו אלמנט עצמוני, אלא משפיע על מכלול החיים, והביטויים הנלווים לעוטף אותו: הקוועץ’ מעוות את ההתנהגויות המשיקות לפתולוגיה בהתנהלות חיים לאור פתולוגיה.
אם קיימת מודעות וחתירה לרציונליות, במצב שההתניה עלולה להיות מיושמת, יש אפשרות שבקרה רציונלית עשויה לעצור אותה – כאן ועכשיו, פה וכרגע; במקרה כזה הפתולוגיה עדיין קיימת, גם אם ביטויי יישומה נמנעו, לפחות זמנית. הביטוי החצוני ל-אב־נורמליות לא התממש.

מושגי מפתח

הטקסט סובב סביב כמה מושגים שהם ליבתו.

גַּיָּיס משקל בעלי מקצוע. מי שמיומן ברתימת משאבי אחר למטרה מסויימת.
גייסים בהקשר זה אולי לא מגייסים לפרנסתם, עם זאת – כן למחייתם.
גיוס פעולת רתימת אנשים.
ההליך בו ישנו מפגש רצונות בין מי שרוצה לרתום אנשים לבין מי שמוכן לרתום את משאביו לקידום מטרות של גייס.
מגוייס מי שנרתם על משאביו לקדם מטרה של אחר.
מי שבמודע רתם את משאביו לטובת גייס בהליך גיוס, גם אם לא מודע להתגייסותו. הדיון ב’מגוייס’ הוא הסיבה לכתיבת הטקסט.
פתולוגיה שם כולל להתנהגות נתפשת כבעייתית לבעליה ולסביבתו.
המושג רחב באופן שמכיל אינהרנטית מגוון התנהלויות רחב. 
התייחסויות אלה מכילות חוות דעת מגוונות ולעיתים סותרות על היותן ואופיין.
‘פתולוגיה’ הוא ביטוי דרמטי. לרובנו ישנן פתולוגיות ברמות עוצמה שונות. רובן, על אף היותן מזיקות לבעליהן ולסביבתו, אינן מחייבות טיפול מאג’ורי. אולי תשומת לב ומודעות.
קוועץ’ מינוח מפחת את חומרת הפתולוגיה, ומקליל את סמכותיות הקביעה – ‘פתולוגיה’. בעלי הקוועץ’, הם מי שמדגמנים את ההתנהגות הפתולוגיות.
ההפחתה באה להכליל את ריבוי האנשים בעלי פתולוגיות שהזקתם לעצמם ולסביבתם אינה מחייבת התגוננות אקטיבית מפניהם או טיפולים דרמטיים.

תסמונת ‘מעון גברת נתניהו’

שם זמני לתופעה מובחנת.
הצעות נוספות לתיוג אחר של התסמונת תתקבלנה בתודה וברכה לחיים ארוכים ובריאים נטולי קוועץ’.

 


 

מוקדש למגוייסים לנרמול קוועץ’ אישיותי. בכעס§.

מוקדש ל־ אחאנא”ר שכמוני לא מבין את קונספט ההקדשה בספרות, בספורט; אלה מחוות קונסרבטיביות מובנות לעמיתים שותפים לסנטימנט. שיהיה.
הטקסט מכוון למגוייסים שנרתמו לנרמל גילויי פתולוגיה של גייסים.
מגוייסים רותמי משאבי אנרגיה, זמן ויכולות אישיות, לקידום מטרות של גורם, שהמגוייסים עצמם ממקמים אותו היררכית מעליהם – רואים במגייס כ’נאצל’, ‘עליון’ עליהם.
המונח גיוס מכיל ממד ערכי, האצלה.
רתימת המשאבים רחבה יותר מאשר למשימה קונקרטית, חד פעמית קצרת מועד.
ניתן לראות במושג ‘גיוס חובה’, סוג של אוקסימורון מפני שלא ניתן לקבל הסכמה מתוך חופש. שאר המרכיבים נמצאים בכוונה לגייס לשרות צבאי, נניח.
תמורה לגיוס היא קבלת טובין ממגייס או מטעמו. התגמול עשוי להיות תמהיל רגשי וריאלי. טובין רגשי – התעלות, סיפוק מתחושה של שירות ערך נאצל – ערכיות מוסרית היא חלק אינהרנטי מ’גיוס’
אם מרכיב הסיפוק הרגשי איננו – רותם האנרגיה הוא בבחינת ‘ספק’ לא ‘מגוייס’.
לעיתים נוסף לטובין הרגשי טובין ריאלי כלכלי, חיובי (או שלילי איום במניעה), שכן המגייס חושש שהסיפוק הרגשי לא יספק לאורך זמן.
תמורה לגיוס הוא קבלת טובין ממגייס או מטעמו. התגמול עשוי להיות תמהיל אפשרי של טובין רגשי ו/או ריאלי כלכלי.
גיוס נעשה בשם הגנה על או קידום ערך שנתפש אצל המגוייס כנאצל, רתימת תשומות הזדהות ואנרגיה כייעוד, כשליחות ערכית, כמטפלת בערכים שנתפשים כמקדמים ‘צדק’ או מניעת ‘עוול’. בכך מגוייס סופח ערך חיובי, להלן סוג של תגמול בעל ערך להתכווננות האנרגטית.
כ’עגינה’, ‘גיוס’ הוא שם פועל לפעולה מתמשכת מעבר להליך קצר קונקרטי, על ציר זמן מתמשך.
בבחינה חיצונית של ‘התגייסות’ על ידי נטולי תחושת ערכיות מזדהה שמפעמת במגוייס, תתכן ביקורת.
בגיוס שמתוגמל בשכר או בתשלום כלכלי נמוך למגוייס, או רק במתן תחושת התעלות הזדהותית או ערכית עבור שירותי המגוייס, ה’גיוס’ עשוי להיתפש כלא ‘שווה’ או לא ‘ראוי’.
בוחנים חיצוניים הנחשפים למגוייסים, ולשחלופי הטובין עשויים לייחס למגוייסים חולשה, היותם מנוצלים על ידי הגייסים, פראיירים, ואף נפגעים בהיותם משלמים מחיר רגשי וכלכלי כבד שאינו תואם את הקרבתם, תוצרי מניפולציה שלא עמדו בה.
כשגייסים עורכים סיבוב על רפיסות מגוייסים כמהים לרצות, כשגייסים רותמים את תמימות מגוייסים למטרות לא ראויות, בעצם המגוייסים מהווים אינסטרומנטים שימושיים בשרות צרכי מניפולטורים.
נרמול הפיכת תופעה למוכרת, להבנה, ניתנת לחיזוי, לקבלה במרחב פעילותה.
הליך הסרת תיוג ‘חריג’, ‘יוצא דופן’, ‘בלתי צפוי’, מתופעה.

בהתנהגות אנושית יש הבחנה בין התנהגויות ‘נורמטיביות’ לבין התנהלויות ‘סבירות’, על־אף אפשרויות חפיפה ביניהן.
הצעה לאבחנה בין ביטויי ‘התנהגויות נורמטיביות שאינן סבירות’ ל’התנהגויות סבירות שאינן נורמטיביות’:

נורמטיביות –‘ תיוג תופעה שעצם קיומה סביר – אם לא היה סביר התופעה לא הייתה מתממשת. עם זאת תוכן, מהות התופעה, עשויה להיות מתוייגת כהתנהגות מקובלת, כ’נורמה’ חברתית. לנורמה זו הייתה סבירות במצבים מסויימים, במנותק מ’סבירות’ בבחינתה באופן מנותק מסיטואציות התקבעותה הראשונית או ביישומה בהמשך. סבירות‘ – תיוג הליך שניתן לעקוב אחר השלבים, ההיררכיה הלוגית להגעה אליו, לצפות אותו. תופעה ‘סבירה‘ מקננת בין גבולות צפי, הגיון. בעלי תודעה בלתי קשורה למקרה, היו עשויים להגיע, לנסח, לצפות אותה באופן עצמוני.
לחיצת־יד לזר היא דוגמא לנורמה התנהגותית. התפתחה בסבירות אבולוציונית. כעת, בתכנון אפשרי מחדש של מחוות מפגש, ללא הידע המוקדם על מגע כף־יד, אולי היה נקבע אחרת (אם דחוף ממשק בינאישי לשניים, לא עדיף היה ממשק נעליים, נניח, ולא מגע־יד לח, מלוכלך? sealed
כדאי להבחין בין נורמטיביות לסבירות, כדי לדעת האם קידום ערך סבירות במקום וזמן מסויימים פוגעים קידום משמעותי יותר בערך סביר.
קוועץ’ אישיותי בין תופעות אלה רווחות חרדה, דכאון, חוסר ביטחון, התפרצויות זעם, הדגמת מנעד רחב מדיי של התנהגויות עם הדגמת עוצמת ביטויים רגשיים, חוסר שליטה במצבי רוח, מנגנוני ריסון חלשים מהמצופה, לביטויים, בעיקר אי־נוחות, רגשית.
קוועצ’ים אלה יכולים לנבוע מהפרעות כימיות במנגנונים האחראים על ההתנהגות או אימוץ דפוסי התנהגות בעקבות מאורעות מכוננים – טראומות אישיותיות שמתגברות על מנגנוני חינוך של חברה מטמיעה נורמות נשאפות.

בעוד שאיזון כימי פותרני הוא פתרון נשאף – כמוסה, והופל’ה – הוא בעייתי לשינוי, אימוץ נורמות התנהלותיות של פרט, נתון לבחירה בכפוף לרמת מודעות, ערכים, מוכנות, ותגמול רגשי נתפש.
בעצם, לפחות עד רמה מסויימת, בשליטת בעל ההפרעה. לפחות מול המקרה האחרון.

§בכעס

אזהרה:
הסבר של סנטימנטים, תיאור מקור הטיות, הצדקת התניות, הם בבחינת חשודים בניסיון בריאת נרטיב – ניסיון להסביר מאורעות באופן ערכי לטובת יוצר הההסבר. כן, גם ההסבר שלי נופל במלכודת זו, כמובן, cool

על התייחסות לכעסי אני מייחד את הפרק השביעי אם הצלחת לשרוד, עד אז.

ב’. התופעה

ג’. הפתולוגיה

ד’. שרה נתניהו

ה’. גייסים

ו’. מגוייסים

ז’. אישית

פגוש פוגייש פגשת – ריכוז

 

Share
Share