דיעלגטיקה

הערכת משך קריאה: 2 דקות, בערך 🙂

הי ___ (קרובת משפחתי, אמנם מנישאין, ועדיין מכיר אותה 43 שנה), בוקר טוב,
אם זוכר נכון,
כליכודניקים ימניים,
מה עמדתכם על v15?

הזבלים הם המערך הם שפנו בכדי להכפיש את ביבי וזה גם לא חוקי

  1. איך את יודעת שזה מערך?
  2. אכן הם רוצים להחליף את נתניהו,
  3. איך את יודעת שזה לא חוקי?

שמעתי אתמול שזה לא חוקי

ממי שמעת, מליכודניקים?

לא, נאמר שצריך לחקור את העניין וזה מתאים להם, השנאה למי שלא הולך בדרך שלהם . מי שגרם לשנאה בין אשכנזים ללא אשכנזים. זהם הם רצו והצלחו שכל עמדות המפתח ושלתו הם ולמי שלא היה פנקס אדום היה לו. קשה למצוא עבודה כמו הדוד שלך

איך זה קשור ל v15?

זה קשור לזה שהם זבלים כבר יותר משישים שנה

ואל תשכח מה אבא שלך היה

אבי האהוב מת, לצערי, כבר כמעט 21 שנים.
איך הוא קשור?
מי זבל?
איך V15, קשור לכך?

המערך הם הזבל של המדינה וזה. קשור ל'וי 15'

איך?

ביי

לא הבנתי את התשובה ל'איך', ביי גם לך.

המעניין מבחינתי

קרוב אלי,
כלומר זה לא בטלויזיה, תכנית דוקומנטרית או משהו דומה. זה כמו החולצה, קרוב.

דיאלקטיקה,
האם העמדה המקדמית קובעת מציאות, והדיאלקטיקה המובילה אליה היא מסלול שיגיע אליה כהחלטה? נראה שכן.

בנוסף, לדעתי, פעילות V15 לא מעבירה מישהו ממחנה הצבעה אחד לאחר.
נהפוך הוא, מתלבט ימני, שרואה את הלעג את הבוז, את הערעור על הקיים, מתמצק, מתמזג, מסתפח ותומך אקטיבית במה שהתלבט.
בכך, ההתארגנות עושה נזק לנושא בגינו נוצרה.

ולא חבל, לא – החוויה שבני חווה שם – שווה את המחיר הזה, ואף את המחיר האישי שהוא משלם.


דאלקטיקה שכן עושה לי את זה:

דיאלקטיקה
ספורט הארץ 28/1/2015

טיפול רגשי פיזיולוגי

הערכת משך קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

האם אנשים עם עומק רגשי, עם תודעה רחבה, רגישים,
במצבי אי-נוחות,
טועים,
במימוש נטייתם להקצות את משאבי משאבי הניהול המוגבלים
לתחזוק הפיזיולוגיה האישית,
מחשש, 'מה יקרה אם לא',
ובעצם לא מנהלים עצמם רגשית?

למה טועים?

הם מחווים, לעצמם, שהם באי-נוחות.

עדות יושר

הערכת משך קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

יותר מאשר אמירה

"תאמין לי, אין יותר שונא שחיתות/ שקר/ צביעות/ ממני…"

האמירה מעידה על עילגות האומר.

למה?

האם בהכרח מי שמעיד כך על עצמו, אחרים יאששו?

האם עדות כזו לא מעוררת את החשד שאולי יש במעיד אלמנטים פחות ישרים?

האם יש סולם למי ששונא ערכים שליליים?

נראה שבעיקר מבטא את הכמיהה של מישהו שייתפש כישר באופן מוחלט.

סבלנות ואין

הערכת משך קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

סבלנות היא לצעירים.
כזקן, לי, כבר אין זמן לחכות.
גם כצעיר לא יכולתי להתפאר בסבלנות?
השפילקעס היו משהו מחוצלארץ?
טוב, גם נחישות והתמדה לא היו.
כבר אז,
כבר אין זמן להתארגן מחדש,
מה שיש זה הכל- כל מה שיש.

וההבנה שאין להתגעגע למה שאין, שלא היה, ואולי יהיה.

תחביב, הובי

הערכת משך קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

אחיזה תודעתית

הקצאת משאבים,
תודעתיים וכלכליים,
על ציר זמן ארוך
לאפיקים שיש בהם עניין
כשהתמורה היא העניין בעיסוק,
ללא ציפייה לקבלת תמורה כלכלית.

מינורי בנורמטיבי ובהתנשאות

הערכת משך קריאה: 2 דקות, בערך 🙂

במוצאי שבת, במלון אשר בשכונת בנפיקה שבק"ק לואנדה, עושים על האש.
הטבחיות מוציאות החוצה סלטים וכאלה, הטבחים עומדים על האסכלה ו-צולים, לא-יודע-איך-קוראים-לפעולה-של- לשים-בשר-על-האסכלה.
איכשהו, תועפות הסטייקים, עוף ונקניקיות יוצאים מבריקים משומן.

אני שמקנא באלה שיודעים לומר – 'אוכל לא טעים' – מין חריצה ידענית שמביעה עומק קולינארי שאינני מכיל אותו; ערל טעם שאני, נמוך מצח תרבות אוכל שכמוני יודע לומר שעל אף שאני אוכל יותר מהרצוי בכל ממד, מהאוכל שם, עדיין לא מחכה לאירוע.
להמשיך לקרוא מינורי בנורמטיבי ובהתנשאות

מינורי מול המקום או מול האדם

הערכת משך קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

דיקמן קפוצ'ינו"Cafe por favor", מבקש מהמלצרית בארוחת הבוקר במלון.
"עם חלב קר?" היא שואלת, מוודאה, בפורטוגזית, בהיכרותה עם גחמותיי.

"אאו" מתחיל ועוצר, שכן אין לי את המלה ל'לקחת' חלב קר.

איך אומרים 'לוקח'? שואל את הגברת המxימה שאתי.
"תלוי לקחת מה, יש הרבה אפשרויות" עונה.

"טוב", התייאשתי, פניתי למלצרית "לוקייח" בעברית "פְרִיו לֵייט".

פרקטיקה זה לעניים

הערכת משך קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

איך נהיה אנשים גדולים?

אז זהו, שאני גדול כבר לא אהיה –
כולה באתי ליהנות פה, בקטנה, לקצרה, שתיכף נגמרת.

מאז שעמדתי על דעתי, משתעשע בלשחק במחוזות התוכן ופאן,
מתייפח, מציק, ומזיק אם אין לי אותם.


עדות עצמית – 'אני רק מעשיוּת', מלשון פרקטיקליטי, אין מקום ותשומות לסיפורציות.

אמירה מצערת, אותי, פעמיים;

אני מכיר אשמאי חולוני, חילוני, חולני, חולמני, חלמאי, חלמוני, שגורס ש–

פרקטיקה זה לעניים.

עוני

מחסור מנטלי.
עוני מצבי יכול להישען על מציאות יחסית שמשפיעה על מצב תודעתי.

מחסור
  • כלכלי,
  • רגשי,
  • אנרגטי,
  • או בתשומה מבוקשת אחרת.

בהינתן התממשות חזון ארוך טווח, מימוש א קליינע פויטעקע אפשרי.

מה מכיל הפויטאקע?

  • עניין,
  • תוכן,
  • ידע,
  • ניסיון,
  • פאן,
  • צחוקים
  • ואולי גם כמה קופייקות זהובות,

למי?

  • למי שרומנטי דיו כדי לרצות לכוון לשם,
  • ופרקטי דיו להיות רלוונטי, מוטה משימה ומביא ערך.

?Ta bom

י(וס)איר דיקמ(ריא)ן
רדפן סיפורים מצ'עממים
לא לפרנסתי,
למחייתי!

אחד מונבלאן לדוקטור עדן שקורי, בבקשה

הערכת משך קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

עדן המxימה, משתחררת יום א'?

נכון מאוד 🙂

איך מרגישה? כמה שמחה שזה נגמר? מה תחושת המיצוי – למה לא נגמר קודם?!

ממממ אני דווקא מרגישה שהשחרור בא בעיתוי טוב..
מצד אחד אני מרגישה שהגעתי לשיא שלי מבחינה מקצועית ופיקודית, מצד שני יש עוד קצת טעם של עוד… אבל כמובן שגם שמחה להשתחרר ולהמשיך ליעד הבא 🙂

ומהו? להמשיך לקרוא אחד מונבלאן לדוקטור עדן שקורי, בבקשה

המרת ייחוס בשיוך

הערכת משך קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

אתמול אמרתי לבן של חבר,
שאביו,
לו, לאב, אני מייחס יותייר יכולת ממה שהוא מייחס לעצמו,
בפועל,
המיר את קבוצת הייחוס הסוציולוגי
בקבוצת השיוך.

בכי או חפירה

הערכת משך קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

והיה ונגזר עליך להתפש על ידי סביבתך כ

  • 'בכין' או
  • 'חפרן',

והייתה לך האפשרות לבחור,
מה 'נורא' יותר,
איך מעדיף פחות להתפש?

אשמח למענה

דימוי עצמי א־סימטרי

הערכת משך קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

הזדהות השלכתית

מוסף הארץ, ליברמן – נייט, הילו גלזר 30/1/2015דימוי עצמי עולים
מה ז'תומרת?

נורא אוהבת? להשוויץ בספרי דוסטוייבסקי?
קשירת ה'אבל' לרתיעת סביבתך מעקבי הזהב הגבוהים?

התמרת תעוקה פרסונלית לאידיאולוגיה אוניברסלית?

האם מבחין בכמיהת הרצון לאישור, אי-נוחות הרתיעה?

כשבת אחותי הקטנה ביקרה בניו יורק, היא דווחה שברכבת התחתית הפסיקה לפחד ממנה.

להמשיך לקרוא דימוי עצמי א־סימטרי

משולש בום טרח בוינג

הערכת משך קריאה: 2 דקות, בערך 🙂
משולש בום טראח בוינג
איור- ידידי האמן

הפער, החור השחור, במרחב האישיותי המשולש של שלושת הקודקודים:

  1. עשייה מתמדת, ביצועיזם נחרץ, חסר מנוח המפלרטט עם אלימות נכון לפתור מיידית כל פעולה באמצעות מעשה,
  2. תדמית עוצמה אישיותית
  3. כשבפועל נשענת על נידפות אישיותית ריגשית, צפה על בסיס רציונלי פריך כשבעצם יש כמיהה מתמדת, נסמכות, לסיוע

מוציא ממני, תגובתית, בעיקר ורבלית, רשעות, שלעתים ברמה שמביכה את עצמי.

להמשיך לקרוא משולש בום טרח בוינג

רע, רע יותר, גן עדן

הערכת משך קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

בנינוחות יחסית

מחשבה שמרנית, אמונית לאומנית, מתאפיינת גם בהגנה מפני מצב יותר גרוע.
ישנו חשש, אינהרנטי לתצורת המחשבה עם התניה אישית ביצועית,
שתלויה במידת קדושת הערך שעל הפרק לשמרן,
ובמידת הגבולות והמעצורים האישיותיים המאפיינים.

בהיעדר נינוחות

בעל מחשבה שמרנית במצב היותו מאוים,
בהקשרים דתיים ולאומיים שגולשים להיבטי חיים אחרים,
בתפישה השמרנית קיימת אמונה, שכדי להגיע להקלת הגאולה המשחררת,
יש לעבור מ

  • מצב אי-נעימות קיימת,
  • למצב אי נעימות חזקה יותר, בהעדר ברירה,
  • וזאת כדי להגיע, בהמשך, לגאולה הרצויה.

מניח שביהדות ובנצרות יש לכך שם, שאינני יודע מהו.

כך, ההמתנה במצב אי-נוחות, כהתנייה, יש שאיפה להאיץ את התהליך כדי לסיים את מה שהכרחי, שממילא יגיע, לכן, יש, כדאי להאיצו, במכוון, יזום, כדי לשלוט בו.

במסע הנשאף לטוב המוחלט יש לעבור ברע מאד

ביטוי קונקרטי לכך, הוא ייחול של מי מהאנשים, שיהיה ירי מהרצועה, כדי להוכיח שבעצם מה שנגמר לא הסתיים, וחייבים לעבור גיהנום מקומי קטן ויזום כעת בדרך להגעה לעולם נשאף שכולו טוב.

Steven Salsberg

הערכת משך קריאה: 4 דקות, בערך 🙂

Dearest Friends

By now, you know that Thank G-d Ben's bone marrow results came back normal.  While still a path ahead, this is wonderful news we have prayed for.

These days for me are filled with endless tears.  Both of joy and gratitude, but also a flood of emotions which I held back to survive the three years (Jan 4.)

As I turn 50 years old in two days, I have much to take inventory of, process and be grateful for.  Praying every day for my sons survival has obviously impacted this preparation and prioritized my focus for three years.

I have thought a lot about Legacy, Friendship, Charity, Faith, Values and Responsibility.  I have held off until this day, to write about any of it, with absolute deference to Ben's survival and devotion to him and Daniella, and to Orly and I navigating this.  They are both such amazing children.  Now I intend to share much more, both with my close friends and others.

First and foremost, THANK YOU to every person who gave my son prayers and good thoughts, and every person who blessed me, my children, and Orly with friendship. That is the main objective of this email.

I will be writing a lot this year.  A few brief topics that I will be sharing more on:

Trauma

You only know what you can take when it hits you and I believe that G-d or some Universal order gives you just what you can take.  No trauma, no matter how devastating, exceeds the power of the resilience we are capable of commanding to face it.

Faith

Your first instinct will guide you when faith is needed.  For me it came in the first milliseconds and flowed from there.  We muster what we need.

Blessings

From the moment this happened, I experienced angelic kisses in moments for which I am deeply grateful.  These include genuinely magical experiences at the airport and on the flights home, throughout the hospitalizations, incredible moments of awareness and love from great friends and total strangers, the beautiful angelic Doctor Ben was blessed with at the beginning of this (who is copied), and of course, my own, our family, and both children's incredible resilience.

I look forward to sharing these blessings, like the strangers on the 26 hours of flights home and even the one movie I saw, to the transcending and cherished conversations I had with some of you, to the father of another child we came across at the beginning who I asked about often and ran into only two days ago and hugged.  In that hug, I knew he knew what I went thru and also that it would be alright.  Whether the hug with that total stranger, or a deep chat with my atheist dear friend Yair, I felt I was kissed by an Angel during a number of precious moments.  (Vinnie the dad just sent a text and Yair just called.)

Charity

Oye.  Too much to cover and do not want to appear angry.  Much more to come on this, but for now, with respect; give friendship, community and communication, real support and love, to real people facing trauma.  Do this before you put a nickel in a cancer related charity.

Love and Friendship

Nothing more powerful.  When it is real, you know it, and sadly sometimes in a trauma, you discover when it isn't.  From some of you in a hug, others showing up, others in communication and many with prayers, thank you thank you.

Lots of love,

Steven