זוכות להצלחה מפני
הפלטפורמה, תוכן הריאלי, משני.
כמה מה'וידויים', הם עדויות אישיות, שיתוף,
הם אכן תיאור מצב?
וכמה מהם הם קיווי, תגובה להתנייה רגשית תודעתית, שאכן המתואר כך היה, ולא הסנפת נראטיב אישי והפצתו?
זמינות השכלה כוללת,
הנגשת מידע לכל, מייד, חינם,
הפצת תקשורת אינטנסיבית,
הקטנה מתמדת של סָפי כניסה לדיסציפלינות באשר הן – להמשיך לקרוא השכלה גלובלית
אני, אחאנא"ר, שואף רציונליות, חסר חמלה, נטול אינטליגנציה רגשית, בז להתכנסות קולקטיביסטית שיוכית, סולד מייצוגים סמליים. להמשיך לקרוא אינני הומניסט
בתי ביקשה שאסיע אותה לפעילות צופים.
הבהירה שזה חשוב.
אם לא תגיע בזמן, יענישו אותה- להמשיך לקרוא מינורי בסמכות ההורית
רואה בשלילת 'שיפוטיות',
שבעשורים האחרונים מטיפים להימנע ממנה, שכן בחוגים אינטלקטואליים משווים לה 'ערך נגטיבי', חלק מהשטחת ערכים. להמשיך לקרוא שיפוטיות והשטחת ערכים
האם זה מקרה
שחיווי החרדה שנחשפתי אליהם, ברובם ('רובם'-מס שפתיים),
שהופנו כלפי קרובי החרד,
הופגנו על ידי פרסונות חרדתיות,
שאני מייחס להן
התמקדות מובהקת בעצמן, בתחזוק תחושותיהן, עיסוק אקססיבי בעצמן? להמשיך לקרוא הזדהות חרדתית
אבי אמר:
"מה שבמודה- יפה."
בדלת מטוס אל על, הדיילת מברכת את הנוסעחם ב'ברוכים הבאים'.
"טב להרגיש בבית", אומר הנוסע מאחורי.
משפחה קליפורנאית במסעדה ערבית ביפו:
האמא מבקשת "קפה נטול הכל- נטול קפאין, חלב סויה, סוכרזית."
אני קמצן. אופטימייזר.
לפני עזיבתי את אחת המדינות הנחשלות באירופה, נשארו לי איזה תריסר שקלים, בכסף מקומי.
ידידי הנערץ והאהוב הצטרף לעולם האופנועים.
האיש המתוק, אפעס, לא ממש מאמין בהצקות אבולוציונית, לא סומך מי יודייע מה על התפתחויות אורגניות, על מידתיות מרסנת, נורמטיביות מדכאת ומינונים מבאסים.
להמשיך לקרוא מינורי בשגעת ההיגיון ההיררכי
מעדיף, אישית,
תפישה מוצקה עם מעשים רכים,
על,
תפישה רכה ומעשים קשים.
באחת ממדינות החצר האחורית של אירופה פגשתי את בני.
מראה א-לה-כריס-כריסטופרסון.
עם האקססוריז והמניירות המתבקשות.
על-פי רוב, המתווכחים עושים זאת במטרה להזיז את בר־הפלוגתא מעמדתו לעמדת המתווכייח.
ו-כן, ברוב המקרים הוויכוחים עקרים, במובן שהתוצאה לא מתממשת, אף צד לא זז מעמדתו המקדמית.
עם זאת, אנשים מנהלים ויכוחים גם (שלא לומר בעיקר), כדי
להמשיך לקרוא ויכוח
אני מבין שנתפש כיהיר. מצער אותי. מאוד.
ידידי אמר עלי שאני imposing על סביבתי.
חזק.
מצער ככל שיהיה, כנראה שנכון.
שניים מחבריי הטובים:
האחד מופרע קשב, לא יכול להתעלם מגירויים,
השני עם קשב מופרע, מוריד תריסים.
הצגתי לכמה תריסרי אנשים את השאלה הבאה:
האם הדור שלנו – הבייבי בומרס, דומה יותר לדור הוריו או לדור ילדיו? להמשיך לקרוא דומים יותר להורינו מאשר לילדינו
שמעתי רבים המעידים על עצמם שעברו שינוי אישיותי.
לא ראיתי מי שאבחנתי שאכן עבר שינוי כזה,
מעבר לפיצ'פוץ'* מניירות, בשוליים, בהתבטאות.
