יש לי חבר ילדות, מאד נבון, ריאלי.
כמעט הכל הלך קשה. כל מגוון של מני דברים לא הסתדרו לו.
בשלוש מלים, חי סרט. להמשיך לקרוא מינורי חיים בסרט
רוצה שבדרכי האחרונה אהיה עם כיסוי ראש.
לא לשם שמיים, לשם ארץ, כביש, ומסע אחרון הוא מסע גוף חי לא גוויה.
כלומר, הדימוי שאהיה בסוג של אקטיביות, בחטף,
אם יהיה ברכיבה על אופנוע יהיה נפלא, אבל לא מתעקש, עם זאת, רוכב על כך, טריוויאלית ומתבקייש – שיהיה עם נזק מהיר וסופי לעצמי בלבד,
מתפעל ממי שמחשבה על הנושא, דיבור על כך, הדיון גורם להם אי-נוחות.
כתוצר ההאצה הטכנולוגית,
הצפת הידע,
התמוססות ערכו,
תמונה הייתה שווה 1,000 מלים.
כעת מלה אחת שווה 1,000 תמונות.
תרתי משמע, לא ידעתי להתמודד
אין מי שאין לו ערכים.
לכל אחד יש.
לכל אחד יש מדרג. להמשיך לקרוא ערכיי, בשונה מ…
לפני כמה עשרות שנים, הייתה לנו איזה חברותא,
יאפי-יאדה, מושג ארכאי שתאם את המקום התקופה והיומרה, בגרסה הישראלית, בחו"ל.
הייתי מעורב בפעילות הורית.
במהלכה, התארגנו ההורים ליטול חלק בכמה מפגשים, ואף לבוא מוכנים לצילום ברכת 20 השניות לפופאלע האישי שלהם גל סיום תקופה משמעותית.
באירוע הוקרן סרטון הברכות.
בגיל 15 אמרתי לבני, בבורקסיה ביפו –
"שמענדריק, אתה חכם ממני –
אין משהו שאני יכול להבין ואתה לא,
הפער בין מה שאתה יכול להבין ואני לא, הולך ונפער."
ידידי הקדים וסיפר ששותפו הקודם היה על תקן מעודדת, מעוררת ההשראה שלו בעת שבא עם יוזמה,
ובהמשך היה המבצע והאדמיניסטרטור של היוזמה.
החוזה ברור- בעצם ביקש שאכנס לנעליים מוגדרות אלה.
יפה, התבקשתי כבר ביזארית מכך. להמשיך לקרוא מינורי בהסכם ברור. מראש
רפאל, מהצבא, ניו יורק ושוב בישראל, חבר וותיק, מהנבונים רחבי הדעת והתודעה שפגשתי. בחיי. באקסטרים. בריבוי מובנים; מוכשר באמת, אינטרדיסציפלינרית, לומד – תמיד – אקדמית, וגם לא, מלמד, מתמלל, מתפתח, בתנועה. להמשיך לקרוא מינורי בטאטוּלוגיה הקלילותית
סלחנות היא תכונה אלוהית;
אלוהים יודע, ומתעלם באצילות מהמידע. לכן הוא אלוהים.
מי שיודע ומחליט להתעלם ממידע, הוא אידיוט.
מסורת:
מצגת PREZI שכבת עידן
להפעלת וקידום המסכים יש להקליק על מקש חץ ימני,
או
לברור '4 שניות' מימין למסך.
הקלקה על אייקון המסך מימין לגמרי תציג את המצגת על מסך מלא.
מצגת Power Point להורדה.
מרתקת אותי ההבחנה, שאנשים נמנעים מלהסתכל אחורה על מעשה או תפישה ולהתייחס אליה כמעשה או תפישה שכעת היו נמנעים ממנה.
לתפישתם.
כלומר, לעתים קרובות אני נחשף למי שמעיד על עצמו שפעל או החזיק בתפישה שלא תואמת את שיפוטו כעת, לא היה חוזר עליה, ועם זאת מתקשה להכתירה כטעות או שגיאה. להמשיך לקרוא טעות מצערת
להמשיך לקרוא האמת באמצע- ציפה בין שוליים, שאחד מהם, לפחות, מופרך
להערכתי, בחירת מכונית,
מוצר יישומי היפר פרקטי, עם ערך כלכלי גבוה,
בעל משמעות בתוצרי העדפות פרסונליות, ערכיות, אסתטיות, ותקשורת סוציולוגית,
היא רכישת טובין שמגלמת באופן המובהק ביותר את סט הערכים היסודיים המפעילים את הרוכש.
לתפישתי כאימפוטנט,
אנחנו – אני – מתעניין, בדגש על על שיח, בתכנים וחוויות.
* אלי דבוש, להלן ידידי הנערץ, 2.2.2016.
כפי שאמר רבי אלעזר בשם רבי חנינא "כל האומר דבר בשם אומרו, מביא גאולה לעולם" (מגילה טו, א).
כמתנשא, יש לי עניין, רצון, כוונה, לתת קרדיט למי שהביא לי טובין אינטלקטואלי כלשהו.
כמְשָמר התנשאותי –
פוטר אחרים מבקשה, רצון או כוונה לצטט אותי.
לא מומלץ להיות משורר.
משוררים מתמללים מאמללים עצמם לדעת,
עמלנים ככורי פחם במעבה נפשם,
זיעתם מדשנת חדוות טרקלינים.
עצוב להיות משורר. גם אם מרהיב.
בדרך כלל מרעיב.
להיות משורר זה למשכן את חייך למילה,
להשכינה כשכינה.
מילים כעבודת אלילים,
חלופת צללים לחיים.
מילים מעציבות, משמחות, מרגשות, מתארות, מתעדות חיים…
מילים אינן מעצבות חיים.
והחיים, כבודם במקומם מונח, ראוי לחיותם, ללא מתווכים.
כשאפשר.
