ייתכן שאינהרנטית מכיל את הויתור,
אך אפשרי שגם מרחיק אותו.
בכל מקרה נוגע, רציונלית, בתזמונו,
בשונה מהעדר טיפול והמתנה לפקיעה אוטונומית.
בה במידה שם על המאמץ בקרת רצון רציונלי.
מניעת מצב 'לא זוכר למה' בסיטואציה.
בין היתר, מוצא בגישה סטייטמנט אישיותי שמסייע להתרחקות ממצב של קושי,
אם מלווה לבחינה הערכה של קושי ובחינת מימוש צרכים וקידום רצונות מצרפיים על ההקשרים הנלווים אליהם.
וגם מאיפיון אישיותי שלא סובל לכלוכים תודעתיים מעיקים.
כעצלן,
עושה עכשיו! או לא עושה בכלל.
גם אם לא יעיל,
גם אם מוציא על כך יותר אנרגיה,
אף אם ייתכן שההתקדמות תייתר את הצורך-
מעדיף לעשות מיידית, מהר,
על לכלוך תודעתי עתידי מתמשך, מקנן ומציק.
הערכת דקות קריאה: 3דקות, בערך 🙂עם התפתחות הטכנולוגיה האיכות התייתרה. במקומה יש עובד לא עובד, וכן הרכיב מתקלקל לפני שמתיישן
מושג האיכות נמצא בעיצומו של הליך אבולוציוני, שינוי, מורפוזה, התהוות;
כשאיכות השמע בטלפון בסבנטיז עולה על זו הסלולרי עשוריים מאוחר יותר,
ונוחתת אף יותר במעבר מהתקשורת האנלוגית הבזבזנית ליעילות הדיגיטלית,
כשפטיפון hi-fi מיושן מוציא צלילים איכותיים יותר מ- mp3 מגניב,
כשהנשאף הוא הנגישות לספריית השמע ובליטוף אצבע,
כשעיוות העדשה והגרעיניות בשבעימים נמוכה מהיום,
בעידן של 0/1, עובד/ לא עובד,
כשהטכנולוגיה במוצר מתיישנת טרם התקלקלותו,
כשהשעון הדיגיטלי בדולר מדויק יותר מהמכני ב-1,000,
האיכותי הוא המכני, הפחות מדויק, אך היקר לייצור, שהתפתחותו ארכה סנצ'וריז, וכעת מיוצר על ידי תריסר בתולות טיבטיות איטרות יד שמאל. להמשיך לקרוא איכות – קרבה לכוונה
ברבע המאה האחרון, עידן ה- 0/1, הריאליטי מחד, סטיב ג'ובס וחסרי ההשכלה מאותו חד רק מצידו האחר, נראה שסיכויי הפרט לתת ת'מכה גדלו.
אז זהו, שלא באמת: הנגישות גדלה- של הכל לכולם, הצורך באיכות ירד- עובד לא עובד, כשאמפליטודת התגמול על הצלחות האמירה דרמטית, מסך התגמול נשאר פחות לחלק ליותר שרוצים.
ה- Guardian מ- 3/9/2012 מדווח על שגעת הריקוד החדש האזונטו.
מתפעלים מהמקור מגאנה והיריבות התרבותית בניגריה.
מונדיאל 2010, יוני, דרא"פ. כדי לשמור על קצב התקדמות למשחק הבא, קבוצת החטיאריאדה בנחרצותי, נפרדה משאר רבע תריסר הצעיריאדה, שהעדיפה לצפות בעוד משחק. להמשיך לקרוא מינורי במאזעל טוף
במלאווי, המדינה ה-9 בעונייה בעולם, שהעוני בה סופח נפח, נופך, ותצורה שלא היו מוכרים לי, ניסינו למכור תקווה לעניים- לוטו. לקידום מכירות, ביום ראשון אחר הצהריים שכרנו מיניבוס, העמסנו מערכת הגברה, 5 פרפורמרים כריזמטורים, וחנינו מול People's, סניף רשת הסופרמרקטים לעניים בשכונה הקשה בבלאנטייר. כמה מאות אנשים התקבצו מול הבידור להמונים שספקנו. בידור ממחוזות הנמוך, הילדותי, החובבני ועם זאת החינני. עיקרו- מופע אקרו-בלטי של שמנמנות לפני מנחה, שפיו ובולבולו שווים במלל בוטה הנתמך בתנועות מגונות מבארות מאחורי אגניהן, באופן, שקוף, בוטה, ברור ומתומלל ברהיטות שאינה מתנצלת, מסתתרת, צורכת פרשנות, או מכילה יותר ממשמעות אחת. ים שחורים בגילאים 10 – 30 צוחקים ומשתפים פעולה, מקיפים שני סינים צעירים ואותי, הלבנבן בן ה-52, היחיד במרחב. מתוך ההמון מתקרב אלינו שיכור שחור, פרוע ופרום ומתגרה בסינים שהם "בננות" כינוי גנאי לאוריינטלים באפריקה.
הולך על ברטנורא לקפה. רואה אם צעירה יוצאת מיפנית קטנה וחבוטה בחנייה כפולה כדי שצעירה שעומדת על המדרכה תתחוב את האוטו בין שתי מכוניות חונות. "רוצה שאני אחנה?" מתרגל את יכולת הפניה. היא בסטייט אוף מינד שבתל אביב לא עושים דבר כזה. חוזר על ההצעה. חברתה עושה סימנים של להניא אותה, "למה לא שהוא יחנה?" חורצת. נכנס לאוטו המונע, שומע "האוטו מונע ההאנד ברייקס למעלה" מבחוץ, ו"מי אתה? מה אתה עושה?" של כבן 5 על בוסטר מאחור משמאל לאחותו הצעירה יותר. "אני מחנה את האוטו חמודי. איך קוראים לך?" מנסה להסיח את תודעתו. "פלג." "ולך?" שואל את אחותו. "יעל." "יופי, מתוקים, תרגישו טוב", מושך את בלם היד, יוצא מהאוטו, רואה את המחווה הגופנית המודה, על מצע ההקלה של השפרצת האמון הלא-אחראי וההאפי-אנד המלווה במלל חזק, "הכל טוף" וממשיך.
יכול להיות, שבתועלת הקטנטנה לטווח המיידי, הוספתי נדבך התכנות לנזק גדול בטווח רחוק?
