בפגישה עם חביירים עלתה סוגיית מינוי רן ברץ, כראש יחידת ההסברה במשרד ראש הממשלה.
חבר התייחס לנושא כ- "סוף מעשה במחשבה תחילה."
בהמשך, סיפר בהרחבה,
שכשבנו חגג 13,
הורשה לפתוח חשבון פייסבוק.
ביום שפתחו, האב הסביר לבנו בהרחבה – 'כל מה שתכתוב שם, בבוא היום, עלול לשמש כנגדך.' להמשיך לקרוא מינורי בחינוך אפקטיבי
בגדול,
מה מצריך יותר משאבים
אני מנסייח קלישאות.
הראשון להודות בכך.
מה זו קלישאה?
אז אני שומייע ש'נתניהו פיצח את הגנום הישראלי'. להמשיך לקרוא נתניהו פיצח את הגנום הישראלי
צפיתי בדייוויד בלאט בפורום מאמני NBA, מתייחס לסוגייה כדורסלית, מעלה שאיילה-
"כשחביירים נפגשים, איך נקבע מי משלם את החשבון?" ועונה-
"ההוא שמתעקש לשלם."
בחיים, בכלל, ככלל, התנייתית, רציונלית, רגשית, מעדיף לשלם על התנהלותיי, את הוצאותי באשר הן. יותר טוב לי. במכלול.
ביחסים בינאישיים
אותה תכונה ייחודית, נדירה, מוקצנת,
שגרמה לאחד להתפעל, להימשך לאחר,
בהמשך, על ציר זמן,
ביטוייה, הם אלה שימאיסו את בעליה על הכבר-לא-מתפעל.
פתולוגיה התנהגותית –
התנהלות אנושית מובחנת*, (חזרתית, בהינתן תנאים דומים), אופיינית ומוכרת לבעליה ולסובבים החשופים לה,
נתפשת כ
♠ ניתנת לריסון ושליטה עצמוניים,
♣ ושלילית על־פי צפיית וחיווי הנחשפים לביטוייה.
הלוקים בה, לרוב, מודעים להתניית התנהלותם – הן לגירוי המפעיל והן לנזק שתוצרי ההפעלה מסבים להם ולסביבתם.
עם זאת, הם דבקים ביישומה בשל מציאתם בהתנהגותם מענה, היגיון פנימי, רציונל,
סיפוק יצר או צורך מיידי בסיטואציה שנקרתה מקומית.
בכך ההתנייה, דפוס ההתנהלות מתוחזק, נשמר ומוטמע – להלן הפתולוגיה – לאורך זמן.
מלים אינן יוצרות הוויה.
במקרה הטוב, מלים
אוחזות מציאות,
מתארות אותה,
מניעות לפעולה
ומתקשרות אותה לתודעות עמית.
במקרה הרע, מלים
באמצעותן נוצרות פיקציות,
בשל
מתוקשרת הלאה
מעצימה את ההטעיה התודעתית,
ואת ההתעיה.
'רגישות' – הפניית תשומות פרט,
רגשיות ופיזיולוגיות,
בעצימות גבוהה, חורגות מנורמה מקיפה,
תוך ספיחת תשומות הגנה סביבתיות
להגנה עצמית
מפני
- איומים חיצוניים, פיזיים ורגשיים – בעיקר של הכרה בתחושת הפחתת-ערך סובייקט על עצמו,
שמפרים את האיזון הפיזיולוגי וכתוצאה מכך את האיזון הרגשי – נינוחות ושלוות פרט.
רגישות היא בהתגוננות מקדימה, מובחנת, מפני איום נתפש אפשרי,- ובתגובה בלתי מידתית להיותם.
ייחוס רגישות לאחר
היא הכרה ברגישות אחר לעצמו;
בה, התממשקות יחסית קלה
עם גירויי מציאות
מערערת את ההומאוסטאזיס
הרגשי התנהגותי הנידף
של ה'רגיש'.
להמשיך לקרוא רגישות
גנרל המלחמה הקודמת
רתימת כישרון, ניסיון, התנייה, יכולת,
לטיפול במציאות עכשווית
במיקוד יעדים, אמצעים ותשומות
של מציאות קודמת.
יישום אינסטינקט שקילה ערכית של מהות,
אם עומד במבחן השפיטה,
נתפש ערכית,
כצייתנות חיובית.
להערכתי – לא מדעי, כן?
תנאים הכרחיים לחיים טובים,
אם גם לא מספיקים:
נבואה ניתנה לנבונים.
כשוטה – לא אתנבא.
אמשיך לאהוב אותך באותה מידה.
לא אמרתי כמה.
אם עלי לבחור בין נתניהו,
שבפועל עושה משמאל לדבריו, ומשתלייט על ימין בוחריו,
ולחזק את הממד הרציונלי אינדיבידואלי שוחר ליברליות,
לבין
חיזוק בבואה אפורה של נתניהו,
אפילו לא להביא אותה (כלומר אותו) לשלטון, שזוחלת מימין לבוחריה,
ולא לתמוך בגוף קטנטן שמשמר תפישה רציונלית אינדיבידואלית ליברלית –
ברור לי שלא אתמוך בעסקה גרועה שכזו. להמשיך לקרוא בין נתניהו ללפיד
שאיילה שאינה טומנת בחובה הטייה לתשובה 'נכונה' כלשהי,
שלא דבקו בה הכוונה, רמז, ערך, לחץ, איום, או הטיות מענה.
תכליתה: הקשבה לאותנטיות המענה,
בניטרול עמדת השואל.
העוצמה בחולשה היא
שקשה מאד
להזיז את החלש
מנתיב יישום חולשותיו.
את החזק,
קל יותר להזיז מדרכו.
יש לי חבר, לא חשוף מהיכן,
נאמר- אָמָּן,
שחייו, לתפישתו, הם שחור לבן,
ושלי לעומתו, הם חד גוון,
רָכַב לפני שבוע על אופניו לפתיחת תערוכה ביפו, לא ביפן.
כשהגיע ידידנו [-שלי ושל חסרונותיי] מיוזע,
רכן על הברזייה להישטף ולרוות צימאון עז.
בעודו שואב לוגם וגומע,
הֵרִים עיניו, וראה אמזונה – הסתבר כמה דקות אחרי – לוחמת חוק וסדר, שני שליש שנותיו,
(עם בתה יחד הם שלושת רבעיו,)
שעפעפה חזרה, והקשר אז נסרג בעבותות חיווטיו.
באיזו מידה כיוון היית רוצה לשנות את מידת הרציונליות המיוחסת לך? להמשיך לקרוא מידת רציונליות
