ולדימיר פוטין, בנימין נתניהו, דונאלד טראמפ, חירט וילדרס, ברקזיט, מארי לה פן.
המשותף?
מאפייני מחשבה דומה להם,
מערכת ערכים זהה של תומכיהם.
בעוד שהדמיון בין אישים אלה נתון לשבט ניואנסים עקשים של יישום,
הדמיון במכניקת המחשבה בין הערכים של תומכיהם רב:
ולדימיר פוטין, בנימין נתניהו, דונאלד טראמפ, חירט וילדרס, ברקזיט, מארי לה פן.
המשותף?
מאפייני מחשבה דומה להם,
מערכת ערכים זהה של תומכיהם.
בעוד שהדמיון בין אישים אלה נתון לשבט ניואנסים עקשים של יישום,
הדמיון במכניקת המחשבה בין הערכים של תומכיהם רב:
27.04.2017 06:00
במרחץ הזהויות, במרחבי הזהות ההתכנסותיים, לכאורה, ישנם שני קטבים:
האחד, המסויים, וההופכי לו.
בית הכנסת שלי, וזה שלעולם לא אכנס אליו. להמשיך לקרוא מנופפי כל העולם התאחדו!
קונסרבטיביות מניחה א-פריורית קיום כוח עליון, הכוח המארגן את היקום, מבנה מדיני חברתי, הסדרת יחסי פרט–חברה–ריבון ושימור התפישתי הנלווה לתפישה זו.
תכליתה: אימוץ, הטמעה ותחזוק שתפקיד הפרט לשרת רעיונות גדולים ממנו, שנסחו בעבר ויש להם השלכות בהווה.
מכניקת מחשבה זו משתמשת בפרדיגמה, אקסיומה, סנטימנט, שלרציונל תפקיד כמאושש את קיומה – את היותה רציונלית, ולשמר את הפעולות והערכים הנגזרים ממנה. להמשיך לקרוא קונסרבטיביות פרוגרסיביות
ב-1954, ראש הממשלה דוד בן גוריון נסע לארצות הברית כדי להיפגש עם הנשיא דאז, דוויט אייזנהאור ולבקש את עזרתו ותמיכתו ברגעיה הקשים של ישראל הצעירה.
באחד המפגשים עם מי שהיה אז מזכיר המדינה של הממשל, ג'ון פוסטר דאלס, זה התעמת עם בן גוריון באומרו: "אמור לי, ראש ממשלה – את מי אתה ומדינתך בעצם מייצגים? האם יהודי פולין או יהודי תימן, רומניה, מרוקו, עיראק, בריה"מ או ברזיל הם אותו דבר? אחרי 2000 שנות גלות, האם אפשר לדבר על עם אחד, תרבות אחת? מורשת אחת או מסורת יהודית אחת? להמשיך לקרוא מורשת לאומית
מוקדש* למשלבים פרקטיקה ערכית
עם
ספיחת ערך קולקטיבית מתכנסת זהותית.
אוהדי דורטמונד ארחו את אוהדי מונאקו, עם דחיית משחק הכדורגל ביניהן בעקבות הפיצוץ.
מxים (- מקסים).
הדמיון בין אוהדי הקבוצות היריבות שמתנגשים אינטרסית חזיתית רב על הדמיון בינם לבין אוהדי בדמינטון, או על סולדים מאהדה ספורטיבית. להמשיך לקרוא אחוות יריבים
על פניו, ביטוי פלורליסטי,
מעיד על פלורליברליות אומרו, שכן –
'מאפשר' לְמאמין לממש את אמונתו באשר היא,
תוך הנחה שהמאמין אינו פוגע באחר.
בית המשפט העליון משנה את פניו.
נבחרו שלושה אנשים שגורסים ש'הממלכה חשובה מנתיניה.'
מעבר לסוגיה האידיאולוגית,
גישת 'קולקטיב חשוב מפרטיו'
מצמיח מנהיגים אבסולוטיים ומושחתים בתמיכת בעלי תודעה דמוקרטית נמוכה.
ייצוג המון נבער עוין את לפיד; מייצג עבורם איום שינוי ערכי ליבה.
לפיד מחזר אחריהם.
ייצוג אינטליגנטי בז לרטוריקה שלפיד מבטא, לועג לשטחיותו בעודו אפס נקודה משהו נתניהו.
והממוצע – תומך, חש שלפיד מייצג אותו, את ערכיו, מצביע לו, מיישמים תפישה, ש'נכון', 'אמת' היא ממוצע בין טענות סותרות.
הארץ, שלמה אבינרי, 02.02.2017
ד"ר רם פרומן ופרופ' יגאל עילם עמדו על שורשיה ההיסטוריים של תפישת העולם החילונית ומשמעותה לשיח הפוליטי בישראל בשני מאמרים חשובים שפירסמו כאן ("הארץ", 9.1 ו–24.1). אני מסכים עם רוב הדברים, אלא שבשני המאמרים יש חסר מהותי, והוא יסוד למחלוקת בינינו. להמשיך לקרוא חלל הזדהותי
צבר רעיונות חברתיים,
משילים שיקולי שימור מסורת, התכנסות הזדהותית והחלת צביון קהילתני מובחן על מרחב ציבורי
כגורמי השפעה והכרעה על שיקולים רציונליים בהווה ועל עתיד נשאף לחברה.
ב 2016-7 'שמאל' ו'פרוגרסיביות' נתפשים כתוויות שקולות, שליליות, בחוגים מסוימים שאינם שותפים לתפישות הקואליציה.
למה הכוונה במונח 'פרוגרסיבי'? להמשיך לקרוא פרוגרסיביות
יסמין עבדל־מג'יד מרשימה מאד, כמהגרת, אשה, שחורה ומוסלמית.
עם זאת, בין היותה בת אנוש, מהגרת, אישה, שחורה ומסולמית, מהנדסת, עובדת בסביבה אקזוטית ומאתגרת, מרצה, יזמית ופעילה חברתית, היא גם פרסונה אֱמונית דתית עם תודעת התכנסות מפותחת ומתומללת לזהות קולקטיבית, מבחירה, כתפישה אידיאולוגית עמדתית. להמשיך לקרוא פמיניזם עם רעלה
בהיסטוריה,
בכל העולם,
ההמונים, הנבערים, הדתיים, העניים,
היו אמוניים, לאומניים, שמרנים,
חתרו להתכנסות הזדהות קולקטיביסטית,
חשו נחיתות מעמדית ומכאן טיפחו תחושה קורבנית,
הגיבו למלל רהב, טקסים וסמלים,
אהבו את הריבון, את הלאום, את הדת את המדינה,
פחדו מאימת הגיהנום, ייחלו לטוב מוחלט גן עדן,
שאפו שאמונתם וערכיהם יוחלו על סביבתם,
וחייבו הפעלת כוח לשם כך.
עידן הלאומנות — פּוסט מֶלְטִינְג פּות.
צֶבֶר שאיפות ערכיות, אישיות וחברתיות של פרט, המכיר בכך שרק חלקן יתממש, ואף זאת, באופן חלקי.
המייחס את 'עולם שכולו טוב' למוות – ייחוס רווח, עושה זאת על אחריותו בלבד.
מניח שעושה זאת בהיסח הדעת, וזאת מהאינסטינקט הדתי מהסנטימנט החיובי לקונספט 'גן עדן', לקונסטרוקט ה'עולם הבא', מין תִּקְוותְקָאלָאךְ שאמורות אולי להגיע אחרי מוות, ובוודאות מנחמות את חיי העורגים לכך, לפני.
The Economist's goal is to "take part in a severe contest between intelligence, which presses forward, and an unworthy, timid ignorance obstructing our progress."
מטרת האקונומיסט היא לקחת חלק במאבק החריף שבין השכלה רציונלית, חותרת קידמה לבין בורות חשוכה ורדופת פחדים החוסמת את התקדמות כולנו."
'האקונומיסט בשבילי לא רק מקור מידע אלא כבר דרך חיים.'
ערן יונתן קלי.
הוגה דעות, מחולל תפישות, תם כמלאך, חף מרשע כשרף, טהור כאנג'ל, נאה כנימפה, זך כאגל טל, יזם סדרתי, טכנולוג, פסיכולוג, פילוסוף רוכב אופניים מקצועי, וטייס אוירונים חובייב.

האם
'הדה-פרגמנטציה המזרחית' – הנטייה לחלוקה לתתי שבטים,
שאכן קיימת בגישות אֱמוניות מתכנסות להזדהות קולקטיביסטית,
ואכיין, רון כחלילי מקוניין עליה, ובעייצם, ככה, נבנה עליה,
להמשיך לקרוא זהות מתכנייסת מול זהות אישית
| מאפיין מכניקה תפישתית | |
| קונסרבטיביות, אֱמוניות, שימור מסורת, לאומיות, התכנסות לזהות קולקטיבית, חתירת מעש לפתרונות גורפים-גואלים, סנטימנט הסמלה וטקסים | חתירה למחשבה רציונלית, זכויות פרט ומיעוטים |
| יחס | |
| שנאה ועלבון מלכד 'ימני'* כלפי 'שמאל', | בוז והתנשאות 'שמאלי'** ל'ימין'. |
אלה תחושות להמשיך לקרוא התנגשות תפישות – שנאה ובוז
להלן ניסיון, יומרה, לאפיין*, להבחין, להפריד מאפייני תפישות אנושיות. באשר הן.
הנחות יסוד
תמצית
הרחבה
טביעת אצבע
יישום
קיצוניות
מרכז, היעדר/ רב גוניות תפישתית
מובהקות התנייתית להמשיך לקרוא הטיה תפישתית