פרוגרסיביות, חתירה לרציונליות אִינדיבידואליות, מתגוננת מפני קונסרבטיביות, ומפחיתה ערך; פרוגרסיביות > קונסרבטיביות.
כמאפיין.
לאורך וורטיקליות היסטורית – זמן,
לרוחב לאטרליות גיאוגרפית – מקום.
חשש אינהרנטי של פרוגרסיב רציונליסט מפני פעולות קונסרבטיב*, מהול בזלזול.
אזרחות אינה שותפות עסקית שלמה אבינרי
תודה לנ.ת., אבינרי[סט] שהפנה אותי למאמר.
צודק רוגל אלפר כאשר הוא מבקר בחריפות את הפמיליאריות המזויפת הגלומה בכינוי "אחי", שהשתרש בקרבנו בשיח אף בין אנשים זרים לחלוטין ("הארץ" 17.9). גם מי שבדרך כלל אינם מזדהים עם העמדות של אלפר יסכימו עמו הפעם: מדובר בפנייה שהיא בעיקרה גסת רוח ותוקפנית. אישית גם שמחתי לקרוא כי אלפר מצר על העדר ה"נימוס וכבוד" בדרך שבה אנו פונים איש אל רעהו. לא תמיד מצאתי ביטוי למידות אלה במאמריו, אבל יכול להיות שהחמצתי משהו.
י.ד.: אח שלו – עד כה, אני איתך.
"…צודק רוגל אלפר…"? האם זה אומר שאבינרי מסכים עם רוגל אלפר? היכן כאן ממד צדק'? להמשיך לקרוא אזרחות אינה שותפות עסקית
אולי, חוץ מג'וזף.
בגאנה, אני חי בקהילה, בקפסולה, למגורים הם קוראים 'קיבוץ'. מבחינתי אולי 'צוללת', 'חללית'; מרחב חיים של משאבים מוגבלים, מוסדרים, קבועים, כמו בקיבוץ, צוללת…, שיוצרת סוציולוגיה מעמדית לפי סממני שררה, מותאמים לאופי המקום. במקרה זה תפקיד, וותק, ומהם נגזרים סוג הרכב וגילו, מיקום המשרד, המגורים, ושאר סממני חיים ומעמד. להמשיך לקרוא מינורי ברֶזורֶקְשֶן
בניסיונותיי לשרטט קו פרשת מים בין תפישה קונסרבטיבית לבין שאינה כזו במובהק התאהבתי
עד כמה שאשכנזי חסר אינטליגנציה רגשית יכול להתאהב, כן?
בזה שנחבא אל האחרים, והוא דומיננט גם בין אלה שלא רואים עצמם כשמרנים. להמשיך לקרוא מאפיין שמרנות
בהמשך למאמר מהון להון, 7 ימים, ידיעות אחרונות, 19.8.2017.
הבנָתי בנושא על איין ראנד נובעת ממתווכים שקראו, אמצו ונטשו.
איין ראנד (הייתה) אטרקטיבית לשוחרי 'פתרונות' בום טראח, פשטני, עכשיו ומיד.
להבנתי המצמצמת מתמצמצת משטיחה:
איין ראנד יוצרת אדם אידיאלי ומתארת חברה מיטבית.
או להיפך.
תודעתי – מבחינתי – כאסלה.
ואסלה ככיור.
רוצה את תודעתי, את האסלה ואת הכיור, נקיים משאריות פעילות קודמת שלי, לבטח ללא זכר של פעולות אחרים,
מוכנים ללא שיירים לפעילות הבאה.
"הודעות הסיכום של ראשי הממשלה של הודו וישראל, לא משודרות ישיר באף אחד מהערוצים. פשוט תקשורת מבישה."
א.מ.
בצפון קוריאה, רומניה בעידן צ'אושסקו, השלטון כפה על אזרחיו לשמוע את מסריו. להמשיך לקרוא איום צמצום דמוקרטיה
"ה׳מסורתיים׳ ימשיכו לשלוח את ילדיהם לטיפולן של בנות השירות הלאומי שימלאו את ראשי ילדיהם בממבו־ג׳מבו של היהדות, אבל אנחנו, החילונים, לא נאפשר יותר להשחית את מוחותיהם של בני דור הﬠתיד שלנו בקשקושים של קדושת הארץ ו׳׳אתה בחרתנו“. כי אנחנו, החילונים, מאמינים שזו הבﬠיה שלך, אלוהי צבאות. זה שבחרת בנו לא אומר שגם אנחנו בוחרים בך."
נרי לבנה, מוסף הארץ 30/6/2017 להמשיך לקרוא מה זה אנחנו?
פתיחות תודעתית
אינה קבלת פרדיגמה חדשה.
היא התנערות מקיימת.
אני שואף לצמצם את המרחב הציבורי,
מ'מרחב משותף' נתון לשליטת ה'רוב',
למרחב ש'לא שייך לאף אחד'.
הריבון, אותו אני שואף להחליש, גם אם הדרגתית, אורגנית, אבולוציונית, יתמקד ב להמשיך לקרוא מודל Washington Square NY
אם אינך מסכים עם ההבחנה הזו, אין טעם להמשיך בקריאה. להמשיך לקרוא ימין שונא שמאל מתנשא
ר' ואני רוכבים לקצרין. עולים לקצרין התלמודית. ברוח הנרטיביזם המנשבת, מוכרים פרזנטציה חווייתית לתיירים על חיי המקרא.
אוי למציגים ואבוי לנהנים.
פוגשים את מנהלת האתר, השומם בסופי שבוע; מה מצפים מאתר באוריינטציה מקראית דתית? איפה האוונגליסטים כשצריך אותם, משכשים בכינרת?
ר' ואני כפתטים זקנים – בעצם אני המוביל – מציג את עצמנו כזוג החווה חוסר התאמה מינית. מבקשים את עצתה. להמשיך לקרוא לא הייתי עושה זאת לילדיי
מורא הסוציולוגיה:
החשש, האימה, שחתירה להתנהלות נורמטיבית נתפשת לא תצלח, מכתיבה התנהלות לא נוחה לסובייקט.
פוגייש, מרבה לפגוש, מי שמתנהל כמי שמונף מעליו שוט, מאיים להצליף, של להתנהג ב'סדר', על פי קוד, מוסכם, מקובל. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – אימת הסוציולוגיה
שמעתי כמה שניות על טל גלבוע פעילת זכויות בעלי חיים, הנכונה לצאת למלחמה כדי למנוע את שחיטתן.
היא רוצה לכפות עלי לא לאכול בשר. להמשיך לקרוא מפחיד יותר
http://www.haaretz.co.il/magazine/tozeret/.premium-1.4123488
גברת לינור, בשמרנותה האותנטית אינסטינקטיבית – תחפושת הליברליות הייתה פסאדה מקומית זמנית – עטה כמוצאת שלל, על ההבנה ש'סובלנות' אינה נחלת תפישה מסוימת, אמירה נכונה כשלעצמה, כפי ש'חמלה' אינה נחלת תפישה אחת. להמשיך לקרוא הליברלים סובלנים? בעיקר לעצמם
אני שומע ממי שרוכב איתו,
ממי שרוכב עלי כשמערכת חלציו צמודה מאחור לישבניי,
מרבים אחרים המקיפים אותי ריאלית ווירטואלית,
שאינם מאמינים שאיננו חולקים את תחושת ההתעלות, שמחת ההשתכשכות בגאווה לאומית.
ולדימיר פוטין, בנימין נתניהו, דונאלד טראמפ, חירט וילדרס, ברקזיט, מארי לה פן.
המשותף?
מאפייני מחשבה דומה להם,
מערכת ערכים זהה של תומכיהם.
בעוד שהדמיון בין אישים אלה נתון לשבט ניואנסים עקשים של יישום,
הדמיון במכניקת המחשבה בין הערכים של תומכיהם רב:
27.04.2017 06:00
במרחץ הזהויות, במרחבי הזהות ההתכנסותיים, לכאורה, ישנם שני קטבים:
האחד, המסויים, וההופכי לו.
בית הכנסת שלי, וזה שלעולם לא אכנס אליו. להמשיך לקרוא מנופפי כל העולם התאחדו!
קונסרבטיביות מניחה א-פריורית קיום כוח עליון, הכוח המארגן את היקום, מבנה מדיני חברתי, הסדרת יחסי פרט–חברה–ריבון ושימור התפישתי הנלווה לתפישה זו.
תכליתה: אימוץ, הטמעה ותחזוק שתפקיד הפרט לשרת רעיונות גדולים ממנו, שנסחו בעבר ויש להם השלכות בהווה.
מכניקת מחשבה זו משתמשת בפרדיגמה, אקסיומה, סנטימנט, שלרציונל תפקיד כמאושש את קיומה – את היותה רציונלית, ולשמר את הפעולות והערכים הנגזרים ממנה. להמשיך לקרוא קונסרבטיביות פרוגרסיביות
ב-1954, ראש הממשלה דוד בן גוריון נסע לארצות הברית כדי להיפגש עם הנשיא דאז, דוויט אייזנהאור ולבקש את עזרתו ותמיכתו ברגעיה הקשים של ישראל הצעירה.
באחד המפגשים עם מי שהיה אז מזכיר המדינה של הממשל, ג'ון פוסטר דאלס, זה התעמת עם בן גוריון באומרו: "אמור לי, ראש ממשלה – את מי אתה ומדינתך בעצם מייצגים? האם יהודי פולין או יהודי תימן, רומניה, מרוקו, עיראק, בריה"מ או ברזיל הם אותו דבר? אחרי 2000 שנות גלות, האם אפשר לדבר על עם אחד, תרבות אחת? מורשת אחת או מסורת יהודית אחת? להמשיך לקרוא מורשת לאומית
