"ה׳מסורתיים׳ ימשיכו לשלוח את ילדיהם לטיפולן של בנות השירות הלאומי שימלאו את ראשי ילדיהם בממבו־ג׳מבו של היהדות, אבל אנחנו, החילונים, לא נאפשר יותר להשחית את מוחותיהם של בני דור הﬠתיד שלנו בקשקושים של קדושת הארץ ו׳׳אתה בחרתנו“. כי אנחנו, החילונים, מאמינים שזו הבﬠיה שלך, אלוהי צבאות. זה שבחרת בנו לא אומר שגם אנחנו בוחרים בך."
נרי לבנה, מוסף הארץ 30/6/2017 להמשיך לקרוא מה זה אנחנו?
פתיחות תודעתית
אינה קבלת פרדיגמה חדשה.
היא התנערות מקיימת.
אם אינך מסכים עם ההבחנה הזו, אין טעם להמשיך בקריאה. להמשיך לקרוא ימין שונא שמאל מתנשא
פעילות שמרנים דיאט/ לייט/ ליברלים,
כשל נוהי הגם ימין וגם שמאל הלפידיסטי, והלא לא ימין ולא שמאל הגנציסטי,
אנשי מרכז/ אמצע/ היברידים/ גם וגם/ טומטוםים פוליטיים, היא דמוקרטית.
אין טעם, לא עניין ולט ערך להסביר את המובן מאליו. להמשיך לקרוא האם שמרנים על הספקטרום מהווים סכנה לדמוקרטיה?
ר'ישל'ה שומע ממני שכשאני צופה בספורט,
אין לי העדפה, אני מעדיף לא להעדיף מראש,
קבוצה, שחקן או ספורטאי שינצח.
אידיאולוגית, שאיפתית, תיאורטית,
בגדול ובקטנה,
אני בעד האנדרדוג, להוא שהפתיע, או זה שהתאמץ יותר, או היה טוב, אסתטי, מרשים, מצחיק – אותי – יותר. וזה דינמי, משתנה. להמשיך לקרוא יצר תחרות או התכנסות
בשבת כעסת.
– הטיות 'מעצבן'*.
לא התכוונתי, מתכוון, שתכעס,
ועם זאת – לא מתרגש, זה בסדר לי שגרמתי לעוררות רגשית. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי מתיָימן
ר' ואני רוכבים לקצרין. עולים לקצרין התלמודית. ברוח הנרטיביזם המנשבת, מוכרים פרזנטציה חווייתית לתיירים על חיי המקרא.
אוי למציגים ואבוי לנהנים.
פוגשים את מנהלת האתר, השומם בסופי שבוע; מה מצפים מאתר באוריינטציה מקראית דתית? איפה האוונגליסטים כשצריך אותם, משכשים בכינרת?
ר' ואני כפתטים זקנים – בעצם אני המוביל – מציג את עצמנו כזוג החווה חוסר התאמה מינית. מבקשים את עצתה. להמשיך לקרוא לא הייתי עושה זאת לילדיי
המדיום הוא המסר, והמסר הוא סך התגובות* לו.
עם הכבוד הרב למרשל מקלוהן ולאמירתו,
בעידן תקשורת מיידית, רב ערוצית וכיוונית,
יש, עדיין, משמעות היסטורית, פרקטית, קיומית למחולל המסר. להמשיך לקרוא המדיום הוא המסר
יושב בנחמה וחצי, עם המחשב. האגף המזרחי. המקום מבחינתי – אין דברים כאלה.
ילד מוכָּר כבן 13, מוכר מוצרי סידקית ושמאטעס, נוגע בי במגע רך, ספוגי, מיומן, שמעלה בי זכרונות מריו דה ז'ניירו מלפני 30 שנה, רוכלי בוטנים בני שש, מלפני עשור בהודו, ספק שואל ספק מבקש "תקנה ממני משהו" על התפר בין בקשת נדבה להצעת מרכולת.
עומד בתור למשרד הפנים. שוב אבדה לי תעודת הזהות. מניח שאמצא אותה איפשהו.
לְפנָי עומד טרחן שנהנה שאני מראיין אותו.
עף על עצמו [- לי נוח יותר עם 'מתפעל' מעצמו.]
משורר על בנותיו והצלחותיו וכאלה, ונותן עצות של פרוצדורת הוצאת ת"זים ודרכונים. וסתם עצות.
ואני, יש לי 30 דקות חיכיון, עט, ממקד מתשאל, ושואייל 'מה אתה עושה?' להמשיך לקרוא מינורי בקטנה
מורא הסוציולוגיה:
החשש, האימה, שחתירה להתנהלות נורמטיבית נתפשת לא תצלח, מכתיבה התנהלות לא נוחה לסובייקט.
פוגייש, מרבה לפגוש, מי שמתנהל כמי שמונף מעליו שוט, מאיים להצליף, של להתנהג ב'סדר', על פי קוד, מוסכם, מקובל. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – אימת הסוציולוגיה
בין יתר התנהלויותיי החביבות (עלי, כן*?) –
תחביב? עושה זאת למחייתי, גם אם לא לפרנסתי,
ניתן למנות את 'תרגול יכולת הפניה', לזרים.
לעקוץ ולסגת.
המטרה – יצירת, הצתת אנרגיה, להם, עוררות, ריגוש, חיוך, בעיקר לי.
עובד ב-נניח 80% מהמקרים, להמשיך לקרוא תרגול יכולת הפניה
שמעתי כמה שניות על טל גלבוע פעילת זכויות בעלי חיים, הנכונה לצאת למלחמה כדי למנוע את שחיטתן.
היא רוצה לכפות עלי לא לאכול בשר. להמשיך לקרוא מפחיד יותר
אֵין הַנַּחְתּוֹם מֵעִיד עַל עִסָּתוֹ,
ולא התכנת על גרסתו.
אל יתהלל מתראיין כנשכר.
http://www.haaretz.co.il/magazine/tozeret/.premium-1.4123488
גברת לינור, בשמרנותה האותנטית אינסטינקטיבית – תחפושת הליברליות הייתה פסאדה מקומית זמנית – עטה כמוצאת שלל, על ההבנה ש'סובלנות' אינה נחלת תפישה מסוימת, אמירה נכונה כשלעצמה, כפי ש'חמלה' אינה נחלת תפישה אחת. להמשיך לקרוא הליברלים סובלנים? בעיקר לעצמם
פגשתי מי שמיומן בפלישה מתארחת, לטריטוריית האחר.
המיומנות הפולשנית איננה בהקטנת השפעתו, מינימיזציה של ספיחת תשומות.
המומחיות היא בהתנהלות נוחה לו, ספיחת תשומות מארחיו,
והם – מארחיו, בחיים.
ואני, כמו שאמי הייתה אומרת – מתכווייצת.
* אחאנא"ר שכמוני, אף פעם לא הבנתי את הקונספט 'מוקדש ל-' בספרות, בספורט;
מין מחוות של שמרנים רפובליקנים שמובנות לעמיתיהם נטולי בקרה רציונלית.
שיהיה.
** מי שגרר אותי לסיטאוציה, העובדה ששאלתי את עצמי למות במהלכה, ולא נמלטתי ממנה, הייתה שאם הייתי נמלט, הוא היה מובך.
*** מיומן ל-מה שאני נחשפתי, הוא רגיל מיומן, עשה זאת בעבר הם לפרקטיקה
"אם אמי,
מערכניקית כל חייה,
שהאכילה את רבין ואת פרס על המרפסת ביתה בתענכים
אמרה לי להצביע ביבי…"
מתוק,
חסר ביטחון חתרן אישור,
נחרץ לצרכיו ורווחתו, הססן ליֶתֶר,
מטה את שאריות המחסור האנרגטי הנותרות לרווחה אישית, ישירות,
בעל כישור להחיל על סביבתו את ההכרה שישנם כישורים נוספים לשיתוף. בפועל, הכישורים אינם וממילא לא ישותפו.
* אחאנא"ר שכמוני, אף פעם לא הבנתי את הקונספט 'מוקדש ל-' בספרות, בספורט;
מין מחוות של שמרנים רפובליקנים שמובנות לעמיתיהם נטולי בקרה רציונלית.
שיהיה.
** באהבה, אלה שבאמת אהבתי.
*** הערכתי את היכולת, את
בהִפוך ממני-
יש בעייתיות מה עם המושג 'קנאה',
שכן, בעוד הם צורכים מני, מגווני, ציפרלקס
אני לא מצליח לספור עד 6 טרם הירדמות.
אז אולי, אני לא רק בהכחשה,
אולי אני גם נמלט מהמציאות באמצעות שינה?
אני שומע ממי שרוכב איתו,
ממי שרוכב עלי כשמערכת חלציו צמודה מאחור לישבניי,
מרבים אחרים המקיפים אותי ריאלית ווירטואלית,
שאינם מאמינים שאיננו חולקים את תחושת ההתעלות, שמחת ההשתכשכות בגאווה לאומית.
לא זוכר למה ולא את ההקשר –
ה', ידידי האמן, איזכר סיפור בן בת מצווה, שבו –
בשיחת מסדרון עם אחד ממנהליי – דמות ניהולית סֶמי מוכרת עם עבר צבאי מובחן – ענה לי, כתגובה למה שכבר אינני זוכר, ש
"אני כמו משה, מגמגם אבל מנהיג."
