נתניהו מסייע לייצוב המשק [גם] על ידי תחזוק אוכלוסיות בלתי מסופקות עם פוטנציאל נפיץ – שכבות חלשות ומתנחלים – שקטות, באמצעות רטוריקה קונסרבטיבית אגרסיבית, ובשימוש בפוליטיקת זהויות. ייחודי, יעיל, זול.
פנייה לפני הכרעה בין אפשרויות לטיפול בסוגיה
למי שנתפש כבעל מידע, אמין, עדכני, רחב יותר
מהמכריע.
מעצם 'ההתייעצות', היועץ מקבל ערך חיובי מהנועץ, במובן שמתקיימת פעולה קונקרטית, מחצינה, הצהרתית ברשותו ידע איכותי, נדרש, נצרך מעצם הפנייה אליו.
בהיעדר מידע תומך או משלים,
אופטימיסט יניח שהמציאות תתפתח בכיוון רצוי לו.
אופטימיות היא state of mind.
איכות אנושית.
בדרך כלל חיובית, נשאפת.
להמשיך לקרוא אופטימיזם
יושב בקפה, שולחן קומוניסטי – שולחן גדול משותף לישבני קפה, ברובם ממוחשבים.
לצד הסתמיים, המתווך המלוקק, ההומו המשורג ישובה [ייצוג של] בוצ'ה אגרסיבית, בעשרימים, תוקפנית זועמת, לא ברור לי לטעמה האסתטי של מי היא מכוונת. בעיקר רואה איזה סוג של מבוכה מתמדת, קיומית, מותמרת לאגרסיביות. להמשיך לקרוא מינורי בפניה בין מינית
במהלך חיי הזוגיים נטענו כלפי טענות רבות, רובן ככולן היו מוצדקות בבחינה רטרוספקטיבית, גם אם בזמן אמת לא הצדקתי.
אחת מהן מרהיבה, בעיני, יוצאת מהחור של עצמה ומשליכה על הכלל: להמשיך לקרוא סבירות שרירותית
ייצוג המון נבער עוין את לפיד; מייצג עבורם איום שינוי ערכי ליבה.
לפיד מחזר אחריהם.
ייצוג אינטליגנטי בז לרטוריקה שלפיד מבטא, לועג לשטחיותו בעודו אפס נקודה משהו נתניהו.
והממוצע – תומך, חש שלפיד מייצג אותו, את ערכיו, מצביע לו, מיישמים תפישה, ש'נכון', 'אמת' היא ממוצע בין טענות סותרות.
תביעת צד פוליטי מובהק
מתכנס שמרנית, אמונית לאומנית,
להתייחס לנושאים ציבוריים שנויים במחלוקת,
באהדה לעמדתו המקדמית ולקידומה,
וכן,
להסיר, להסתיר ציבורית
נושאים עויני ערכים מקדמיים מובהקים, כמורשת, צביון, תפישה מסורתית,
המתכנסת לערכים שמרניים, אֱמוניים, לאומניים,
מוטה עובדתית וברטוריקה שואפת ליצירת מציאות תומכת רעיון פרלימינרי. להמשיך לקרוא סיקור, תקשורת מאוזנת
תכלית תעתוע תודעתי – גביית רווח רגשי או ריאלי למתעתע,
ביצירת פרמיה רגשית או ריאלית למתועתע,
על תיווך מוטה, מתיחה או טוויסט של המציאות.
במהלך השבוע צפיתי בסדרה המעולה על או.ג'י. סימפסון ESPN, Made in America.
מת על דברים כאלה; לאו דווקא על הנרטיב המוצג בה, אלא על צבר הדוקומנטים המצולמים המתעדים התרחשויות בחצי הראשון של שנות ה-90; סוציולוגיה, מתח בין גזעי, ספורטאי-על, כוכה תקשורת, שחור עור שהצליח פרסונלית להיתפש במנותק מגזעו, באמצעות שילוב כישורים מולדים, מתפתחים ומוכוונות.
צבר רעיונות חברתיים,
משילים שיקולי שימור מסורת, התכנסות הזדהותית והחלת צביון קהילתני מובחן על מרחב ציבורי
כגורמי השפעה והכרעה על שיקולים רציונליים בהווה ועל עתיד נשאף לחברה.
ב 2016-7 'שמאל' ו'פרוגרסיביות' נתפשים כתוויות שקולות, שליליות, בחוגים מסוימים שאינם שותפים לתפישות הקואליציה.
למה הכוונה במונח 'פרוגרסיבי'? להמשיך לקרוא פרוגרסיביות
צביעות היא טרוניית, אכזבת, האשמת אחר
שהתנהל/ מתנהל על פי סט ערכים, תפישות, אינטרסים שונים
מציפיית המלין.
הקטנוע לא מניע. משהו במצבר. בחברת הגרירה אמרו שניסים יגיע ב-10:00.
ניסים תופר את כל העיר. בלי ווייז. אני נותן לו את הכתובת, הוא יודע בדיוק לאן לנסוע.
״עכשיו עם העבודות בכביש כל העיר חסומה, ממילא ווייז לא יעזור״.
הוא לא ייסע מקינג ג׳ורג׳, זה רק למוניות, וגם ככה פקקי מוות בשישי בבוקר.
הוא משתחל בין מכוניות עם הגרר, כמו פנתר, מנתב את גוף הרכב הענק במרווח הצר שבין הרכבים, מנוסה כל כך עד ש
״פייי סעמק. נכנסתי בו.״
ניסים מחליף פרטים עם הרכב שנפגע.
מהביטוח יתקשרו ביום ראשון.
בינתיים אנחנו חוסמים את קינג ג׳ורג׳. ממילא כל העיר חסומה.
מנדלייב שלי,
באיחורך זה,
השלמת, באמצעותי, מחזור התמרה אלכימית על מושג הזמן;
מפגשנו הותמר
מעתיד מבטיח
דרך הווה פרקטי,
ואז לעבר מביש.
ירדתי עם סְטֶלָה לטיול. אתמול לא הרגישה טוב, היום מאוששת. הלכנו בשכונה אנה ואנה, בשונה מהמסלול הרגיל; כשאני מטייל איתה היא המובילה, נותן לה לנווט בין כמה נתיבים. בקצב שלה, אני נשרך אחריה.
לא מכיר בן אנוש המחלץ ממני רגשות אשם כפי שהיא. אולי בשל כך שכלי ההסבר לא עובד עליה, מציעה איריס. להמשיך לקרוא swag
יסמין עבדל־מג'יד מרשימה מאד, כמהגרת, אשה, שחורה ומוסלמית.
עם זאת, בין היותה בת אנוש, מהגרת, אישה, שחורה ומסולמית, מהנדסת, עובדת בסביבה אקזוטית ומאתגרת, מרצה, יזמית ופעילה חברתית, היא גם פרסונה אֱמונית דתית עם תודעת התכנסות מפותחת ומתומללת לזהות קולקטיבית, מבחירה, כתפישה אידיאולוגית עמדתית. להמשיך לקרוא פמיניזם עם רעלה
טרמינל בינלאומי, International
שדה התעופה- השער, בטרמינל זה יתארחו ,תועפות התעופות באשר הן. להמשיך לקרוא מנחת אווירון 2016
שלא נתגעגע למה שלא יקרה.
בהיסטוריה,
בכל העולם,
ההמונים, הנבערים, הדתיים, העניים,
היו אמוניים, לאומניים, שמרנים,
חתרו להתכנסות הזדהות קולקטיביסטית,
חשו נחיתות מעמדית ומכאן טיפחו תחושה קורבנית,
הגיבו למלל רהב, טקסים וסמלים,
אהבו את הריבון, את הלאום, את הדת את המדינה,
פחדו מאימת הגיהנום, ייחלו לטוב מוחלט גן עדן,
שאפו שאמונתם וערכיהם יוחלו על סביבתם,
וחייבו הפעלת כוח לשם כך.
אתמול נפגשתי עם ציפורה*.
שנים לא נפגשנו. רחשתי לה חיבה; הערכתי את החן, ההומור, הכריזמה המצחיקוּת, הכאילו מודעות עצמית, הקוליות.
הסתקרנתי עד התבעתתי מחוסר הסבירות, מהפלירטוט עם הפסיכיות, המאניה דפרסיביות, הדיכאון, אנורקטיות. גרגרנית שהרעיבה עצמה, מיצקה את רכותה, הסבירה רציונלית אי סבירות. בנחרצות. אלה עמעמו את אהדתי. להמשיך לקרוא מינורי בטיפ
לטעמי, לפי סולם קריטיות עולה:
