עובדת היות הפרסונה פשיסטית או לא,
בעצם, אינה תלויה בה;
אם יש לפרטונה מוכנות פוטנטית לכנוס חירויות פרט לטובת קולקטיב, לתפקד כנתין פשיסטי, מוכנות זו תלויה בהיות ריבון שיתרגם כמיהה זו למימוש רצונו. להמשיך לקרוא זה שהמשטר אינו פשיסטי לא אומר שאתה אינך פשיסט
אחד מביטוי תפישה אמונית לעומת רציונלית היא ההבחנה:
מבחינתי- אח אנא רח"מ-
אשכנזי חסר אמונה נטול אינטליגנציה רגשית חף מרומנטיקה,
חרבן מסיבות, משבית שמחות שכמותי,
מתעייב מחוות, כלפיי-
הן תחליף לדבר אמיתי;
מבכר מהות,
על ברכות מתוקות ריקות תחליפיות.
באין מהות אמיתית,
אריח ת'ברכות, ואשיב לשולחן:
"נעימות הן לי כמור ולבונה,
לתתרן."
מול חתירה למחשבה רציונלית, מבקרת הנחות מקדמיות, חופשית, מעדיפה זהות אינדיבידואלית, נמצאת מחשבה אֱמונית, משמרת קונסטרוקטים תפישתיים, מתכנסת אֱלי זהות קולקטיבית. להמשיך לקרוא רצועת שמרנות נורמטיבית
אם לא עמדתי בציפייתך,
זה באמת חבל,
התקלה בציפייתך הגרועה,
לא בפעולתי הבלתי צפויה.
לא רוצה ליטוף על מה שלא מגיע לי חיובית,
פן –
אמנע מחבטה על מה שכן, שלילית.
מתחסד?
צבוע?
מתיימר?
מחמאה עקומה נעימה לי כליטוף מגרייפה חלודה, מלוביינת.
גלישה לככר העיר,
פניה לפינת הליטוף
הפריק שואו–
השריטה, הההגרה, סחיטת נוזלי חיים.
גמול הזכיה בלייק הליטוף
ספיחת אהדה,
לקיקת השיתוף,
משיחת תמיסת אהדה, חמלה, לעג ובוז
הרוטינה הכמהה,
שתובעת את הדוזה הבאה
הגברת המנה.
פעולות או משפטים שמכילים יותר נפח ממה שיכולים לשאת מושכים את תשומות לבי. כלומר את תשומות תודעתי כמובן.
אלה אינם אוקסימורונים, שכן אוקסימורון הוא צירוף לשוני המכיל הפכים.
אלה מתכתבים עם קלישאות, רק שקלישאות מתארות, לא מובילות למעשה.
אלה ביטויים שבעזרת מלל מנכיחים, מחזקים, נטולי יושר אינטלקטואלי, מוכיחים טענה מקדמית, בה אוחז המשתמש בהם. להמשיך לקרוא פינת הפרדוקס
בשבוע אחד, מקרה או לא, שמעתי את המשפט חמש פעמים.
האמת – מחריד. לא משמייח. מאנשים קרובים. משתפים ניסוח קרוב, מכיל אצל כולם את המילה 'ריצוי', או 'לרצות', את ממד הסיום, ואותי כאוהבייקט החיצוני אותו ריצו, או לפחות גמרו. להמשיך לקרוא גמרתי לרצות אותך
תיאוריה קונספירטיבית תתויג ככזו באמצעות מי שבוחן תופעה, מחזיק בהסבר רווח אחר, רואה את ההתכנות צבר המרכיבים הרציונלים לקיומה, אך שולל את התכנות התופעה. להמשיך לקרוא תיאוריית קשר
האם סנטימנט
להעדפת להזדהות אישית, לעליונות התכנסות לקולקטיב
על שאיפה לחופש אינדיבידואלי
הוא ביטוי לסובלימציה של דימוי עצמי נמוך?
האמרה על תצורותיה ש
'עם שאין לו עבר אין עתיד',
מיוחסת על תצורותיה לרבים, בין היתר לנפוליאון – בהערכתו ליהודים, ויגאל אלון בספרו 'מסך של חול'.
משפט לא בלתי נכון,
אוחז תפישה רומנטית
מנסה לעצב מציאות
באמצעות קידום תפישה או פעולה
של האומר אותו. להמשיך לקרוא ללא עבר אין עתיד
מי רוצה יותר?
דיאלקטיקה פשיסטית מתאפיינת, כשיטות טוטליטריות אחרות, במסר פשוט, נחרץ, נישא בסמכותיות מלווה בסימולים, סמלים, גרפיקה מובחנת להעצמתו, כדי שיועבר אפקטיבית להמונים, באופן שלא ייטה לפרשנויות מטשטשות את עיקרה.
פשיזם וחופש – דוגמא לכוחן של מלים: מהות והיפוכה- חופש של מי? להמשיך לקרוא פאשיזם – דיאלקטיקה
מאפייני התייחסות פרדיגמטית, בלתי מערערת ל-
מבנה שלטוני חברתי הוא יחסי גומלין בין שלושה מרכיבים,
על מצע, במרחב תפישתי של
פרט – תחושת שייכות
ייעוד גורלי,
בהיותו חלק מקבוצה, נשגב מהחלטה פרקטית,
שלה, לקבוצה, ייעוד כשלעצמו,
כשפרט הוא מרכיב הכרחי ותחליפי בשימור קולקטיב וקידום ייעודו כפי שמנוסח על ידי ריבון. להמשיך לקרוא פאשיזם – יסודות
פשיזם (באיטלקית: fascismo) – אידאולוגיה ושיטת ממשל לאומנית טוטליטרית.
ויקיפדיה.
עם התלהטות השיח הפוליטי, הביטוי 'פשיזם' הפך נפוץ למגינת אזנם של מי שהמונח מוטח אליהם, או כלפי מי שהם מזדהים עם עקרונותיהם.
ההטיות המאפיינות את תפישותיהם, כשהן שזורות ומאוגדות תחת תווית חיובית – 'פטריוט', 'אוהב עמו', יתקבלו, באופן מובן, באהדה.
ניסוח תובנה מסוגננת וורבלית,
חדה, מהוקצעת- שנינה טקסטואלית,
עתירת דימויים גרפו-מטפורית,
מחורזת וממושקלת לעילא מוזיקלית,
על מצע גרפי ובמה אינטלקטואלית,
חפים מהשפעה על תקפותו.
שיבוש התנהגותי של התניית יחסי גומלין פרט-סביבה,
בהקצנה בין סובייקט לבין 'פרטים מזינים',
בשאיפת הסופח לאתר ספקים מהם יצרוך משאבים – טובינים שווי כסף, זמן, או אנרגיה, אליהם מתייחס כאינסטרומנטים מזיני תשומות,
בהתעלמות מתגמול מקובל, והתמקדות בתגמול רגשי. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – סינדרום סופחי תשומות
