טראמפ משתמש במגוון טכניקות כדי להעצים את המסרים שהוא רוצה להעביר ולמתן את אלו שלא.
הוא מנסה לקלוע בו זמנית לתחושת הקהל שלו ש:
להמשיך לקרוא דונלד טראמפ – איפיוני רטוריקה
החיים המודרניים, על ריבוי פלטפורמות תקשורת, מזמנים סוגיות של בעלות על נכסים לא ממשיים.
בעלות על נכסים וירטואליים מהווה אקסטנציה של תפישות זכויות היוצרים, קניין רוחני של חוקי הפטנטים מהמאה ה-19 שהחלו עם המהפכה התעשייתית.
להערכתי הבלתי מבוססת, שאינה נסמכת על נתונים אמפיריים כלשהם,
חוקי הגנת הפטנטים עכבו התקדמויות אפשריות. לא עודדו אותן. להמשיך לקרוא הבחנה בין גניבה ריאלית לרעיון
כשאני נדרש לסוגיה כלשהי,
לאחר ניסוח עמדתי כלפיה
אני מתלבט* בהערכתי הן את מיומנותו** השפתית והן את פניות קשב בן-השיח,
האם לנפק התייחסות ב- 3 מלים,
להעיף 30,
או להשפריץ 300.
אותה התייחסות שלי תזכה לפלטפורמת מלל שונה, בהתאם לתפישתי, טרום ההתייחסות, את
מי שמספר מה היה לו, במה היה מעורב, ברקע, בערכים המנחים, בשיקול הדעת, בתגובות, בסדירות הנוקשה של מבנה התפישה (נטול) הרציונלי, וזה מרגיש לי כאילו אני צופה בערוץ 8.
להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – אקזמפלרים מערוץ 8
שאיפה ל'חיי פרט טובים' היא ערך שאין מעליו, להלן עליון.
'חי טוב'
הוא חיווי תודעת פרט,
השואף לטוב מצרפי,
נמצא בסיפוק יחסי
וחיווי סביבתי מתקף. להמשיך לקרוא ערך עליון 'חיים טובים'
המשותף לפרימטים בשלב התודעתי המקדמי שלהם, המבדיל אותם מחיות אחרות, הוא בעָצמה התודעתית, יכולת עיבוד מגוון הנתונים והעושר התודעתי להגיב להם.
יכולת זו כוללת גם את תכונת ההתכנסות התודעתית לתפישות חברתיות.
תקשורת פוליטית, אקטואלית, חוקרת, מבקרת, נושכת, מעריכה, מפרשת ומפרשנת, אמורה לפעול באמצעות ערעור קונסטרוקטים, בחינת סטרוקטורות, בקרה על מעשים וחריגה מכוונה, אמירות, תפישות, השוואה בין דיבור מקדים למעשה, להסבר בדיעבד.
פובליציסטיות היא ביטוי מילולי של יחסי גומלין בין תפישות הפובליציסט לבין מציאות.
להמשיך לקרוא תקשורת מערערת מגוננת
נסענו לסיור בשומרון בחסות מחסום watch.
בחציית יישוב שערי תקווה לעבר נקודת העוולה בקצהו המזרחי, המדריכה חזתה שיופיע מקומי 'משוגע' שיפריע לה לספר לנו את: "הוא מתצפת, רואה אותנו מגיעים ומייד יבוא להפריע" חזתה את אשר ארע. להמשיך לקרוא מינורי בדמוקרטיה
בכיף, מבוטא 'בחייף',
ובאמת – ללא מאמץ.
יישום עקרון הדדיות,
הוא תפישת ה'צדק'
של נטולי תפישת הוגנות, מוסר* עצמאי.התעמקות מפשְפֶּשֶת,
נוברת ערכית במעשי אחר,
הם העומק האינטלקטואלי של המוסר ההדדי.
*
מוסר – סט ערכי התנהלות.
יחסים בין שניים, רווח בעיקר בקשרים משמעותיים – משפחה, הורות – בהם מתקיימת נוסחה השומרת על רציפות בציר הזמן:
להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – יחסי נוסחה בלתי מסופקת
עובדת היות הפרסונה פשיסטית או לא,
בעצם, אינה תלויה בה;
אם יש לפרטונה מוכנות פוטנטית לכנוס חירויות פרט לטובת קולקטיב, לתפקד כנתין פשיסטי, מוכנות זו תלויה בהיות ריבון שיתרגם כמיהה זו למימוש רצונו. להמשיך לקרוא זה שהמשטר אינו פשיסטי לא אומר שאתה אינך פשיסט
אחד מביטוי תפישה אמונית לעומת רציונלית היא ההבחנה:
להמשיך לקרוא אבן בוחן רציונלית
מבחינתי- אח אנא רח"מ-
אשכנזי חסר אמונה נטול אינטליגנציה רגשית חף מרומנטיקה,
חרבן מסיבות, משבית שמחות שכמותי,
מתעייב מחוות, כלפיי-
הן תחליף לדבר אמיתי;
מבכר מהות,
על ברכות מתוקות ריקות תחליפיות.
באין מהות אמיתית,
אריח ת'ברכות, ואשיב לשולחן:
"נעימות הן לי כמור ולבונה,
לתתרן."
מול חתירה למחשבה רציונלית, מבקרת הנחות מקדמיות, חופשית, מעדיפה זהות אינדיבידואלית, נמצאת מחשבה אֱמונית, משמרת קונסטרוקטים תפישתיים, מתכנסת אֱלי זהות קולקטיבית. להמשיך לקרוא רצועת שמרנות נורמטיבית
אם לא עמדתי בציפייתך,
זה באמת חבל,
התקלה בציפייתך הגרועה,
לא בפעולתי הבלתי צפויה.
לא רוצה ליטוף על מה שלא מגיע לי חיובית,
פן –
אמנע מחבטה על מה שכן, שלילית.
מתחסד?
צבוע?
מתיימר?
מחמאה עקומה נעימה לי כליטוף מגרייפה חלודה, מלוביינת.
גלישה לככר העיר,
פניה לפינת הליטוף
הפריק שואו–
השריטה, הההגרה, סחיטת נוזלי חיים.
גמול הזכיה בלייק הליטוף
ספיחת אהדה,
לקיקת השיתוף,
משיחת תמיסת אהדה, חמלה, לעג ובוז
הרוטינה הכמהה,
שתובעת את הדוזה הבאה
הגברת המנה.
פעולות או משפטים שמכילים יותר נפח ממה שיכולים לשאת מושכים את תשומות לבי. כלומר את תשומות תודעתי כמובן.
אלה אינם אוקסימורונים, שכן אוקסימורון הוא צירוף לשוני המכיל הפכים.
אלה מתכתבים עם קלישאות, רק שקלישאות מתארות, לא מובילות למעשה.
אלה ביטויים שבעזרת מלל מנכיחים, מחזקים, נטולי יושר אינטלקטואלי, מוכיחים טענה מקדמית, בה אוחז המשתמש בהם. להמשיך לקרוא פינת הפרדוקס
בשבוע אחד, מקרה או לא, שמעתי את המשפט חמש פעמים.
האמת – מחריד. לא משמייח. מאנשים קרובים. משתפים ניסוח קרוב, מכיל אצל כולם את המילה 'ריצוי', או 'לרצות', את ממד הסיום, ואותי כאוהבייקט החיצוני אותו ריצו, או לפחות גמרו. להמשיך לקרוא גמרתי לרצות אותך
