בשיח על 'האם יש להוציא את חנין זועבי מהכנסת',
חורייץ ידידי השמרן הנבון:
יש לי חבייר.
מוטה לטיפול בייצוגים,
טיפוס רומנטי.
מה רומנטי?
נקבה עם שק אשכים שעיר.
מוקף, מקיף עצמו ברגשה, רגשות, דרמות, נוגעים ומוגברים תודעתית. להמשיך לקרוא מינורי בחרדה
האמת? אין לי באמת טרגדיות.
עלבתי גם במי שלא התכוונתי.
הפחיתו לעצמם ערך, עצמונית, וולונטארית, בלא שהתכוונתי לכך, גם אם היוויתי טריגר.לעומתם,
אלה שרציתי להעליב –
לא נעלבו.
אמת נוספת? כמו זו – יש עוד כמה עצבונות זניחים.
השוואה בין 'גדלות' קרי ללברון מגמדת את ה'אהדה' הייצוגית,
את הרחקת המרכיב הספורטיבי בהתייחסות.
לברון ג'יימס, ניתן לדון על מה הוא עושה לצופה פרטיקולרי כזה או אחר רגשית,
הוא, לדעתי, להמשיך לקרוא לברון ג'יימס
לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ.
על פניו, ההוראה פשוטה, חד משמעית, נחרצת, ברורה.
האם יש אפשרות,
שהנחיה זו בעצם אומרת-
יש לבחון מציאות כהווייתה, ללא תיווכי ייצוג.
ובשלילה,
להמנע מייצוגים המהווים מהות כשלעצמה,
בעת שמתווכים רעיון,
במיוחד כשהוא מורכב, מופשט.
שם קוד למכלול הנושא של 'חטיפת', 'אובדן', 'פרשת', 'שואת' ילדים להורים יוצאי תימן. להמשיך לקרוא ילדי תימן
כאשר מי* מאשים אחר ב'צביעות' הוא בעצם אומר-
אתה אומר כך ואחרת, שתואם את ערכיך,
ולאור זאת אני מצפה ממך שלאור ערכיי,
תנקוט את דעותיי על נושא מסויים
אם לא- אם לא התנהלת על פי ערכיי-
אתה 'צבוע'.
* בהקשר של אמירה הנפוצה בימין התקשורתי כלפי מי שאינו נמנה על המחנה האידיאולוגי.
יושב עם אמא, אבא, דוד ושלושת הבנים לצפיה ספורטיבית.
לומד מהם הרבה על העולם הנורמטיבי האופף אותי
וצוחק.
לעיתים.
עלה ש '…אמא שלך נפטרה'. להמשיך לקרוא מינורי בצימצומיאדה
כנגד כמה נביאים דברה התודעה:
אצלי, האופנועים זה כמו הזונות:
רואה, קונה, רוכב, מתאהב, רוצה להתחתן.
ידידי הנערץ
הסבר, תיאור, בִּדְיון מאורעות ליצירת ערך רגשי.
תמלול מחדש של היסטוריה – מאורעות עבר,
במטרה שהתמלול יהיה תואם ערכים עדכניים.נרטיב – חזון, לאחור.
עטיית ערכיות על פעולות, נרטיב בחינת פעולות עבר לעומת חזון, פעולות בעתיד.
ניסיונות בהווה לגייס הסכמה להמצאות הווה מומצא בעבר והווה מומצא בעתיד.
חזון עתידי אולי יתממש. אם נרטיב היה 'מציאות' בעבר, הוא היה היסטוריה.
וזה הולך ככה:
אבא אבן הלך לחייט באלנבי לעשות חליפה.
נמדד, בחר שחור ות'גזרה, קיבל שקית קטנה ו- "שני מטר בד, יומיים, 20 לירה."
"איך 20 לירה?" תמה מיניסטר אבן "בבונד סטריט הצטרכו לחמישה מטר, חמישה שבועות ו-500 פאונד!"
"אבא," השיב החייט "שם אתה אולי אגרויסע מיניסטר אבן, אבל פה אתה כזה קטן."
הלצה שהסתובבה בשנות ה-70.
ימי חג וזיכרון, ככל טקס,
מכילים שני אלמנטים:
אני
אשכנזי חסר אמונה, נטול אינטליגנציה רגשית.
עדכון:
אחא-נא-רח"ם – אשכנזי חסר אמונה, נטול אינטליגנציה רגשית, חף מרומנטיקה.
דימויים ממסכי מציאות.
מתווכי הבנה,
מטשטשי מהות מקורית. להמשיך לקרוא דימוי
הומור עצמי –
תצורת יהירות נעלה.
עוצמה נאצלת.רגישות להומור עצמי –
חיווי לתחושת נחיתות.
חשיפת פגיעות.תנאי, התלייה, 'אם–אז' –
תצורת התנשאות נחותה.
ניצול, אלימות.
עצמאות – התנהלות שאינה תלויה באחרים.
אם טרום ההתנהלות,
המתנהל סופייח תשומות סביבה כדי לפעול,
ו/או לאחר ההתנהלות
סביבת המתנהל מתגייסת לתמוך בתוצרי פעולתו-
ניתן להתדיין על מידת התלותיות;
'עצמאות'- זה לא.
אֱמוניות לאומנות נוטה יותר מפרוגרסיביות להפעלת כוח,
שכן, מראש נסמכת על ציוויי קדושת סמכות ריבונית עליונה,
נדרשת להגן על ערכים קדושים,
מתגמלת על אדיקות, חירוף נפש ו'קידוש השם/ האמונה/ המדינה'.
פרוגרסיביות פלורליסטית ליברלית נוטה במהותה להימנע, לצמצם הפעלת כוח,
בשל הטייתה לאפשר מימוש רצונות פרטיים, לפתור מחלוקות בתקשורת.
במהלך המאה ועשרים אין דמוקרטיות מערביות, פרט לישראל, שפתחו בלוחמה מול שכנותיהן.
תפישות עולם הן תוצרי ריבוי מרכיבים
– מקווה שבכל קריאה אמשיך לערוך את ההתייחסות.
אנשים נבדלים [גם] בתפישות עולם לפיהן הם פועלים.
בהבחנה בין מכניקות תפישות, מחלק לשניים: להמשיך לקרוא תפישת עולם אֱמונית – משמעות
ב- מייחלים ל-,
חרדים מ-
מאורע,
האם אנחנו מתייחסים
לעוצמת השפעתו,
או,
לסיכויי התכנותו?
אינטרינזית, אי-רציונליות, חרדה/ אופטימיות יתר,
אקסטרינזית, רציונליות, יציבות רגשית.
![נרטיב, סִיפֶּר [היסטורי]](https://i0.wp.com/dickmann.co.il/wp-content/uploads/2016/05/narrative.gif?resize=363%2C117&ssl=1)
