בהתנתבות לעיסוק שני אלמנטים:
- כורח
- בחירה
עדיף ב להמשיך לקרוא בחירת עיסוק
לא ברור אם אנחנו רואים נכוחה את העובדות,
אז שננתח את הסיבות לתוצאה?
שנתפתה להציע אלטרנטיבות?
ייצוג מציאות באמצעות אובייקט או פעולה
שנוצר על ידי כוונת יוצר הסמל
ליצור שינוי תודעתי של תפישת אובייקט
של הנחשף לסימול
מהווייתו הראשונית להווייה אחרת. להמשיך לקרוא סמל
המעיד על עצמו כאיש של כבוד
יכול להיות, להמשיך לקרוא כבודו
זיהוי סובייקט שברשות זולת מסוים, אחר, ערך חיובי –
♦ רוחני נתפש,
♦ [או] גשמי,
שהיה רוצה לייחס לעצמו.
ייחוס בעלות הטובין לאחר מפיק מהסובייקט התייחסות שלילית עויינת כלפי אותו זולת.
בין תחביביי, יכול למנות מגוון.
נעתי, ועדיין, בין כמה.
אפילו לקחתי כמה מהם לכיוון המקצוענות, במובן ששלמו לי על מימושם. להמשיך לקרוא תחביביי
"זו, יש לה טעם טוב."
חיווי על מי שמחצינה את הקפדתה האסתטית וטעמה תואם את זה של המחווה.
על הדרך המחווה מחזקת עצמה- סופחת ערך עצמי.
"מוותרת על הסיגריה האחרונה?"
"בחיים לא הייתי מוותרת על הסיגריה האחרונה."
"אותי בחיים לא יתפסו עם סיגריה אחרונה."
"וויתור על סיגריה אחרונה מביא מזל."
רובה של תקשורת בין אישית היא המשגת עמדות של המשוחחים בחתירה להסכמה.
כל צד מהמתדיינים ממשיג את עמדותיו,
במטרה לכנוס את האחר לעמדותיו התפישתיות שלו,
במטרה ליצירת מעשה, פעולה, נגזרת מההתכנסות לעמדתו.
המחשבה חותרת לסדר, לחיפוש ומציאת מתווי התנהגות סדורים.
מחשבה שמרנית, רואה בתופעה אקסטנציה לפאטרן זמין
קושרת הקשרים, תקדימים ואסוציאציות
ומחילה אינדוקטיבית על התופעה את הפאטרן. להמשיך לקרוא שמרנות ופריצה
על ציר הזמן, חש יותר ויותר,
שכששואל את סובביי שאלה שעוסקת בסטרוקטורה,
תשובתם מתמקדת יותר בי כשואל על חשבון התוכן הנשאל. להמשיך לקרוא אני מציק משמע אני קיים
אני מייחס לתפישת מציאות חשיבות קריטית לניהול חיים.
מבחינתי לניהול חיים נשאפים, 'תפישת מציאות' היא שנייה בחשיבותה רק ומייד אחרי החשיבות שמייחס ל'בריאות נפשית'.
ומוסיף, שהטיפול בתפישת המציאות היא חלק מבריאות נפשית.
אבולוציונית, כשהאנושות הייתה מעוטת ידע, עם נגישות נמוכה אליו,
שולמה פרמיה לפרטים שהיה להם ידע, או נגישות אליו.
פרמיה הולכת וגדלה ככל שהידע היה בפער גדול יותר ונחוץ יותר לנצרך לו, להיטיב את חייו.
הסינים אומרים על משהו שאין טעם להשקיע בו,
שזה
'כמו להוציא מים ממגבת יבשה.'
המילה "מציאויות' , 'מציאות' בריבוי, היא אוקסימורון?
זו שאלת אמונה, לוגיקה?
בשירותי הצבאי, שנות ה- 70, נחשפתי לשימושים פרקטיים מודיעיניים של טיפול בייצוג המציאות.
ניסחתי לעצמי את תנועת שלוש הקודקודים:
השפה הדומיננטית בה הילד מנהל את קשריו החברתיים.
זוכות להצלחה מפני
הפלטפורמה, תוכן הריאלי, משני.
כמה מה'וידויים', הם עדויות אישיות, שיתוף,
הם אכן תיאור מצב?
וכמה מהם הם קיווי, תגובה להתנייה רגשית תודעתית, שאכן המתואר כך היה, ולא הסנפת נראטיב אישי והפצתו?
זמינות השכלה כוללת,
הנגשת מידע לכל, מייד, חינם,
הפצת תקשורת אינטנסיבית,
הקטנה מתמדת של סָפי כניסה לדיסציפלינות באשר הן – להמשיך לקרוא השכלה גלובלית