אני מבין שנתפש כיהיר. מצער אותי. מאוד.
ידידי אמר עלי שאני imposing על סביבתי.
חזק.
מצער ככל שיהיה, כנראה שנכון.
שניים מחבריי הטובים:
האחד מופרע קשב, לא יכול להתעלם מגירויים,
השני עם קשב מופרע, מוריד תריסים.
הצגתי לכמה תריסרי אנשים את השאלה הבאה:
האם הדור שלנו – הבייבי בומרס, דומה יותר לדור הוריו או לדור ילדיו? להמשיך לקרוא דומים יותר להורינו מאשר לילדינו
שמעתי רבים המעידים על עצמם שעברו שינוי אישיותי.
לא ראיתי מי שאבחנתי שאכן עבר שינוי כזה,
מעבר לפיצ'פוץ'* מניירות, בשוליים, בהתבטאות.
בתחילת שנות ה-80 הופיעו המזכירות האלקטרוניות.
עשרים שנה אחרי, התא הקולי שובק חיים.
ש"יעבוד", "יחסוך", "יעשה כושר", "ילמד", "יתאמץ"
הן מעט דוגמאות לקלות הראש שאנחנו מייחסים
ליציאה של איזור הנוחות של האחר,
בעוד שאנחנו תובעים שיקדשו את שלנו.
מוכרים המצבים של המייחסים את התקלה,
לאינטראקציה איתך,
"לא, כי בדרך כלל זה לא…"
מי שבמאה ה-תשע עשרה חידש את השימוש בעברית,
היה חוזה חדשן.
מי שבמאה העשרים ואחת מחייב את השימוש
הוא הוזה שמרן.
ערך: מתן משמעות מקדמית, יחסית, למהות רעיונית או פיזית.
שווי משמעות של משהו הוא ערך האלטרנטיבה שלו.
ב'מקדמי', פרה-לימינרית, הכוונה שבשונה מטובין שערכם משתנה בתלות במצב, נקבע סט ערכים ב־ off-line, 'במזגן'.
בעת הקצאת משמעות לרעיון,
מצטרפות משמעויות-משנה, כ־יחסיות לערכים אחרים, והאלטרנטיבות הנספחות,
שהן הקובעות את הערך.
מה זה מצפון?
ראית פעם איבר כזה?
יש סרטן המצפון? ניתוח להסרתו?
אה, זה קוד, מערכת ערכים, מוסרית?
ריבויי ממדים בסוגיה,
מטשטש את מוכוונות ביצועיסט
למיקוד בטיפול בממד אחד אליו מותנה.
שיח בין שניים יכול להיות ריבוי ווריאציות של חילופי ידע, חוויות, מתן הנחיות ודיווח על ביצוען, גיוס רגשי לתפישה, דיון אינטלקטואלי על עמדות.
יש לי חבר ילדות, מאד נבון, ריאלי.
כמעט הכל הלך קשה. כל מגוון של מני דברים לא הסתדרו לו.
בשלוש מלים, חי סרט. להמשיך לקרוא מינורי חיים בסרט
כתוצר ההאצה הטכנולוגית,
הצפת הידע,
התמוססות ערכו,
תמונה הייתה שווה 1,000 מלים.
כעת מלה אחת שווה 1,000 תמונות.
תרתי משמע, לא ידעתי להתמודד
לפני כמה עשרות שנים, הייתה לנו איזה חברותא,
יאפי-יאדה, מושג ארכאי שתאם את המקום התקופה והיומרה, בגרסה הישראלית, בחו"ל.
רפאל, מהצבא, ניו יורק ושוב בישראל, חבר וותיק, מהנבונים רחבי הדעת והתודעה שפגשתי. בחיי. באקסטרים. בריבוי מובנים; מוכשר באמת, אינטרדיסציפלינרית, לומד – תמיד – אקדמית, וגם לא, מלמד, מתמלל, מתפתח, בתנועה. להמשיך לקרוא מינורי בטאטוּלוגיה הקלילותית
סלחנות היא תכונה אלוהית;
אלוהים יודע, ומתעלם באצילות מהמידע. לכן הוא אלוהים.
מי שיודע ומחליט להתעלם ממידע, הוא אידיוט.
מסורת:
מרתקת אותי ההבחנה, שאנשים נמנעים מלהסתכל אחורה על מעשה או תפישה ולהתייחס אליה כמעשה או תפישה שכעת היו נמנעים ממנה.
לתפישתם.
כלומר, לעתים קרובות אני נחשף למי שמעיד על עצמו שפעל או החזיק בתפישה שלא תואמת את שיפוטו כעת, לא היה חוזר עליה, ועם זאת מתקשה להכתירה כטעות או שגיאה. להמשיך לקרוא טעות מצערת
