הסכמה אינה ערך.
הבנה היא ערך.
בילדותי הורי נקטו ב-
מצ'פט צך
אתה מתגרה, וב
צהוב צך שוין און
וזה שוב מתחיל.
עם הרכות המערסלת של השפה החומלת.
עד היום במצבים מסוימים הניגון צף באוזני.
גם להוציא משלווה זה לא ערך.
נחשפתי ליחסים בהם אחד מבני הזוג, הזכר, אם נעזוב תקינויות מקולקלות, התאפיין במובהקות מבנה אישיותי של
ואני תוהה בהיות בת הזוג מודעת למוניטין, גם אם לא להיסטוריה, מה עושה שם?
וכמובן, יכולים להיות מגוון הסברים וביניהם:
בצד היות אופנוע, עבורי, כלי תחבורה כייפי בצורה בלתי רגילה*, אני מודע לכך ששתי טביעות גומי בגודל כף יד וללא אצבעות, מממשקות אותו לקרקע, והפיזיקה, כטבעה, עובדת כל הזמן. מה שאומר, ניהול התנועה תוך שימת לב להימנע מטעויות – טעויות תגבה את מחירה, בבריאות, במזומן. מייד. ביוקר.
זה ברור.
אני מבין שיכולותיי, שממילא בכל הקשור לאופנוע לא היו במיוחד גבוהות, בנסיגה.
מה שאומר שאני חשוף יותר לטעויות. להמשיך לקרוא ערכי רכיבה דו-גלגלית
הכרזה על אובייקט, רעיוני או גשמי, כבעל ערך עליון מוחלט.
הכרזה על אובייקט כקדוש, היא מאבני היסוד של דת.
חתירה לרציונליות היא התנערות מערכים קדושים.
הקצאת ערך לאובייקט, כשלעצמו. תוך בחינה מתמדת.
אובייקט הוא קדוש, אם סובייקט מקצה לו ערך כלשהו,
מסיבות וולונטאריות בהחלטה מודעת,
כשהערך מוחלט,
לא יחסי,
לערכי אובייקטים אחרים.
רוב רוכבי האופנועים שפגשתי החליקו לפחות פעם אחת.
"זה היה על כתם שמן." יבוא הביאור.
ואני מחפש את הכתמים. לא מוצא.
יכול להיות שהם בדיוק בדרכם למתחת צמיגי האופונוען שייאות להחליק עליהם?
לספיחת אהבת הקהל צריך
שני הראשונים הם תנאים הכרחיים, אך בלתי מספיקים, השלישי הוא nice to have.
ואז רואה דמות נידפת עומדת על במה, כולי מתעוות מאי-הנעימות שהדמות הזו חווה, והיא עושה את מה שאני בחיים לא הייתי יכול.
אס מי החזק?
ידידי הנערץ היה בחו"ל. עם נוספים. איבד את הטלפון שלו.
שלחתי לחביירו תמונה של בתי, אופנועו ואני כשהיינו בחומוס סעיד בעכו.
חביירו החזיר ב"איזה יפה הבת שלך."
קיבל את תשובתי "יפה- היא לא!"
חביירו פנה לידידי הנערץ ב"מה קרה לחבר שלך? למה הוא מגיב כך? הוא קוקו, החבר שלך."
ידידי הסביר שאני "טרה לה לה לה".
כשדיווח לי על כך צחקתי, אישרתי מאז'ורית שאני טרה לה לה לה, ומינורית שאלתי,
האם מעלה על דעתו שכך אני פוטייר אותם ממשחק התגובות האבטומטיות מהסוג שמפקיעות את תחושת הערך מהסובייקט ומפקירה אותה על ידי הפקדתה אצל הבלי האחר.
ואני זוכר מה אמרה אמי לסוחר באלנבי שאמר לה "מותק"
– "אתה אל תקרא לי מותק!"
שלחתי לקבוצת אנשים מאמרון של עיתונאי שמעריך את כתיבתו-
אמי האהובה, כך חשבתי, היתה היחידה,
שהחשיבה טראומה כרציונל מנומק היטב.
בהמשך, פגשתי מי שהחשיב מנוד ראש או כמו שקורא לזה 'מנאד רוש', משיכת כתף, גם בשיחת טלפון או כמענה למייל,
או אף שתיקה מלאה,
כתשובה מלאה, סדורה, הגיונית ורהוטה.
זה מקבל התשובה שלא היה קשוב לעומק רבדיה.
על פניו, לא צפוי להיות הבדל תבוני בין שמרנות לליברליזם.
עם זאת, פתיחות, השכלה, מחשבה מחדשת תפישות עולם- אינהרנטית, פחותה בשמרנות.
השמרנות במהותה עוסקת ב'הוכחת נכונות הקיים', פשטנית, אמונית, מתואם למחשבה בסיסית, ניתנת ביתר קלות להכלה. להמשיך לקרוא התנשאות ליברלים
10:53, Apr 19 – yair dickmann :
מר שפן ניסיונוצקי, בתור נורמטיב מובהק איך אתה מתמודד עם ההשפרצה הבאה?
מחשבה רדיקלית – http://dickmann.co.il/radical_thinking/
11:41, Apr 19 -:
חוץ מהמילים ״כלומר״ ו״כדי״ לא הבנתי כלום… 😛
11:42, Apr 19 – yair dickmann :
אתה לא מבין כמה הרפרנס הזה חשוב לי. תודה.
את הקטע עם … קראת?
11:44, Apr 19 -:
טרם… ראיתי ת׳מייל תגובה שלך אבל מנסיון, לינקים שלך צריך לפתוח מול מחשב ולא בטלפון… 😕
11:46, Apr 19 – yair dickmann :
נכון, הטלפון לא בנוי להתמודד עם התצוקות והתעוקות שאני מנפיק. אולי כשתצורת המחשבים תכחד גם אני אפסיק להציק, או, שאשכלל את תצוקותיי, אבולוציונית, לרמת 72 תווים.
11:47, Apr 19 -: 😆
כשאמרתי למישהו
"אתה נבון ממני"
הואשמתי ביהירות.
את הרוב לא זכרתי,
את השאר סתם שכחתי.
למצוא צידוקים לשימור הקיים זה אולי
מעשי, חסכני, מתגמל, נוח, מתבקש, בטוח, נוח, נפוץ, מתבקש.אבל משעמם.
בדרך כלל פרשנות מישהו על תוכן היא בכלל הופכית.
כלומר, אותו מישהו בא לפרשנות עם אג'נדה מחשבתית מקדמית,
ומשתמש בתוכן אותו בא לפרש
כדי לחזק את תפישתו הפרלימינרית.
עובר עם י"ה ליד הקריה.
בוהה בחיילות ומשתף:
"מתאים לי עכשיו חיילת."
יש לנו כלים רציונליים, להכווין נטייה לעטוף אותה במלל ולקרוא לכך אידיאולוגיה.
כשמקבלים אידיאולוגיות אחרים, זו התכנסות אידיאולוגית.
