"מעדיף את בית הקפה שלי
להלן הקליניקה/ הג'ים/ הסטודיו/ האטליה שלי
משכשך בגרפיקה אנושית מרצדת,
בסביבה סֶמי אנונימית;
לא גרפיקה רנדומלית, יָשְבנֵי פעם אחת
– אונִי אנונִימוּס רנדומָלוס תוחֶעסֶס –
סביבה עם דמויות מוכרות
שלא דחוף לי לתקשר איתן.
הערכת דקות קריאה: 3דקות, בערך 🙂עם התפתחות הטכנולוגיה האיכות התייתרה. במקומה יש עובד לא עובד, וכן הרכיב מתקלקל לפני שמתיישן
מושג האיכות נמצא בעיצומו של הליך אבולוציוני, שינוי, מורפוזה, התהוות;
כשאיכות השמע בטלפון בסבנטיז עולה על זו הסלולרי עשוריים מאוחר יותר,
ונוחתת אף יותר במעבר מהתקשורת האנלוגית הבזבזנית ליעילות הדיגיטלית,
כשפטיפון hi-fi מיושן מוציא צלילים איכותיים יותר מ- mp3 מגניב,
כשהנשאף הוא הנגישות לספריית השמע ובליטוף אצבע,
כשעיוות העדשה והגרעיניות בשבעימים נמוכה מהיום,
בעידן של 0/1, עובד/ לא עובד,
כשהטכנולוגיה במוצר מתיישנת טרם התקלקלותו,
כשהשעון הדיגיטלי בדולר מדויק יותר מהמכני ב-1,000,
האיכותי הוא המכני, הפחות מדויק, אך היקר לייצור, שהתפתחותו ארכה סנצ'וריז, וכעת מיוצר על ידי תריסר בתולות טיבטיות איטרות יד שמאל. להמשיך לקרוא איכות – קרבה לכוונה
ברבע המאה האחרון, עידן ה- 0/1, הריאליטי מחד, סטיב ג'ובס וחסרי ההשכלה מאותו חד רק מצידו האחר, נראה שסיכויי הפרט לתת ת'מכה גדלו.
אז זהו, שלא באמת: הנגישות גדלה- של הכל לכולם, הצורך באיכות ירד- עובד לא עובד, כשאמפליטודת התגמול על הצלחות האמירה דרמטית, מסך התגמול נשאר פחות לחלק ליותר שרוצים.