דודה סטלה מציינת שבתאריך המסוים ההוא, היורצאייט– יום השנה לסבא.
"את יודעת, דודה סטלה" אני משיב "אין לי יחס למאורעות כאלה. כזכור, לא ערכתי לוויה לאמי."
"כן" משיבה הדודה "גם אני מבקרת רק לעתים רחוקות בקברו של ראובן" בעלה שמת.
האם מי שפוקד אחת לשנה, דומה יותר לזה שלא מבקר כלל, או לזה שמבקר בתכיפות?
חברים,
אמי האהובה נגאלה מייסוריה לפני זמן קצר.
מבקש להימנע מכל פעולה של ניחום אבלים ותנחומים.
תודה על הרצון, הערכה על הנכונות.
מייל 16/12/2005
חברים,
אמי האהובה נגאלה מייסוריה לפני זמן קצר.
מבקש להימנע מכל פעולה של ניחום אבלים ותנחומים.
תודה על הרצון, הערכה על הנכונות.
דיקמן
ז'ורז' קלמנסו, ראש ממשלת צרפת בתחילת המאה ה- 20, אמר, שהוא "פטריוט אך לא לאומן" והסביר-
בעבר סברתי, שממד ההזדהות הלאומית תפחת ובעתיד כלשהו תיעלם. ייחסתי
עם הזמן פחות נחרץ שזו המגמה,
ועדיין מעריך, שבעתיד המגמה בלתי נמנעת.
אהדה להיבטים אנושיים אבסטרקטיים, חסרי תכליתיות יישומית.
