אחיזה תודעתית
הצעה להגדרה
נדיבות הולנדית –
כאשר ה'נדיב' מציע לתת מתפריט את מה שיש לו, בהתאם לצרכיו שלו,
ללא קשר לצורכי המקבל.
נדיבות הולנדית –
כאשר ה'נדיב' מציע לתת מתפריט את מה שיש לו, בהתאם לצרכיו שלו,
ללא קשר לצורכי המקבל.
מַקצי תשומות אנרגטיות לשימור חזות מעולצת
כשהמבנה האישיותי הוא איום מתמיד בהתפרקות לאותנטיות אימננטית, תגובתיות מצוקתית בלתי נשלטת. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – עליצות מזוייפת, זעם אותנטי
אינסטרומנטליסטים* מגלים רגישות לצרכיהם.
אינסטרומנטל*
התייחסות סובייקט לסובייקטים אחרים כאובייקטים מקדמי מטרותיו, בהתעלמות מהטיותיהם, שלא לומר צרכיהם, בעיקר הרגשיים.
אולטימטום: דרישה מתומללת, אחרונה, מלווה בתגובה מוכרזת, שאם הדרישה לא תתממש, מציב האולטימטום יגיב בתגובה המוכרזת.
בהצבת אולטימטום, מציב האולטימטום מחשק את עצמו;
בהכרזת 'אם–אז', המציב כופה על עצמו להגיב בהתאם ל-מה שהכריז מראש. להמשיך לקרוא אולטימטום
פגוש פוגייש פגשתי,
מי שחוכך האם לקבל מה שטרם ניתן לו,
ותובע לדעת האם ומתי יקבל את התשובה, כי אם לא…
בעיקר, קשור לציפייה למשרה, באין אלטרנטיבה אחרת, תבעו לקבל תשובה.
הלחץ הרגשי חוסר יכולת לשאת את המתח, מציב אותם בפני הדילמה המופרכת:
בפועל, לא הבינו שהם מפצ'פצ'ים את תחושת הערך שלהם, לא מנהלים את המציאות,
שכן,
במציאות, כל עת שהמשרה הנחשקת אינה ברשותם, היא לא ברשותם, עליהם לחפש את האלטרנטיבה, אם הם יכולים, בהנחה מוצדקת שהמשרה אותה הם רוצים איננה.
* אחאנא"ר שכמוני, אף פעם לא הבנתי את הקונספט 'מוקדש ל-' בספרות, בספורט; מין מחוות של שמרנים חובבי מלל מרהיב שמובנות לעמיתיהם נטולי בקרה רציונלית. שיהיה.
** מתלבטים – ברירה בין אלטרנטיבות.
*** מציבי אולטימטום – כשל קלאסי בו מציב האולטימטום מחשק, בעצם, את עצמו;
בהצבת 'אם–אז' ברור, המציב כופה על עצמו להגיב בהתאם ל-מה שהכריז מראש.
למה?
לא עדיף להשאיר את האיום מעורפל?
מפחיד יותר,
מאפשר למאיים מגוון רחב יותר של תגובות, רלוונטיות, סמוכות יותר לטריגר המעשה.
הטכנולוגיה והתקשורת הזמינה, שיטחו את ההיררכיה בריבוי תחומי חיים.
עיתונאות – חשיפת תכנים והפצתם בערוצי תקשורת מתואמים לעניין ציבור מובחן.
ישנן סוגות עיתונאיות, פלטפורמות, סוגות תוכן ועניין וכן סגנונות הגשה מגוונים.
לבעלי סמארטפונים יש תקשורת רציפה, מצלמה, ומכאן את האפשרות להביא לידיעה רחבה את 'ידיעותיהם'; העיתונאות נכנסה לעממיות פופוליסטית.
בישראל 'עיתונאים ימניים', משתמשים בעיתונות באלמנט ה'הפצה' שבה, כאשר עניינם הוא שירות תפישה לאומנית אֱמונית שלטונית, ובכך
מזה שנים ישנה סוגת תקשורת, חושפת שחיתויות, ועוולות.
בישראל, אורי אבנרי בהעולם הזה, היה החלוץ הבועט ומחפש עוולות ושחיתויות.
רפי גינת, כלבוטק, העלה את הז'אנר למסך, לפסים צרכניים, המוניים, והוסיף את הרובד הנוסף – לא רק מדברים שחיתות, עוולה, אלא מוסיפים נדבך של התממשקות עיתונאי חושף עוולה–נוכל.
רובין הוד; זה לא רק הטיפול בבעיה, אלא גם האיך.
כעת, עידן ההמון, רובד ההתממשקות עם הנוכלים התעצם. חלק אינגרלי מחשיפה זה לראות את העיתונאי מתעמת עם הפושע (לכאורה) הנמלט.
אדוה דדון, אורלי וילנאי וגיא מרוז, אילה חסון, אלמז מנגיסטו, מתן חודורוב, רודפים אחרי פושעים עם מצלממה, טוענים נגדם, באים בטענות למה עשו, ולמה מתחמקים, ובעצם שופטים אותם ציבורית.
אף אם בשם חופש הדיבור אינני רוצה למנוע את זה,
וגם בסבירות שרוב רדיפותיהם, אשער בלא בדיקה, מוצדקות מבחינת מעשי הנרדפים,
זהו ז'אנר מאד בעייתי.
נמוך. לי.
הנייד צלצל.
"כן?"
מוזיקה. המתנה, ארוכה מדיי, של מי שחושב שהממתין מייחל לו,
בסופה שמעתי –
"היי, מה שלומך?"
התעניינה ידידתי החדשה,
"כן, איך אני יכול לעזור?"
פוליטיקה היא מרחב שמטפל פילוסופית, יישומית, בסוגיות מקננות ב-אחו פרט–חברה–ריבון.
לכאורה, תיוג 'פוליטי' לא רלוונטי לתיאור מצבים בהם אין מעורבות של אזרח, חברה, במובן הרחב, ומדינה ומערכות שלטון.
בפועל, נעשה שימוש רׂווֶח במינוח לתיאור התנהלות מסויימת, מובחנת, אופיינית, בהתארגנויות אנושיות, ארגונים, מחלקות, חברות עסקיות. להמשיך לקרוא התנהלות פוליטית
המכון למדיניות העם היהודי (מיסודה של הסוכנות היהודית לא"י) בע"מ פועל במתכונת של צוות חשיבה (Think-Tank) ומאוגד כחברה ללא מטרות רווח. באמצעות חשיבה אסטרטגית ותכנון ארוך טווח, ממקד המכון את מאמציו לתרום לשגשוגם של העם היהודי ושל הציביליזציה היהודית. המכון יושב בירושלים, אך מתייחס לכל הקהילות היהודיות ברחבי העולם בראייה גלובאלית.
בחירה מקרית.
כששואלים אותי מה אני עושה, התשובה משתנה על ציר זמן ושואל; הסתובבתי הרבה, ולא מספיק.
התשובה לעצמי – למחייתי, אני עוסק בפירוק קונספטים מורכבים, מסויימים, והנגשתם לשימוש ויישום.
עושה זאת לעצמי, כהתנייה תודעתית, ואם ואז כבר 😆 מעבד אותם תכנית ושפתית כדי שיובנו ברמת יישום לתודעות-מטרה אחרות, מגוונות.
למחייתי, אני מפרק קונספטים וורבליים, כולל ביטויים מורכבים, להגדרה והסבר לצורכי הסנפה פרטית, וערכים בויקיפדיה לצריכה ציבורית.
דוגמא? הקלדה במנוע חיפוש "יושר אינטלקטואלי". להמשיך לקרוא הנגשת קונספטים
הטבה כלכלית, נוגדת חתירה לשיוויון חברתי בכך שיתר פרטי החברה לא נגישים אליה. | אחיזה תודעתית |
גישה שלטונית שמפקידה את ניהול ענייני החברה לקבוצה מובחרת שפרטיה תויגו כ'מוכשרים', ומיועדים לתפקידים בהקשרי כלל. אליטה, נגזרת מאריסטוקרטיה, היא מגזר סוציו-אקונומי של פרטים אוחזים בעמדות משפיעות על חברה, ונתפשים כזוכים להטבות חברתיות וכלכליות בזכות תפקידם. |
---|
אחד, לא חשוב מאיזו עדה, הלך לבית התענוגות, שזה עתה נפתח.
פנתה אליו המדאם, ביררה את רצונו "מה אדוני מעדיף?"
"אוראלי, גבוהה, בהירה, רזה ומקועקעת." פירט.
"אין על ליסה הפראית" מעידה המדאם "במסדרון, דלת שלישית משמאל, ממתינה לך." להמשיך לקרוא איך השרות?
אחד, לא-חשוב-מאיזו-עדה, התעורר ונחרד לגלות שביצה שלו – שחורה.
התבאס, מישש, לחץ, פיצ'פץ', קבע תור לרופא.
הדוקטור שאל לסיבת הגעתו "אשך שלי השחיר" ענה.
הדוקטור הורה להפשיל ת'מכנסיים, הביט בביצה ופסק "פטריה שחורה וייטנאמית. לעקור!"
ההוא נלחץ, רצה סקונד אופיניון, אץ לאורולוג בכיר, פשט תחתוניו ולפני שתיאר את הבעייה הספציאליסט שהציץ חרץ – "פטריה שחורה וייטנאמית. להסיר!"
בכל זאת, אשך.
נסע לוייטנאם, לסמכות העליונה לענייני פטריה שחורה וייטנמית.
המומחה הורה להפשיל ת'מכנסיים, בחן את שק האשכים.
הבחור שאל "פטריה?"
הספציאליסט הנהנן.
"שחורה?" ווידא.
"אהההם" אישר, הפרופסור.
"לחתוך?" שאלה באימה.
"אין צורך" נענה "תיפול לבד!"
עילות, כאשר אוכלוסיה ממעמד ביניים בעיר נכנסת לאיזורים של אוכלוסיות ממעמד נמוך, רוכשת את נכסי התושבים הוותיקים, שעוברים לאיזורים אחרים.
במהלך המגמה, מתפתחת נטישה וולונטארית/ מאולצת של התושבים המקומיים את שכונתם, שכן ההשארות יקרה להם, מהאלטרנטיבה.
כאשר עובד מחליף את מקום עבודתו באחר – שכירות תעסוקתית בעצמאות, כדוגמא – כשיקר לו להמשיך בעיסוקו, ביחס לאובדן אלטרנטיבה תעסוקתית מוצעת.
שנינו אוהבים את הבוסים שלנו באותה מידה; הם מתערבים לנו באותה מידה, שנינו מייחלים שלא ייגמר, מודים להם יום יום.
להסתובב בין חברות מובינג ולהסביר להם את הקונספט שבו לקוח יכול להזמין ג'וב באופן עצמאי. באופנוע. בארה"ב. לבד. להמשיך לקרוא דיקמן, במה אתה עובד?
הצמדת תווית, ייעוד, לכסף היא טפשות או נוכלות.
העברת כסף נספגת ללא ייחוד במכלול משאבים כספיים קיים, גם אם סכום העברה יתוייג.
לא ניתן להצמיד לכסף (כמשאב, כאנרגיה, כאוויר, כמים, כדלק) תיוג, בהצטרפותו למאגר כסף אחר.
לא ניתן לדעת ל-מה נצרך הסכום המסוים שעבר.
כן ניתן לתייג כמה כסף עבר, ואת נסיבות העברתו, וכן מה ניתןלרכוש בעקבות התוספת הכלכלית שהוזרקה.
הממשלה העניקה 750 ש"ח 'מענק קורונה'.
לא מימשתי את שלי.
במחאתי בכיכר על כהונת ראש ממשלה שלושה כתבי אישום, נוצר קשר עם מבוגר ממני. ראיתי אותו כמעט כל יום. יום אחד סיפר, בניחותא, שבחנות כלשהי נגנבו ממנו ארנק וסלולר.
שלפתי 200 ש"ח. הודה, אמר שיחזיר. הבנתי שלא.
לו הייתי לוקח את המענק, זה אומר שקיבלתי מענק בסך 500 ש"ח?
צפיתי באמי מדגמנת תפישות כ–
כך, הודבקה תווית לכסף.
בהמשך, נחשפתי להלחמות של הוצאה–נרטיב, ומִמון פעולות באמצעות קשירת נראטיב–הוצאה.