חיוויים שקשורים להערכות רציונליות.
מיומנות של פרט
להתכנסות לערכים שנוסחו על ידי אחרים,
תוך שכנוע עצמי שעצם היות ערכים אלה בשימוש רווח,
הם סבירים- עומדים באמות מידה רציונליות. להמשיך לקרוא נורמטיביות–סבירות
הקורונה, עדיין.
פרקטיקת הטיפול במגפה המודגמת כעת, בה המדינה מהווה גורם־העל המארגן את הטיפול בה, אליו נושאים את תקוות הפתרון את אחריות הטיפול מתבקשת, תוצר נקודת הזמן הנוכחית.
תקופה קדימה, עת אחורה, הגוף המטפל היה אחר.
הממהרים (דוגמא) להכריז על תחיית הלאומיות, קץ הפרוגרסיה, הם פרובינציאלים על ציר זמן – מקננים בגזוזטראת בחינתם המקומית, תרים אחר צידוקים מאששים פרדיגמה מקדמית, מהגגים מהמיית תפישתם, גוזרים אבחנה קרתנית, ממראה לוקאלי, התפתחויות גלובליות.
להמשיך לקרוא קורונה: חוגגי הלאומיות
האם חיוויי מעשיות ממוקדת, כמאפיין
מהווים ביטוי ל
חוסר יכולת הפשטה וטיפול במורכבות?
אתגר ניסוח 'אמת':
אמת –
תוכן נתון לאישוש או הפרכה, שסובייקט יכול לתפוש באופן שתודעה אחרת, בלתי תלויה, עשויה להגיע אליו עצמונית.
רוויית סיפוק אישי בלתי ניתן להשבעה מהחדרת מסרי אהבה אמוניים, לאומניים, משמרי התכנסות הזדהותית, בעזרת נימוקים רומנטיים, באמצעות כריזמה מפתה לחסרי־ישע אינטלקטואלי ונטולי יכולת התגוננות.
דמויות סמכותיות משכנעות באמצעות דיאלקטיקה פסאודו רציונלית או כריזמה, קיום פרדיגמות אמוניות לאומניות, ל-חלושי תודעה נתונים להשפעה תודעתית.
לא ניתן לשכנע רציונלית לאמץ אמונה.
אמונה היא תמלול סנטימנט מוטמע, כחלק מטביעת אצבע תודעתית.
להמשיך לקרוא פדופיל אינטלקטואלי, תפישתית
פוסט מתואם למסך מחשב.
דברים בשם אומרם.
על פי רוב, מורים, מרצים, יכולים להנחיל ידע אוניברסלי במגוון מגזרים.
אנשי חינוך מטמיעים תפישות וערכים התואמים את מגזרי חייהם. משווקים את תרבותם. להמשיך לקרוא נתנאל אלינסון
אם נניח לאידיאולוגיה, קונספירציה, גרפיקה, גאוגרפיה, אינטרס מקומי,
על ציר זמן,
האנושות נעה מהתכנסות הזדהותית, מפרגמנטציה אידיאולוגית – דת > מדינה,
לביזור אינדיבידואלי. להמשיך לקרוא "סדר חדש"
אחי,
אני מתייחס לחושך כדימוי מטאפורי לאי־ודאות.
לתפישתי, בחיים יש יותר איזורי אי־ודאות מההפך.
ההבדל הוא בגישה לאותם איזורי אי־ודאות. כולנו פוחדים מהלא נודע. להמשיך לקרוא מכתב לאחיו
האם אלוהים יכול לברוא אבן שאינו יכול להרים?
האם רוב שואף להפקיד שלטון בידי נאשם שלושה כתבי אישום מנתץ שלטון חוק, רשויות משפט ואכיפה,
דמוקרטי?
תוכן גזעני.
גזענות שלא על רקע אתני.
תיתכן גזענות שאינה על רקע אתני?
זו גזענות מפני שהאמירה מבחינה בנגזרת של אוכלוסיה שלא יכולה לשנות את התפישה לגביה.
אמירה כ-
אמוניות, תחושת גורל וייעוד משותפים, לאומנות, שימור התכנסות הזדהותית, מדינה חזקה, חתירה לדמוקרטיה הדוקה, עממית ישירה יתרון לרוב מחיל צביון,
שואפת מנהיג מסדיר ומאסדר ממשל, גופי אכיפה מול מפירי סדר פרטיים, לא כולל מול ריבון, תגובתית חיובית לרהב ולאהבת מולדת,
אופיינית ל
תחושת מודרות, השכלה, סוציואקונומיה נמוכה.
אמירה שו 'גזענית', שכן האוחזים בתפישה המתוארת שייכים לקבוצה מסוימת, מובחנת, כשהקלסיפיקציה שלה מדיפה ערכיות שלילית, תיוג שנכפה עליהם, שאינם רוצים להימנות עליו.
מכיוון שעוסקינן בבני אנוש, והמשרעת היא רחבה, ייתכנו אינטליגנטים דיסציפלינריים, מומחים גדולים בתחומים צרים שלא יתנהגו על פי הכללים הרחבים המוצעים כאן.
'פוליטיקה' – מרחב תחום בין שלושה נדבכים: להמשיך לקרוא קשר בין השכלה לנטייה פוליטית
האבחנה תקפה לכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה. להמשיך לקרוא אבחנה: קונסרבטיביות | פרוגרסיביות
האם תביעה מאחרים לעריכת 'חשבון נפש'
היא, בעצם, ציפייה נואלת, פתטית, מהנתבעים
שיקבלו את תפישתו הערכית של התובע?
These are the most common majors for governors:
https://www.zippia.com/advice/governors-majors/ להמשיך לקרוא בפוליטיקה יותר עורכי דין ממדענים
'התקדמות אנושית' טומנת בחובה אינספור תהליכים אנושיים, פיזיים, רעיוניים, מטפיזיים, שחלקם נתפשים בתודעה אנושית בשלבים של שונים של התרחשותם, ברמות שונות של השפעה, ויחד מהווים 'חיים' נתפשים תודעתית.
מסיבות שונות המוח האנושי נוטה לבודד מרכיבים דרמטיים משני מסלול משפיעים דרמטית, שטיפול בהן משנה מציאות. להמשיך לקרוא התפתחות פוליטית
לאורך רבע המאה האחרונה, ההתרחשויות הפוליטיות בישראל מהוות פרומו לפוליטיקה המערבית, ובמובהק לזו שבארה”ב; שרשרת טלטלות והתכנסויות, שבסופן השלטון שואב אליו כוחות מנוגדים וממיס אותם אל תוכו.
הן בישראל והן בארצות הברית, השלטון נמצא כעת בידי מי שמקצין את תחושת הכאוטיות המפחידה, במטרה להכפיף ולגייס תמיכה בקרב מי שמחפשים מקלט מפני התחושה האסונית. העוצמה המגנטית של המשילות המגוננת מפני הסערה שבחוץ, מתיכה אל תוכה גם את מי שתפישותיהם שונות זו מזו באופן מוחלט – זהו עידן המסת התפישות. להמשיך לקרוא פוליטיקה לאן
יולי תמיר במאמר מ- 25-3-2020, רואה בקורונה הוכחה לנחיצות קיום מדינות לאום.
עם הערכה והכבוד הרב שאני רוחש לפרופסור תמיר, ואני רוחש לה תועפות כבוד והערכה, רואה את הדברים להיפך.
בעודי
וכמעט מסיק, שאכן, להמשיך לקרוא דווקא המגפה העולמית החזירה לחיים שחקנית נשכחת: מדינת הלאום
בטבלה המכילה טקסט, המשתנה בכמותו בכל תא, מציע לכוון את תשומת לב הבוחן להשוואה בין טורי הטבלה בכל שורה בנפרד, עצמאית.
פתרון לשלושה ארבעה טורים המכילים טקסט, כאשר טור אחד הוא נושא ההשוואה ושאר השניים-שלושה הם התייחסות להשוואה על כל אחד מהמשתתפים בהשוואה שהם כותרות הטורים. להמשיך לקרוא טבלאת דיקמן
עמדות פוליטיות באשר הן, מהוות סינתזת תוצרי הטיית סנטימנט שהוטבע מינקות על ידי סביבה וחינוך.
לא תוצר מחשבה עצמאית.
אין שיח משכנע, אלא מבטא התכנסות לסנטימנט.
שלטון בדמוקרטיה נקבע בכח מספר המייצג אגד סנטימנטים גדול יותר.
בתיקו, במצוקה, נקבע בכוח.
בכל תרבות, עת, גיאוגרפיה ושפה ימין אמוני לאומני מפעיל כוח,
אינני מפענח שאיפה להיות 'טוב יותר מבעבר'. להמשיך לקרוא ניסיוני להיות טוב יותר
להמשיך לקרוא קורונה – תובנותיי
