השקיעה החלה עוד באמריקה.
יוני 1994, אחרי מות אבי וביקורי בישראל סימון ואבי, חברי ילדות, הגיעו אלי לניו יורק.
החלטנו לטוס.
חורף 1988-9. איריס ואני בקווינס, עם דורון, ואופנוע הב.מ.וו R100GS שחזר מאלסקה. דורון ואני שותפים ב Movery: באמצע השבוע במשרד, בשבת-ראשון על המשאית, במקום סבלים, לחסוך את שכרם.
לניו יורק הגעתי ב- 7/9/1984. טסתי עם דורון. יעל נבו מחבורָתו שידרגה אותנו למחלקה ראשונה, $495 ב Tower Air. החברה נסגרה, הכרטיס פקע עוד קודם.
זוכר את הספק חלומות ספק בהקיץ שלי, שהכרטיס יפוג, שאני טועה לחזור לישראל, ואז לא מצליח לצאת חזרה לארה"ב. לכוד. זוכר את קירות הקרם במלון אדיסון כשהתעוררתי מהבלהונֶת. מין שילוב של כמה חרדות. להמשיך לקרוא מוטוריקה אמריקה
בן 17 וקצת, סתיו 1977, י"ב, תיכון חדש אחרי שהעיפו אותי מקוגל, הימים מעט לפני ביקור סאדאת, בן 17 ורבע, למדתי אצל עזרא נהיגה.
נחשב מורה דגול ויקר שבשל היותו נכה צה"ל נהג על מכונית יוקרה- וולוו עם מספר לבן, רכב שרים ועולים שרכשו ללא מסים.
עשרה שיעורים, כולל שעתיים נסיעה כייפית לירושלים, וטסט. להמשיך לקרוא מוטוריקה, עצמאות
רכב מהר, בהשתלבות ובזהירות מתגוננת.
תאונות אופנוע, כתאונות טיסה,
קורות, ברובן, בצמתים, במהירויות נמוכות,
כשהכוחות הפיזיקליים משפיעים נגטיבית כשמתעלמים מהם.
