סימפטום
היזקקות מתמדת לאישושי סביבה,
היא סימפטום פשוט, חיווי פרימיטיבי
– בטוח שישנם טובים ממנו –
המעיד על מצוקת הניזקק.
היזקקות מתמדת לאישושי סביבה,
היא סימפטום פשוט, חיווי פרימיטיבי
– בטוח שישנם טובים ממנו –
המעיד על מצוקת הניזקק.
יחסים בין שניים, רווח בעיקר בקשרים משמעותיים – משפחה, הורות – בהם מתקיימת נוסחה השומרת על רציפות בציר הזמן:
עובדת היות הפרסונה פשיסטית או לא,
בעצם, אינה תלויה בה;
אם יש לפרטונה מוכנות פוטנטית לכנוס חירויות פרט לטובת קולקטיב, לתפקד כנתין פשיסטי, מוכנות זו תלויה בהיות ריבון שיתרגם כמיהה זו למימוש רצונו. להמשיך לקרוא זה שהמשטר אינו פשיסטי לא אומר שאתה אינך פשיסט
אם לא עמדתי בציפייתך,
זה באמת חבל,
התקלה בציפייתך הגרועה,
לא בפעולתי הבלתי צפויה.
לא רוצה ליטוף על מה שלא מגיע לי חיובית,
פן –
אמנע מחבטה על מה שכן, שלילית.
מתחסד?
צבוע?
מתיימר?
מחמאה עקומה נעימה לי כליטוף מגרייפה חלודה, מלוביינת.
מפלגת מרכז מונהגת, על ידי 'דמות', 'אישיות' פופולרית, שמממשת את ערכה החיובי הנתפש, להערכתה על ידי הציבור, אוחזת ברעיון שבעת הבחירות מהווה את העניין שעל הפרק – החלפת מנהיג אחר או השתלבות פרסונלית בחיים פוליטיים מעכמדת כוח (- ד"ש, הדרך השלישית, שינוי, ישראל ביתנו, הגימלאים, יש עתיד, כולנו), סוגייה כלכלית (- גימלאים, יש עתיד, כולנו) בעיית חברה (- כפייה דתית – שינוי, יש עתיד, ישראל ביתנו), ועל כך רוכבת לפני שתטמע במפלגת האם או תיעלם, שכן רעיונית תפישתית אין הבחנה ברורה. להמשיך לקרוא הצבעת מרכז
מחשבה, תפישה, שמרנית
בוחנת אינסטינקטיבית
את חיווייה מציאות
האם מהווים תמיכה, הסכמה, אישוש
לרעיון מקדמי- פרדיגמה, אמונה,
או לא.
אם החיווי אינו מאושש,
הוא מופרך, מיותר, מסוכן ומזיק.
גם הצדיק האדוק
המאמין בחיי העולם הבא,
לא שואף להגיע לגנעדן מוקדם מדיי.
תיאוריה קונספירטיבית תתויג ככזו באמצעות מי שבוחן תופעה, מחזיק בהסבר רווח אחר, רואה את ההתכנות צבר המרכיבים הרציונלים לקיומה, אך שולל את התכנות התופעה. להמשיך לקרוא תיאוריית קשר
האם סנטימנט
להעדפת להזדהות אישית, לעליונות התכנסות לקולקטיב
על שאיפה לחופש אינדיבידואלי
הוא ביטוי לסובלימציה של דימוי עצמי נמוך?
ניסוח תובנה מסוגננת וורבלית,
חדה, מהוקצעת- שנינה טקסטואלית,
עתירת דימויים גרפו-מטפורית,
מחורזת וממושקלת לעילא מוזיקלית,
על מצע גרפי ובמה אינטלקטואלית,
חפים מהשפעה על תקפותו.
שיבוש התנהגותי של התניית יחסי גומלין פרט-סביבה,
בהקצנה בין סובייקט לבין 'פרטים מזינים',
בשאיפת הסופח לאתר ספקים מהם יצרוך משאבים – טובינים שווי כסף, זמן, או אנרגיה, אליהם מתייחס כאינסטרומנטים מזיני תשומות,
בהתעלמות מתגמול מקובל, והתמקדות בתגמול רגשי. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – סינדרום סופחי תשומות
מי שלווה ממני כסף לצריכה אישית-
לא היטבתי עימו
ולא עם יחסינו.
זה אומר:
עלי,
עליו,
על צריכה
ועל כסף.
ימניסט, שמרניסט, אמוניסט, לאומניסט, עם אינסטינקט מתכנס להסכמה קולקטיביסטית, חותר פעולות פותרניות גואלות, מייחס קדושה וערכים מטפיסיים לחפצים, פעולות, מקומות, מלים וטקסים
– בז לחולשת מי שלשמאלו –
חלש,
– ירא מהאדוק הימני יותר ממנו –
משוגע,
– מתגונן אקטיבית מיריבו בן דמותו –
מכיר אותו, דומה לו,
– מייחל להכרת הרציונליסט המשכיל מולו-
הכרה. (אלא אם חש נורמטיבי, מוקף בימניים כמוהו.)
זו אמירה בעייתית, פסימית, דטרמיניסטית, לא פותרנית,
רק מה, נראית לי די לא בלתי נכונה,
שכן, טרם פגשתי מי שהחלים מבעיות דימוי עצמי,
בבחינת – היה לך בעיות דימוי עצמי, לא ראיתי סימנים לכך- נמתין עוד קצת,
ישנו, ייצא.
מתמירי שאריות בריאות נפשית נידפת-
צובטי, סוחטי שחלות, שורטי טחול עד זוב,
לקומודיטי עובר לסוחר,
עבור ליטוף(ונצ'יק), וירטו-קונצפטואלי.
הזהר לא ללמוד ממני,
שלא תגמור כמוני –
קטן, שמן, קירייח,
עם זין קטן ורייח רע מהפה.
מי שמתייחס למחווה רגשית
כאל קומודיטי ריאלי.
יניקת קומודיטי ריאלי
הרעפת מחוות רגשיות.
מי שמותנה לנפק מחוות,
כתחליף לקומודיטי ריאלי.
ביגה ותרנצולת – גם יותר זול.
מיטוב מירבי מצרפי –
ניסיון לאחוז מילולית תפישה אמורפית, נשאפת, דינמית, בלתי ניתנת לקיבוע של
שאיפת פרט
להתנהלות תודעתית
בכל רגע נתון
מול גירוי אליו תודעתו נחשפת,
בהתאם לתפישתו את קידום טובתו המקסימלי בהקשר של מכלול רצונותיו, האינטרסים שלו, ערכיו, ומשמעויות נגזרות עתידיות, בתשלום/ נזק מינימלי.
'שמירה על חוק'
כערך עצמאי כשלעצמו,
היא דרכם של נטולי מוסר
= סט ערכים התנהלותי, עצמאי,
להגן על עצמם,
מהדומים להם ומעצמם.