לכאורה,
שמרן שעובד על פי פרוטוקול קבוע, צמוד לרוטינות, ניתן לחיזוי וצפייה איך יגיב.
בפועל – מותנה למצבים שהפרוטוקול והרוטינות נותנים להם מענה.
שמרן שעובד על פי פרוטוקול קבוע, שצמוד לרוטינות,
והדגים באופן חריג, בלתי צפוי – יש לבדוק איזה אלמנט בפרוטוקול הופר,
מה משקלו בכך שהיווה נקודה ארכימדית שהפרה את רוטינת פעולתו לכדי פעולה חריגה.
כשמישהו אומר "אינך מכיר אותי"
נראה שגם אני שם, גם אם נמנע מנומך ביטויים כ- " אתה לא מכיר אותי", ו"אני מכיר אותך.'
איננו נבונים דיינו להבחין בתופעות/ תוצאות
בכדי שנתחקה אחר הסברים/ סיבות להן.
On Fri, Jul 6, 2018, 22:35 Tttttt Wwwwwwwww pppppp@gmail.com; wrote:
בוקר טוב יאיר דיקמן,
אני רוצה לספר לך על השפעתך הרבה עליי מאז הכרותינו הראשונה (סביבות נובמבר 2001) ועד פגישתנו האחרונה בדצמבר 2016 בזוריק. להמשיך לקרוא הורדת אסימונים
בדרום אמריקה הישראלים תכליתיים – רצים מאטרקציה לטרק, משווים מי עשה יותר וכמה, והאם הצליח לשלם פחות.
בדרום אמריקה ההנעה לפעולה נובעת מהחוץ, בהודו יותר פנימי, בדרום אמריקה יותר סימוני √, אגו והשוואות.
ניב, תום, עדי, יאיר, שי ניסים ורובי במונאר לואטה, הודו להמשיך לקרוא מוצ'ילריי המזרח vs דרום אמריקה
בדרך כללי אופייני ל–
כבמשחק בילארד,
קבעתי – איזה קבעתי, נעניתי להזמנה – עם ר'ישל'ה בנמל יפו, לקפה של שבת בבוקר.
האיש נאה, בעיניי, כאל יווני,
גמיש לשינויים, גירויים, תגובתי כפסל שיש איטלקי,
עם יכולת דחיית סיפוקים כשל קיסר רומאי,
ובה בעת עם יכולת כלכלית לסיפוקם א-לה אוליגרך רוסי פוסט סובייטי.
מוצץ לתינוק –כאופנוע לר'ישל'ה – כשיהיה צעיר יהיה וולנטינו רוסי. להמשיך לקרוא מינורי בקוץ ובמסמר
מה ההבדל בין שגויות לשטויות?
ג' במקום ט'.
לא רוצה לפגוע, ולא להתבטא נמוך.
פגשתי מי שהצהיר, ש-'מוכן להרוג עבור… ' גם אם נקט בניסוח אחר.
ואני, חרבָּן מסיבות שכמוני, רואה שתי בעיות:
כן, מקווה שיעשו מעט,
במסגרת יכולות רגילות, בטבעי, באורגני, מרצון, בוולונטארי, בסנכרון, מבחירה המשרתת את העושה.
* אחאנא"ר שכמוני, אף פעם לא הבנתי את הקונספט 'מוקדש ל-' בספרות, בספורט;
מין מחוות של קונסרבטיבים שמובנות לעמיתיהם נטולי בקרה רציונלית.
שיהיה.
** שבועת ווסאל.
*** באי-נוחות, שם אותי במצב של אסירות תודה מצד אחד, חוסר צורך מצד שני, ותחושה של אי אמון מרובד נוסף, וגם – הסיבה לשמע התכנסנו לא קרתה.
ליאורה, מישהי שאוהב, בחתירתה למטרות שמסמנת, בתצורת מחשבתה, בהתנהלותה, מצמצמת את הפריפריה – את ההשלכות הסטרוקטורליות בקרבת המטרה. מתעלמת.
שמה לה מטרה להיות אם.
הרתה את זוהר, חד-הורית. כבוד.
ברכות. להמשיך לקרוא מינורי בפשרנות
בהיות פרט במצוקת עוררות רגשית,
הוא מצפה מסביבתו זו התומכת המעורבת במצב, להכרה, הבנה הזדהות, עם לגיטימיות הביטויים להתנהלותו המצוקתית, ולגורמיהם, וזאת, כתנאי מקדים לשיבתו לסבירות התנהלותית.
בקשת 'סליחה' היא מענה לצורך זה, בו אחר מזהה שאובייקט נמצא במצוקה רגשית, ומי שתרם למצוקה זו מכיר בכך, נותן לתחושה הכרה ולגיטימיות.
מי שטעו בבחירת אחת מ[(בדרך כלל) שתי] אפשרויות, העדיפו את השגויה, להבנתם, כלומר תמללו את טעותם אחרי קרותה.
טעות.
לטעות, קורה. קורה פחות להבין, להודות בטעות.
טעות גדולה יותר – קפיאה והתבצרות תודעתית בבחירה קודמת, מניעת פעולה מתקנת.
איך מבחינים שזו צורת התנהלות אופיינית – כשזו התנהלות החוזרת על עצמה.
ניתן לראות שמשאבים מנטליים מוקצים לטובת התיידדות עם כשל, עם אי-נוחות, ריסון תגובתיות, ולא להטבת מצב.
כך, מעצימים טעות, חורצים עמוק יותר את פרקטיקת התהוותה, מזמנים את הטעות הבאה, הערוץ בזוית מטה נמצא, הפרוטוקול קיים, הטעות הבאה תזרום בערוץ מים הזורמים למקום הנמוך.
ייתכן, ששימור כשל קורה מחוסר רצון להודות בטעות,
מתחושת כשל של הפעולה השגויה,
שמרפים את הביטחון בעשייה הבאה.
* אחאנא"ר שכמוני, אף פעם לא הבנתי את הקונספט 'מוקדש ל-' בספרות, בספורט;
מין מחוות של קונסרבטיבים שמובנות לעמיתיהם נטולי בקרה רציונלית.
שיהיה.
** אהובים, מהמעגלים הכי קרובים האפשריים.
*** מבכרים – לא בטוח שזו המילה, שכן 'מְבַכֶּר' צופן החלטה מודעת, וייתכן שזה סנטימנט מוטמע שלא מותיר מספיק אנרגיה להתמודד איתו.
**** תיקונה – בחינת המצב, והכרעה לטובת אלטרנטיבה קודמת, שבדיעבד הייתה טובה יותר, או בחינה חלופה אפשרית חדשה.
"מזל," כך אבי סיפר לי, היתה תשובת נפוליאון.
לי אין גנרלים.
בגאנה הוצמד אלי נהג. יש שיאמרו שנהג לאקספאט – זר שנמצא בשליחות תעסוקתית – קריטי להשרדותו כרובה לחייל, כבלוני חמצן לצוללן; הוא לא רק המסיע, הוא גם המסייע, המתווך למציאות שיכולה להיות מאיימת השרדותית.
וברור שבה במידה שכל אורגניזם שואף לשפע, כל פרט עושה זאת בדרכו.
מי שעובדים איתי באפריקה, בחלקם הגדול, נמצאים בסוג של מחסור.
בהתנהלותם מחצינים את ביטויו; הם מצפים, מבקשים, תובעים, בסיפור ובהסבר, בשחוק ובדמע, ברמת ישירות וחן גבוהה ונטולה, לקבל אליהם נתח משפע. מהשפע שלי לצורך העניין.
היניקה נעשית בריבוי תצורות וגרסאות,
ובה בעת, המטרה אינה ניתנת לפירוש ביותר מכוונה אחת – מעבר טובין ריאלי, ישיר, אליהם. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי: שפע, נשאף
אמי | אבי |
| יאירי נעשה עסק, | |
| מהיום תסדר את המיטה. | אני קונה לך אוטו. |
זמן הוא ממד אציל; לא ניתן להאצה, צמצום, או עיוות.
לשימוש אישי, אין די ממנו.
אני מנהל את זמני.
משקיע תשומות בחלוקת משימות על צירי ומשאב זמן.
נושא הזמן צורך רבות מתשומותיי.
ממש לא בטוח שאני מנהל את זמני היטב.
לבטח ניתן לנהל זמן טוב ממני, יעיל יותר.
אני מתרגז, כועס, חש נשדד כשמבזבזים לי זמן יקר – כשאני מעדיף להסתלבט. להמשיך לקרוא ניהול זמן
אני נפעם, מחדש,
מגילויי מידת, ישירות, השפעת חיוויים חיצוניים,
[בעיקר ובמיוחד אלה שאני מחווה, יש מי שמשער למה?]
על תפישת ערך עצמי של פרטים אותם אני פוגייש. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי חיווי חיצוני > תפישת ערך עצמי
בפרישת רציונל התנהגות מול חיווי חצוני,
– אנחנו מסבירים למה עשינו כך, "מפני ש…" ולא אחרת –
בעצם,
סנטימנט התנייתי נחשף נוכח גירוי חיצוני.
הגירוי הוא רק טריגר למימוש התניה, סנטימנט. להמשיך לקרוא רציונל? התניה
נוסע עם הנהג וצַבָּע בן 22.
הניח את הסולם ב ב SUV המעאפן, נוסעים דרך Nima, הפאבלה של אקרה
– מזהירים מלהכנס לשכונה. משום מה אין לי את החשש, את הידיעה המחמיאה, שעם היכנסי יהיה מי שריצפטורי ההרחה לו יאויימו, ויתקיף אותי שם, רק בשל ריח נשימתי הבאוש –
לרכוש צבע לבן ומברשת. you know, צבע, במשימת צביעה.
האסטרטגיה ההתנהלותית: כל מה שתוכנן ישתבייש;
אתמול היינו שם. הביא טיח לאיטום. היום צביעה.
בפועל לא צבעים ולא מברשות. ואין לצפות שיהיה לו בהישג יד 40 ש"ח לרכוש.
צריך אותי.
פאק שלי, הייתי צריך לוודא. להמשיך לקרוא מינורי בהתנשאות בלתי מתפשרת
כוונה כחלק מתפישה תודעתית קיימת
עצירה מלאה או חלקית, האטת
פעולה או תנועה
של תשומה משאב, או ערך
[לא כאינסטינקט התנייתי]
במטרה להגן
מפני השפעה אפשרית של המעבר.
