תיקון: קונסרבטיבי שונא, פרוגרסיבי לועג
אם אינך מסכים עם ההבחנה הזו, אין טעם להמשיך בקריאה. להמשיך לקרוא ימין שונא שמאל מתנשא
אם אינך מסכים עם ההבחנה הזו, אין טעם להמשיך בקריאה. להמשיך לקרוא ימין שונא שמאל מתנשא
להלן קודקודי הסיבוב:
אנשים נבדלים* בין היתר בקריטיות האחריות שהם מייחסים לאחר(ים) כגורם מייצב לאישיותם.
* הבדלה:
לא זוכר למה ולא את ההקשר –
ה', ידידי האמן, איזכר סיפור בן בת מצווה, שבו –
בשיחת מסדרון עם אחד ממנהליי – דמות ניהולית סֶמי מוכרת עם עבר צבאי מובחן – ענה לי, כתגובה למה שכבר אינני זוכר, ש
"אני כמו משה, מגמגם אבל מנהיג."
על פניו, ביטוי פלורליסטי,
מעיד על פלורליברליות אומרו, שכן –
'מאפשר' לְמאמין לממש את אמונתו באשר היא,
תוך הנחה שהמאמין אינו פוגע באחר.
ראיתי מי שמתבאס לשמע תוכן מסוים,
נתקלתי מי שמתבעת על כמות תוכן,
נחשפתי למי שבועט בשל מורכבות תוכן,
ראיתי מי שתובע על תוכן לא בזמן מתאים,
פגשתי מי שמתבטא כנגד תוכן במקומות שונים.
המכנה המשותף – חסך תשומתי.
על פי רוב – מי שמתאפיין בהחלת רגולציית תְכָנִית, עושה זאת ללא הבחנה בין סוגי תוכן, כמות, מורכבות, זמן, ומקום. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – מופרעים Disturbed
יושב בקפה, שולחן קומוניסטי – שולחן גדול משותף לישבני קפה, ברובם ממוחשבים.
לצד הסתמיים, המתווך המלוקק, ההומו המשורג ישובה [ייצוג של] בוצ'ה אגרסיבית, בעשרימים, תוקפנית זועמת, לא ברור לי לטעמה האסתטי של מי היא מכוונת. בעיקר רואה איזה סוג של מבוכה מתמדת, קיומית, מותמרת לאגרסיביות. להמשיך לקרוא מינורי בפניה בין מינית
במהלך חיי הזוגיים נטענו כלפי טענות רבות, רובן ככולן היו מוצדקות בבחינה רטרוספקטיבית, גם אם בזמן אמת לא הצדקתי.
אחת מהן מרהיבה, בעיני, יוצאת מהחור של עצמה ומשליכה על הכלל: להמשיך לקרוא סבירות שרירותית
| כינוי אחד את האחר אובססיבי, בשל קבלתו מענה ארוך, מלא מציפייתו, לבטח מרמת האנרגיה שהמכנה מותנה, יכול, מסוגל או רוצה להכיל או להקצות, | שקול ל- | תיוג עצל נטול אנרגיה, על היעדר מענה, או צמצומו המובהק, ממי שנטול שאינו במצוקה אנרגטית, שאינו רוצה להניח לנקודה? |
"עדיף שהכל יהיה ב'מידה.' לא באובססיה ולא בעצלות." להמשיך לקרוא עצלות ואובססיביות
'אחריות' היא מסוג המושגים ש
בוודאות, רבים 'יודעים' מה הם,
ובספק מעטים תופשים אותם באופן דומה.
הקושי נעוץ בצורך להיכנס לרובד תודעת אחר, לנדבך כוונתו. להמשיך לקרוא אחריות
באמת דיקמן ועמוק ככל שניתן, אתה לא חושב שאתה אלים?
לא.
היו, יש, מי שרואה בי איש אלים.
מצער אותי ככל שיהיה- את הרושם הזה, ככל רושם אחר שהותרתי – הרווחתי ביושר. להמשיך לקרוא אני, אלים?
יש מי שלתקשר איתו
זה כמו
למחוא כפיים עם יד אחת.
ישבתי עם ידידי האמן, ה', בקפה. לא בקליניקה, בפלוצריאדה אחרת.
בעודו משתף אותי בדרמות קורותיו, שתיים עוברות אודישן למוסד – נשאלות היכן לשבת.
המובילה, המבוגרת יותר, פונה לידידי בסוג של אינטימיות שאף אחת לא פונה אלי, ככלל, כשבסיטואציה המסוימת הזו בפרט, אני מצטנייף אֱלֵיּ אנונימיותי. להמשיך לקרוא מינורי ברומנטיקה אורבנית
יש לי חבייר, הכרנו בניו יורק. עוד מעט 30 שנה. חלקנו זמנים, מצבים, חוויות, תעסוקה, תחביבים, מקומות.
איש מתוק, עם הומור בכלל, ויכולת לצחוק על עצמו בפרט, נמנע מעימותים, ידע רחב שטוח. רומנטיקו צרכני, כפייתי. שמרן אינטליגנטי מאליטה ימנית אקדמית. רייגניסט.
כשאני נדרש לסוגיה כלשהי,
לאחר ניסוח עמדתי כלפיה
אני מתלבט* בהערכתי הן את מיומנותו** השפתית והן את פניות קשב בן-השיח,
האם לנפק התייחסות ב- 3 מלים,
להעיף 30,
או להשפריץ 300.
אותה התייחסות שלי תזכה לפלטפורמת מלל שונה, בהתאם לתפישתי, טרום ההתייחסות, את
היזקקות מתמדת לאישושי סביבה,
היא סימפטום פשוט, חיווי פרימיטיבי
– בטוח שישנם טובים ממנו –
המעיד על מצוקת הניזקק.
אם לא עמדתי בציפייתך,
זה באמת חבל,
התקלה בציפייתך הגרועה,
לא בפעולתי הבלתי צפויה.
בשבוע אחד, מקרה או לא, שמעתי את המשפט חמש פעמים.
האמת – מחריד. לא משמייח. מאנשים קרובים. משתפים ניסוח קרוב, מכיל אצל כולם את המילה 'ריצוי', או 'לרצות', את ממד הסיום, ואותי כאוהבייקט החיצוני אותו ריצו, או לפחות גמרו. להמשיך לקרוא גמרתי לרצות אותך
מי שלווה ממני כסף לצריכה אישית-
לא היטבתי עימו
ולא עם יחסינו.
זה אומר:
עלי,
עליו,
על צריכה
ועל כסף.
פגשתי את אמנון בקפה.
מבוגר ממני ב- 5 שנים. נראה צעיר ב- 10.
קבל אותי לעבודה.
לא אהב אותי. מניח שייחס לי אמירה, פעולה, התייחסות מסויימת, שעד היום אינני יודע מהי.
די חיבבתי איתו, היה לו רצון טוב, פדנטיות, תבונה. חשתי אסירות תודה על שקיבל אותי; גם אם ייחסתי לו התנהלות של איש מכירות משומן, חשקן, הערכתי את איכות טעמיו ולא נאה לי לעיון אותו בשל סלידתו ממני. להמשיך לקרוא מינורי בשמחת היום