3 architips

מעשה בשלושה עובדים

משך הקריאה: 19 דק', תלוי בכמה שניות יש לך בדקה

תצורות השתכרות

ניתן לספוח תשומות כלכליות (-להתפרנס)-

  • להרוויח, לקבל גמול על עבודה,
  • להתמיר אנרגיה אישית בתקבול כלכלי,

באחד מארכיטיפים תעסוקתיים:

  1. יזם,
  2. מיומן,
  3. זמני.
סוג

יזמה

מיומנות

זמניות

תיאור:  חיפוש הזדמנויות בהן נמצא ה-וויג, פער בין ‘קניה בזול למכירה ביוקר.’

ייצור כלכלי מהצטברות פעילויות שסכומן חיובי על ציר זמן.

 רכישת מיומנות מקצועית שיש מי שמוכן לשלם על תוצרי המיומנות.  קבלת תגמול על עבודה עם רמת מיומנות נמוכה.
מאפיינים: בדרך כלל היוזמה היא בסוג עיסוק מסויים, ההתנייה ליוזמה היא רחבה מהתחום.  התמחות בתחום עיסוק עם סף כניסה גבוה.  פעילות בין תחומים שסף הכניסה אליהם נמוך.
מאפייני אישיות:  התניה אישיותית אופיינית, לחיפוש מתמיד להזדמנות בה ניתן להתמיר מצב ליתרון כלכלי.  התנייה למימוש ממוקד, התפתחות בתחום עניין ממוקד על ציר זמן מתמשך.  חוסר יכולת או כישורי התמדה, או החלטה, דחיינות, בלבול, אופטימיות ‘יהיה בסדר’ או דיכאון שמונע פעולה מחליטה.
מאפייני אופי:  תזזיתיות, אופטימיות בסיסית, נטייה לפנטזיה.  יציבות, שמרנות, חתירה לסדר, רתיעה משינויים.  מיידיות, חוסר מיקוד.
כישורים נדרשים למימוש:  קבלת החלטות מהירה, משתנה לאור בחינת מציאות מתמדת, גמישות לנטישת תפישה מקדמית לטובת אחרת, אינטואיציה, כישורים חברתיים מפותחים, כריזמה לשכנע שותפים/ משקיעים/ לקוחות להיות חלק מיוזמתו.  התמקדות והתמקצעות התחדשות בתחום העניין, יכולת חברתית אם עליו לעבוד בין עמיתים.  יכולת חברתית להשתלב, להיטמע, להבליג, או להביא את התוצרת גם בתנאים קשים, אחרת יוחלף בזמני אחר.
תכונות חסרות להצלחה:  סבלנות, אורך נשימה, מוטיבציית יתר המובילה ל’אונס מציאות’, אופטימיות יתר להשגת החזון, היעדר פרקטיקת מימוש.  התמקצעות בהתניות תוך חוסר קשב להתפתחות התחום,

התבשמות ממקצועיות תוך הזנחת הערכת התרומה בפועל,

בהמשך כניסת מיומנים נוספים, מעודכנים יותר דורשים פחות.

 היעדר יכולת למצוא מעסיק שירצה לשלם על התוצרת או על ה’זכות’ להעסיק זמנית, היעדר הכישורים ‘מחוץ’, מעבר לסיבה בגינה מועסקים.
ממד זמן:  מימוש ההתנייה האישיותית לחיפוש ה’וויג’, ה’נתח’ אותו ניתן להפיק ממצב נקרה.  טווח ארוך, חלוקה למקטעים ברורים כ- ‘התכווננות’, ‘לימודים’, ‘הכשרה’, ‘יימון’ (סטאז’), ‘ייצרנות’.  מיידי, מימוש עכשווי של תגמול על עבודה.
‘מזל’:  בשל ריבוי סיבות ההצלחה/ כשל למיזם, היותן מגוונות ובלתי ניתנות למיפוי והבנה מלאים, הייחול ל’מזל’ למקריות המיטיבה למניעת הכשל קיימת כמאפיין.  מרכיב ה’מזל’ הוא מזערי, שכן הפעילות נעשית בתוך גבולות מוכרים.  מרכיב המזל הוא ביכולת לפגוש את המעסיק הבא שירצה לרתום את העובד לצרכיו, להעדיף את צריכת תשומות עובד זמני מסוים על אלה של אחרים, בתקווה וייחול שההצע והמצאי יצטמצמו.
‘שליטה’:  השליטה מופנית ל’בייבי’, בעת שהעסק קיים ופועל.  השליטה היא על מימוש המיומנות בתוך יישום ההתמקצעות.  השליטה מזערית, מופנית לחיפוש ההזדמנות על פי הצורך המעשי והרגשי.
אופטימיות / חרדה: אופטימיות מתמדת, כמרכיב אישיותי, נדבך מרכזי באישיות היזם אחרת לא ימצא את הוויג, לא את הלקוחות או השותפים למיזם.

ניתן עתים לייחס חלק מהתזזיתיות היזמית, לחוסר שקט חרדתי\ אולי גם בשל רמות הסיכון הגבוהות שנמצאים בהן.

 לא מאובחן, אפשרי מנעד מלא בין אופטימיות לחרדה.  נוטה לקיצון [לא בהכרח], ללא מרכז, אופטימיות ש’יסתדר’ לכן אין התמקד, או חרדה שמונעת את נינוחות ההתמקדות.
נתפשות על ידי אחר +:  חופשי למימוש רצונותיו, עשיר, מנהיג. חדשן, בעל דמיון, אנשים היו רוצים להתפש כ’יזמים’.  מקצוען, רציני.  חופש, נטול מחוייבויות.
נתפשות על ידי אחר :  רחפן מנותק, פנטזיונר, חוסר יושר.  חסר עצמאות, שבלוני, מרובע, שמרן.  בלתי יציב, קורבן, חפפן, עני, לוזר.
בחירה/ אילוץ:  בחירות מובהקות לפני מימוש כל מיזם, (אם מתעלמים ממימוש אינסטינקטיבי קומפולסיבי), האם לרכז תשומות ליירוט המיזם או לא.  בחירה ברמה גבוהה בנקודה קריטית, האם לעלות על מסלול הכשרה ארוך המצריך מחויבות ארוכת טווח.  ניתן להתייחס לחוסר התמקצעות כ’בחירה’ נגטיבית – אי עשייה. בחירה בחופש הזמני החוזר על עצמו על ציר זמן מתארך.
עצמאות:  גבוהה.  נמוכה, בתוך גבולות ברורים.  גבוהה, באילוצי הצורך התמידי למצוא את מקור ההכנסה הבא.
רווח: תקרת ההצלחה של יזם גבוהה מאד עד בלתי נראית.  תגמול יחסית גבוה מתמשך על ציר זמן בתוך תקרה ברורה.  נמוכה – תגמול נמוך בשל תחליפיות גבוהה, רצפה ברורה, שכר מינימום במקום שיש והעדרו.
סיכון:  אהבת סיכון בסיסית, מה שמבחין בין יזם לבין האינטואיציה למצוא את הטובין שקיימת גם בין העלי נטייה זו אך אינם יזמים.  התרחקות מסיכון, אלא אם המקצועיות היא טיפול בסיכון, והיכולת להשתלט על הסיכון היא המיומנות – Stunt, זרועות ביטחון, ספורטאי מקצועי.  יכולת לחיות עם הסיכון, במודע או בהיעדר ברירה.
מציאות: נתונה כחומר ביד היוצר-היזם, נועדה לשינוי מניב רווח למי ששינה אותה.  חקירה בתחומי ההתמקצעות לטובת רתימת תנובת תוצרתה. מצע חיים,

  • יש לשרוד אותו מולקולרית, התרחשות אחר התרחשות במנותק אחת מאחרת,
  • משני להתניות אישיות חשובות יותר.

 

איום:  הרצון יכול להיות מוטה ומוטעה, תלות בנסיבות בלתי נשלטות (שלא לנקוט במלה ‘מזל’.)  המיומנות יכולה לאבד מרלוונטיותה, ייתכן בואו של ‘מיומן’ אחר, חדש, תחליפי יעיל או זול יותר.  שכר נמוך מדיי, תחליפים רבים זולים או אטרקטיביים יותר.
היברידיות:  נוטה להיות ‘חסר מיומנות’ עם כישורי יזמות.  אין.  חוסר יכולת ליצור לקדם יזמויות לכלל הצלחה.
שאיפה:  לתת מכה, לקבל תגמול, הכרה עצמית ואולי סביבתית, וחוזר חלילה.  להתקדם מקצועית בתחום התמחותם, לממש ולמקסם תגמול.  ייחול ל’נס’ של להיות רלוונטי על ציר זמן, או לתפנית חיובית – לא בהכרח מנוסחת – בעלילה, שהערך המוסף, הטובין- כישור, אופי,  הקיים יועצם או שיהיה במחסור.
סף כניסה  ‘יש את זה או לא’ – הטייה אישיותית. משתנה בין סוג ההתמחות. אין עד נמוך מאד.
פילוח באוכלוסיה:  חלק מזערי באוכלוסיה.  נתח משמעותי  רוב כוח העבודה.

היסטורית

  • עם התפתחות הטכנולוגיה, נוצרה תנועת פרבולה שבה יש האצה דרמטית במגוון ההתמחויות ובעומקן.
  • במהלך 30 שנה האחרונות הפרבולה שינתה את מגמתה;
  • בצד ההאצה במגוון ההתפתחויות, סף הכניסה להתמחות, הנגישות למידע תומך, משך זמן ההתמחות קטן, ומשך חיי ההתמחות התקצר דרמטית.
  • כך, נוצר מצב של פופוליזציה של התמחויות; התמחויות מקצועיות בעבר הפכו למיומנויות העשויות להירכש על ידי (כמעט כל) מי שמעוניין בהן.
  • בשל היות המיומנות כ נגישה, הפרמיה עליה קטנה.
היסטורית עת עתיקה  התנהלות של ‘זמני’ מתבטא לביטוי באופי יוזמה החלה להתפתח, עם האמנות, ייצור שגרר צריכה מעבר להשרדות וכך ממילא מסחר וייצור,  מי שידע קרוא וכתוב היה בעל הכישורים. או שהיה איש דת או חלק משלטון.  התנהלות כשל עצמאי, כולם בעצם, מבחינת מיומנויות, תחליפיים. ממדים אחרים, כאישיות, קשרים, אטרקטיביות אישיותית, מינית הן תחליף, זמני, להתמחות.
היסטורית עת ביניים  וסאל = בתרבות המערב אירופאי, היו ביטוי ממוסד לשכבת יזמים מוכרת, שמתמירה נכס אחד לערך מוסף אחר. בשל ממד ההפשטה לווה בטכסים וסמלים.  רכישת מיומנויות קונקרטיות, בנדירות יחסית ככל שהטכנולוגיה התפתחה, בעיקר סביב טקסט, דת פקידי שלטון, הוראה וצבא.  עבדים, חקלאים, פועלים התשתית המייצרת והצורכת.
היסטורית עת חדשה   התפתחות השווקים תרמה למינוף מועצם של יוזמה בשל הקלות להגיע לשווקים חדשים.  ההתמחות הפכה לתשתית של מעמד הבינוני גבוה, שפרטיו חיים ברווחה אם הצליחו לממש אותה.  חקלאים, פועלים, מעמד נמוך, עצמאיים זעירים.
תנועה התפתחות   (מניח ש)משחר ההיסטוריה פרטים נבדלו (גם) ביכולות לזהות הזדמנויות ולמקסם את רווחיהם.

עם ההתפתחות האנושית, המורכבות, האפשרויות למצוא את ה’וויג’, התרבה.

עם התפתחות הטכנולוגיה והתקשורת, המכפלות הרווחיות התרבו.

המאה ה-19 העצימה את היזמים הגדולים.

המאה ה-20 הפכה את היזמים לשכבה רחבה, עממית יותר.

המאה ה-21 הפכה את היזמות ל’נגישה’ ונשאפת על ידי (כמעט) כל.

 (משער ש)בשחר ההיסטוריה היו ‘מלקטים’ ו’ציידים’ מיומנים יתר מאחרים, עם התפתחות הדת החלה ההתמקצעות שמצריכה כישורים קוגניטיביים ויכולת הפשטה על ציר זמן מתמשך.

המהפיכה התעשייתית הובילה ליצירת ריבוי התמקצעויות המצריכות הכשרה.

עד סוף המאה ה-20 מגמת ההתמקצעות, ההתמחות, בנתחים הולכים וצרים של היבטי התמחות שבעבר היו רחבים יותר.

בתחילת המאה ה-21 עם ההתפתחות הטכנולוגית, ניתן דגש רב על הנמכת ספי כניסה, שמאפשרים התמחות מהירה ובעצם מפוגגת אותה.

 עם התפתחות הטכנולוגיה מיומנויות שהיו בעבר נחשבות כשייכות לבעלי מקצוע הפכו ל’זמניות’. זהו תהליך דינמי ומואץ בצמוד לטכנולוגיה, לתקשורת וליצירת מיומנויות חדשות.
מתח בין ארכיטיפים  האיום הגדול על יזם הוא יזם אחר המתעניין באותו פוטנציאל.  נוסף רובד, נהגה על ידי יזם, נוסח ונאכף על ידי מקצוען, שרותם את הביורוקרטיה להגן על המיומנות באמצעות הצבת רף כניסה לעיסוק שסף הכניסה שלו מונמך על ידי טכנולוגיה וריבוי משתמשים – ‘הסמכה מטעם’.  ניתן, לעתים, לתייג עובד לא מיומן כ-סוג של יזם בניסיונותיו, או סוג של בעל מיומנות שלא עבר סף כניסה, שההכרה ניטלה ממנו.
כעת כלכלה גלובלית, נגישות מוחלטת, כלכלת מכפלות על מוצרי קונספט תפישתיים תגמול הולך וגדל ליוזמה.  סף הכניסה לכל מיומנות בתהליכי הנמכה מתמידים מאפשרת למתחרים רעבים יותר ומסתפקים בתגמול נמוך יותר להכנס, המיומנות הופכת ללא רלוונטית במהירות.

 את ה’מיומנות’ הנרכשת בפרק זמן קצר מחליפים:

  • ה’רשיון’ של הרשויות,
  • הפרסום, ההיכרות של המונים אנונימיים (- פרסום) 
גם משכילים ובעלי מיומנויות הופכים זמניים.

דוגמאות, התאמה לארכיטיפ

פוליטיקאי יזמות קיצונית, טהורה!

הרווח, הוויג הוא

  • תמיכת האזרחים,
  • קידום נושאים שיש לו בהם עניין
    • ציבוריים,
    • אישיים.
  פקיד ממשלתי, יועץ פוליטי הוא מומחה בתחומו. מרכיב היזמות בפוליטיקה הוא קריטי.  יכול להיות פוליטיקאי שלא הייתה לו הנחישות ואורך הרוח להתמיד.
עובד מדינה  פוליטיקאים מתחלפים הם יזמים.  רוב מוחלט של העובדים.  ייתכן שהשוני בין רבים מעובדי מדינה לעובדים זמניים עובד רק ב’קביעות’ם. סף הכניסה היה מסויים ומאז הפך להיות מתרס מגונן. שאר האספקטים יכולים להיות זמניים.
ספר שכונתי 30 שנה עצמאי  גם אם עצמאי, עדיין נמוכה.  בינונית, גם אם פעילות ארוכת שנים, עדיין רמת ההתמחות שווה לניסיון הנרכש אחרי (נניח) שנה.  גבוהה, ניתנת להחלפה מהירה.
מסעדן  גבוהה אם עשה זאת יותר מפעם אחת או במסגרת עסקים נוספים.  נמוכה אלא אם הוא השף, המומחה לבישול.  נמוכה, גם אם בעלים של סיר תירס מבעבייע בשוק, עשרות שנים.
טניסאית/ זמרת/ דוגמנית  נמוך: גם אם חולקים את יצר התחרות והאופטימיות שיכולים לנצח גם אם במנותק מ’מציאות’  מיומנות מולדת או נרכשת, עם תפוגה, מצריכה תחזוק מקצועני.   ייתכן כישרון מולד, שלא מוצה.
טייס / רופא  נמוך: ייתכן שיזם בהשכלתו והכשרתו הוא טייס או רופא שרתם את התמחותו לאופיו ומינף לתחומים אחרים.   מיומנויות קלסיות. מיומנות שהייתה במהלך 100 שנים הבאות, וכנראה שתיעלם במהלך ה- 50 הבאות, הרפואה היא התמחות שהתפתחה ונצרכה משחר ההיסטוריה. עד סופה.  תחזוק המיומנות לא מאפשר כניסה למי שלא עובר את סף הכניסה הן מבחינת הכישורים, הן מבחינת תהליך ההתיימנות, והן הרגולציה המפקחת לאורך זמן.
בנקאי  אין ממד של יוזמה.  מומחיות שמרנית שבה סף הכניסה התכני נמוך ביותר, וכחלק מהשמרנות  ישנו סף כניסה ביורוקרטי גבוה.  מצריך את מרכיב ההתמדה לעבוד עם רוטינות לאורך זמן.
עורך דין  עורך דין יזם הוא מי שרתם את מיומנותו להתנייתו לייזום פרויקטים.  עורכי דין מקצועיים הם סוג של התמחות ובה תתי התמחויות משנה.  סף כניסה גבוה מדיי ל’זמניות’.
קבלן   יזמות גבוהה. מחפש תמידית הזדמנויות ומספיק את ביצוען.  אין סף כניסה.  הפער בין יזמות לזמניות קטן. תלוי ברמת האינטנסיביות.
מנהל בחברה תאגידית   מעט היוזמה מופנית לפעולות משמרות את התפקיד.  המיומנות המקצועית ברמות הגבוהות הוא כושר ניהולי והתנהלות בתוך הארגון, פחות התמחות דיסציפלינרית.   תיתכן, ‘זמניות ארוכת טווח’, בה ההתמחות היא השתלבות בארגונים ותנועה ביניהם.
איש מכירות  בטעות, ניתן לייחס יוזמה. מהווה היבט צר של יוזמה – היכולת לגרום לאחר לראות במוצע למכירה בעל ערך רב לקונה ביחס למחיר המוצע.  התמחות כתוצר של אישיות בדיסציפלינה מסויימת.  הנטייה היא אופי ואושיות, מי שלא מתמחה בדיסציפלינה מסויימת
עיתונאי חוקר.  יוזמה. חיפוש מתמיד את הוויג- הידע שלא היה קודם.

הוויג, רווח הוא עניין הקוראים.

 ההתמחות וסף הכניסה יחסית נמוכים.  אין את האופי לחפש את הוויג, ולא את הסבלנות להתמיד להתמחות בדיסציפלינה.

מעט ההתמחות שאיפיינה עד לפני שנים מועטות נעלמת, שכן לכל אחד יש יכולת תיעוד ותיאור new journalism, מזווית הסתכלות אישית.

בלוגר  אין.   סיזיפיות הכתיבה המתמדת.   זמניות טיפוסית. אין סף כניסה, ניתן להפסיק בכל עת.
דפס  אין.  סף כניסה בעקבות הניסיון שמצריך ושנצבר.

דוגמא למיומנות שנעלמה עם המצאת הדפוס.

 מי שהיה דפס, אומנותו הפכה זמנית, למקרים ייחודיים יוצאי דופן.
נהגים- משאית, אוטובוס, רכבת, מונית   אין.  סף הכניסה רגולטורי, לא ענייני. חסם השמיטה מ’ההתמחות’ גם נמוך. לכן לא באמת ‘התמחות’.

עם כניסת מכוניות אוטונומיות בטווח של כ- 10 שנים ההתמחות תהיה קטנה אף יותר.

 ההבדל בין ‘זמני’ ל’מומחה’ הוא האם הסתנן דרך הרגולציה והאם ומתי יישמט ממנה, שכן סף הכניסה נמוך עד כמעט לא קיים.
מורה   אין יוזמה   מצריך התמחות וסף כניסה של התמחות. המומחיות היא בהקניית ידע נדרש לאחרים. לכן אינהרנטית, ההתמחות נמוכה ומשלבת ידע בדיסציפלינה ובכישורי העברת מידע.  מצריך כישורים אישיים והתמדה ברכישת התמחות ושיפור רמת המיומנות הקיימת של העברת המידע.
חייל, שוטר, כוחות ביטחון  אין יוזמה.  התמחות. מסלול מובהק מובנה.  בפריפריית העיסוק יהיו עובדים זמניים, שומרים, אנשי סף.
תכנת  תכנת יזם הוא מי שרתם את מיומנותו להתנייתו (גם) לייזום פרוייקטים מחשוביים.

דמויות מיתיות- כביל גייטס, סטיב ג’ובס, מרק צוקרברג, ועוד, הם לא תכנתים.

השניים הראשונים הם יזמים קלסיים.

 תכנת הוא סוג של מקצוען, מההתמחויות של ארבעים השנה האחרונות עם סף כניסה גבוה ותחזוק מתמיד.

בשל השינויים התכופים כך משך החיים מתקצר. ייפלט או יהפוך למנהל תאגידי.

 מי שהיה תכנת יחזור להיות ‘זמני’ או שימיר התמחותו- יש לו את יכולת ההתמחות בהתמחות אחרת.

כן ייתכן להיות מי שנכנס לפריפריה של התכנות, בסף כניסה נמוך (בדיקת תוכנה, כדוגמא) והוא זמני.

איש שרות  לא מתאים. אופי פסימי של סגירת פערים בין ציפייה למציאות נגטיבית.

יזם פוער בין מציאות לחזון חיובי נשוא היוזמה.

  אם הדיסציפלינה מצריכה מיומנות וסף כניסה גבוה.   מקצועות שירות תחליפיים ללא סף כניסה משמעותי.

בשל עלויות ייצור פוחתות, בשל קדמה טכנולוגית, מקצועות השירות מתנקזים למרכיב הממשק האנושי ופחות למהות הדיסציפלינרית.

פרילנסר  יכולתו לשרוד נשענת על יכולתו ליירט את מקור השימוש הבא במיומנותו.  בינונית, שכן עליו להתבסס על מומחיותו על מנת לשרוד.  גבוהה, במהותו – עובד זמני, שמלקט עבודות זמניות בתחום התמחותו, ועליו לגלות יוזמה כדי לשרוד.

ארכיטיפיות

הטיפוסים המובהקים – מקרה קל.

טענתי שיש שלושה ארכיטיפים, וכל אחד פרט עומד על מרחב כלשהו של ארכיטיפ בקרבה שונה מזו של אחר.
אני מנסה לזקק את הגדרת הארכיטיפ לא את הסובייקטים.

ובכל זאת, גם מי שאינו מובהק נמצא היכן שהוא במשולש עם מרכיבים אופייניים.

מי שאינו יודע היכן הוא – הוא זמני  🙂

את/ה

אני?

מחפש את הוויג, אך שונא סיכון, נטול מיומנות אמיתית ועמוקה, ודי הרבה מיומנויות משניות, לכן אני עובד זמני.

Share

הערות? אשמח לתגובתך

Share