פדופיליה אינטלקטואלית, תפישתית

אחיזה תודעתית

רוויית סיפוק אישי בלתי ניתן להשבעה מהחדרת מסרי אהבה אמוניים, לאומניים, משמרי התכנסות הזדהותית, בעזרת נימוקים רומנטיים, באמצעות כריזמה מפתה לחסרי־ישע אינטלקטואלי ונטולי יכולת התגוננות.

דמויות סמכותיות משכנעות באמצעות דיאלקטיקה פסאודו רציונלית או כריזמה, קיום פרדיגמות אמוניות לאומניות, ל-חלושי תודעה נתונים להשפעה תודעתית.

לא ניתן לשכנע רציונלית לאמץ אמונה.
אמונה היא תמלול סנטימנט מוטמע, כחלק מטביעת אצבע תודעתית.

בתוך משפה או קהילה מקומית, הטמעת מסרים של קונסטרוקטים אמוניים לאומניים זהו אונס תודעתי, נורמטיבי מנורמל.

כשניסיונות מעין אלה חורגים מחיזוק קהילה מקומית, מכוונים לשכנע אחרים חסרי ישע אינטלקטואלי, על פי רוב צעירים בהתפתחותם המנטלית, שבויים נפעמים, במטרה שבני קהילות אחרות שאינן אמוניות לאומניות יאמצו תפישות אמוניות לאומניות פשטניות רציונלי ומורכבות מיסטית, אני רואה כמיסיונריות סוג של פדופיליה אינטלקטואלית, שכן,

• תחת תיוג 'מעשה עונג',
• נעשה אונס, עיוות, תודעתי,
• לסיפוק הפדופיל
  • משכנע את עצמו
  • מחזק את תפישתו
  • גורם נזק ארוך טווח לתודעת הנפגע,
  • מגיע לסיפוק באמצעות חסר־הישע.
• של חסרי יכולת התמודדות.

שוני בין פדופיליה מינית לאינטלקטואלית, תפישתית

השוני בין פדופיליה מינית לבין פדופיליה אינטלקטואלית הוא במגמה הערכית הנתפשת.

משיכה למי שלא בוגר מינית נתפסת כמחלה שמימושה כרוך בפיתוי או באונס פיזי.

משיכה להטמיע תפישות אמוניות לאומניות נתפשת כערכית על ידי הקולקטיב השולח.

בחינה

במטרה לבחון בבקרה, ב-יושר אינטלקטואלי,
מתבקש, שכשאני 'מאשים' בפדופיליה אינטלקטואלית, או אחרים,
יכולים להחזיר לי ולומר ש
אם הם אונסים מיסיונרית,
כל אחד שמשמש כ'מחנך', כל הורה מתפקד, כולל אני,
אונסים את אינטלקט אחר
בהנחלת כלי תפישה תוצרי בית הגידול.
רק התנוחה אחרת.

'חינוך', הורות, פדופיליה אינטלקטואלית?

לימוד

בטבע, כאשר האם מלמדת את גוריה צייד, ליקוט, שינוי התנהגות בעקבות יידע נצבר, זו הדרכה, לימוד, פיתוח כישורי חיים. זה לא 'חינוך'.

אילוף

יכולת לגרום או למנוע מחיה לעשות או להימנע מפעולה, להלן 'אילוף', לא חינוך.

חינוך

אצל בן אנוש, כישורי חיים מורכבים יותר, וכוללים הטמעת מכלול

• ידע,
• קונספטים,
• ערכים,
• תפישות,
• נורמות,
• התנהגות

מעבר לכלי הישרדות מיידית, באופן מודע, מכוון הטמעת ערכי ה'מחנך', זה חינוך.

פדופיליה אינטלקטואלית

מיסיונריות דתית. הנחלת לאומנות – התייחסות לשיוך לאומי ערכית.

אני*, מתייחס ל
הנחלת ערכים פרדיגמטים, חברתיים אמוניים, התכנסות הזדהותית
כרציונל, שתודעה עצמונית לא הייתה יכולה להגיע אליהם עצמאית, או להבין את סבירותם,
ניסיון בניית קונסטרוקטים אמוניים, לכבות מנגנוני ערעור ובקרה בליבת האמונה
כפדופיליה אינטלקטואלית.

ספיחה אקטיבית של ערכים אלה, היא כבר תוצר משני של התניה שהוטמעה.

אני מבין, שלא לומר 'סלחן' את מי שעושה זאת למשפחתו ולקהילתו: זו תפישתו את ההשרדות והחיים ה'טובים', 'נכונים'.

בעת רצון, ניסיון, שיכנוע אחר לאמץ אמונה, שהיא בסיס אמוניות ולאומנות,  – גלינג, גלינג, זו פדופיליה אינטלקטואלית.

אני שונא דוגמאות, הסבר ירוד

שיח אמוניים לאומניים על נושאי ליבתם, הוא לגיטימי ו'הוגן', ומטמיע את אמונתם.

חינוך חרדי, דתי לאומי, הוא הנחלה של ערכי אמוניות, לאומנות היא אמוניות, דת מאֲליהָה אל, הטמעת פרדיגמות שרירותיות לילדיהם, מינקותם.

התופעה בהירה יותר, כאשר ציידי נפשות תועות מיומנים, מקצים תשומות 'להחזיר בתשובה' אמונית, דתית לאומנית, שאינם נמנים על משפחתם או קהילתם, פרטים במצוקה – פדופיליה אינטלקטואלית.

אותם פדופילים,

• יכלו לאונן את עצמם לדעת, עצמונית באמונתם,
• להסתייע בצפייה בכתבים קודש, פורנוגרפיה אמונית, נגיש לחובבי הז'אנר המסויים עליו הם נמנים,
  ובכל זאת בחרו לחרוג מעצמם, פנו למרחב הציבורי, לחפש יעדים, שלא לומר קורבנות במרחב, ולהטות את סיפוק תאוותם לאחר, חיצון, חסר ישע.

* מקווה שאינני נופל בבור שבעצם מילים אלה כורֶה, של בחינת נושא באופן שמצדיק את ערכי שלי, רציונלית. בבחינת תוצרינו המנטליים, נחלקים לשניים.