שיח שהיה, כך היה:
"נשמע נורא רדוד,
ועם זאת, זה שם מכובד ל'ניהול חיים'.
ענה לעצמך, לא לי, כמה מ'רשימות' האלה אתה מנהל."
למי שאוהב,
ושמע ממני שמצמצם את חייו לאחד וחצי ממדים. להמשיך לקרוא מינורי בצמצום רשימתי
הגות ימנית, אמונית לאומנית,
היא שילוב של
חתרני יושר אינטלקטואלי,
בשונה מתתרני יושר,
מוותרני חתירה לאמת בלתי מוטה,
חשוב להם יותר להגיע ל'אמת' מאשר להיות 'צודק'.
שמייחים להודות בטעותם;
סוג של נטילת אחריות, התפתחות, למידה.
עוצמת החצנת מבוכה.
ולמעשה ביטוי של התנשאות על מתנחתים.
לפני מספר שנים מצאתי, בשוטטות מקרית, מסעדה יפנית שהגעתי אליה במעבורת נהר.
מאז, מתחרייע על המסעדה כשמגיע בנגקוקה.
היום, לא מוצא.
זוכר 3 תחנות שמאלה [דרום מערב] ממרפסת המלון שם נמצאת תחנת המעבורת, גדה נגדית.
לא דובים ולא ווסאבי;
תחנה שלישית מביאה אותי לשוק בגדת הנהר בה עליתי על המעבורת.
שגגה. להמשיך לקרוא מינורי בנסיגה מאז'ורית
את רוב האנשים ניתן לסווג, בין היתר, כמוטי –
שבועה היא הצהרה של אדם על דברי אמת, אשר במסגרתה מתחייב הנשבע בשם האל כי כל טענותיו אמת. על מנת שהשבועה תהיה בבחינת כלי משפטי יעיל לבירור האמת, על הנשבע להאמין הן בקיום האל והן ביכולת האל להענישו אם ישבע לשקר.
ויקיפדיה
טרמינל בינלאומי, International
שדה התעופה- השער, בטרמינל זה יתארחו תועפות התעופות באשר הן. להמשיך לקרוא מנחת אווירון 2015
אני נפעם מפרט המקבל על עצמו זהות קולקטיבית ערכית.
תפישת זהות אדם כקולקטיב רעה, נחותה, מניפולטיבית, מנצלת את חולשת הדעת של מי שמתכנס אליה, ערכית. להמשיך לקרוא זהות קולקטיבית ערכית
הנוטה ממחשבה רציונלית לאמוניות לאומנות- החשכה,
[החשכה: כיבוי פנסים, הארות ובקרות רציונליים]
יותר משמעורר את חשש הנותר בבהירות הרציונלית,
הוא מבעיר את חימת עמיתו לחשיכה האמונית לאומנית,
אין מצע רציונלי משותף- חוסים במערות אחרות,
מאויימים ומבוזים על ידי עמיתיהם לשרירות התפישתית:
[שרירות תפישתית: אחיזה בפרדיגמות פרלימינריות,
ייחול לכוח עליון מסדר ורחום- אל או ממשל מדיני]
על משרעת ה'אדיקות'-
אדוקים מהם נתפשים כ-פנאטים מסוכנים,
על משרעת האדיקות – פחות מהם
חשובים כ-כופרים בעיקר, חלשלושים.
אני לוקייח אחריות על הכל,
ואשם- על לא כלום.
אמי שמעולם לא נטלה הלוואה, אמרה מנסיונה כנותנת –
"ישנם שני סוגי הלוואות:
– הלוואות חדשות
– הלוואות ישנות.
הלוואות חדשות מתיישנות,
הלוואות ישנות לא מחזירים."
אבי הוסיף:
"שְקול לתת מתנה, לא להלוות."
פלא, שאפילו משכנתא לא לוויתי?
לא מתגעגייע למה שלא יקרה.
טעמים כחרדות, הם ביטויי
העדפה אישית של בעליהם.
אלה הם תוצרי
טביעות אישיות אותנטית;
גנים, יצרים, ניסיון חיים נצבר, חינוך, חוויות, התניות והטמעות.אין בטעמים ובחרדות
'צדק', 'תבונה' או 'נכון',
גם אם יש המוהלים אותם
עם שיקולים רציונליים.
לכן, גם אם מפתה-
לא כדאי
שלא לאמר 'אי אפשר'
להנחיל או לאמץ
טעמי או חרדות אחר.
מי שמאוהב, מתגעגע למוצר קודם,
שונא את החדש,
נמנע מלהחליף את המוצר המתבלה, בידיעה שישנא את התחליף,
במקום לייחל לחדש המשופר, גם אם אולי יכזיב,
וזאת באמצעות מיצוק רוטינות ומהיעדר תשומות אדפטיביות. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – שמרנות צרכנית
החיין בשיפוטיות
– הרי אין בה יופי או חן –
הוא שהשופייט
לא מפלה התנהלויות ירודות;
גם מהן מקבייל השראה.
יש מי שלא יודע לספר סיפור.
ויש מי שלא יודע לשמוע.
טראמפ עצמו כתב בספרו "אמנות הדילים", רב מכר משנת 1987, ש"אנשים לא חושבים אולי תמיד בגדול, אבל הם יכולים להיות מאוד נלהבים מאלה שעושים את זה. לכן הפרזה קלה לא מזיקה לעולם".
ציטוט מ- ynet.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4742909,00.html
מנחם הורוביץ 'במילה האחרונה', 23/12/2015, 11:42, בהתייחסותו ל'שוברים שתיקה':
"למה חשוב להגיד את האמת?"
בשונה מתפישה חותרת פרוגרסיביות רציונלית, אינדיבידואלית, ליברליות, זוהי מהות מחשבה אמונית, לאומנית, ימנית קונסרבטיבית. להמשיך לקרוא מאפייני קונסרבטיביות, שמרנות, אמוניות, לאומנות, רפובליקניות, ימין
