מחבר: יאיר yair דיקמן dickmann
חתרני יושר אינטלקטואלי
חתרני יושר אינטלקטואלי,
בשונה מתתרני יושר,
מוותרני חתירה לאמת בלתי מוטה,
חשוב להם יותר להגיע ל'אמת' מאשר להיות 'צודק'.
שמייחים להודות בטעותם;
סוג של נטילת אחריות, התפתחות, למידה.
עוצמת החצנת מבוכה.
ולמעשה ביטוי של התנשאות על מתנחתים.
מינורי בנסיגה מאז'ורית
מוקדש* לחגי שיוביץ, הפוחייז
לפני מספר שנים מצאתי, בשוטטות מקרית, מסעדה יפנית שהגעתי אליה במעבורת נהר.
מאז, מתחרייע על המסעדה כשמגיע בנגקוקה.
היום, לא מוצא.
זוכר 3 תחנות שמאלה [דרום מערב] ממרפסת המלון שם נמצאת תחנת המעבורת, גדה נגדית.
לא דובים ולא ווסאבי;
תחנה שלישית מביאה אותי לשוק בגדת הנהר בה עליתי על המעבורת.
שגגה. להמשיך לקרוא מינורי בנסיגה מאז'ורית
שמרנות רומנטית / פרקטית
שמרנות מידתית
הבחנה צירית
את רוב האנשים ניתן לסווג, בין היתר, כמוטי –
- הגנה גשמית על ערכים מוחשיים, טווח קצר מעשי, מתגונן,
- התייחסות לערכים פרה-לימינריים, מקדמיים, כאקסיומות לתפישת עולמם, טווח ארוך.
שבועה
כלי אמוני ללא מאמינים
שבועה היא הצהרה של אדם על דברי אמת, אשר במסגרתה מתחייב הנשבע בשם האל כי כל טענותיו אמת. על מנת שהשבועה תהיה בבחינת כלי משפטי יעיל לבירור האמת, על הנשבע להאמין הן בקיום האל והן ביכולת האל להענישו אם ישבע לשקר.
ויקיפדיה
אשל גת – מזל טוב
אשל – עד מאה ועשרים
מנחת אווירון 2015


טרמינל בינלאומי, International
טרמינל
שדה התעופה- השער, בטרמינל זה יתארחו תועפות התעופות באשר הן. להמשיך לקרוא מנחת אווירון 2015
זהות קולקטיבית ערכית
אני נפעם מפרט המקבל על עצמו זהות קולקטיבית ערכית.
- פרט שהשתכנע, שטובתו לזהות עצמו כחלק מקולקטיב ערכי- …..; לא נורא.
- כן נורא, שפרט מגדיר עצמו באמצעות אחרים, ובכך מסוכן לעצמו, לאחרים, לי.
תפישת זהות אדם כקולקטיב רעה, נחותה, מניפולטיבית, מנצלת את חולשת הדעת של מי שמתכנס אליה, ערכית. להמשיך לקרוא זהות קולקטיבית ערכית
בעירת עמיתים
הנוטה ממחשבה רציונלית לאמוניות לאומנות- החשכה,
[החשכה: כיבוי פנסים, הארות ובקרות רציונליים]
יותר משמעורר את חשש הנותר בבהירות הרציונלית,
הוא מבעיר את חימת עמיתו לחשיכה האמונית לאומנית,
אין מצע רציונלי משותף- חוסים במערות אחרות,
מאויימים ומבוזים על ידי עמיתיהם לשרירות התפישתית:
[שרירות תפישתית: אחיזה בפרדיגמות פרלימינריות,
ייחול לכוח עליון מסדר ורחום- אל או ממשל מדיני]
על משרעת ה'אדיקות'-
אדוקים מהם נתפשים כ-פנאטים מסוכנים,
על משרעת האדיקות – פחות מהם
חשובים כ-כופרים בעיקר, חלשלושים.
לוקח אחריות, על הכל
ואשם על לא כלום
אני לוקייח אחריות על הכל,
ואשם- על לא כלום.
התבגרות הלוואות
אמי שמעולם לא נטלה הלוואה, אמרה מנסיונה כנותנת –
"ישנם שני סוגי הלוואות:
– הלוואות חדשות
– הלוואות ישנות.
הלוואות חדשות מתיישנות,
הלוואות ישנות לא מחזירים."
אבי הוסיף:
"שְקול לתת מתנה, לא להלוות."
פלא, שאפילו משכנתא לא לוויתי?
happy new year 2016
שנה טובה 2016
אינני מתגעגע למה שלא יקרה
לא מתגעגייע למה שלא יקרה.
טעמים כחרדות
טעמים כחרדות, הם ביטויי
העדפה אישית של בעליהם.
אלה הם תוצרי
טביעות אישיות אותנטית;
גנים, יצרים, ניסיון חיים נצבר, חינוך, חוויות, התניות והטמעות.אין בטעמים ובחרדות
'צדק', 'תבונה' או 'נכון',
גם אם יש המוהלים אותם
עם שיקולים רציונליים.
לכן, גם אם מפתה-
לא כדאי
שלא לאמר 'אי אפשר'
להנחיל או לאמץ
טעמי או חרדות אחר.
פגוש פוגייש פגשתי – שמרנות צרכנית
מוקדש* למאוהבים** במוצר הקודם, במקום בחדש, מקובעי*** ההעדפה, בהבנה****
מי שמאוהב, מתגעגע למוצר קודם,
שונא את החדש,
נמנע מלהחליף את המוצר המתבלה, בידיעה שישנא את התחליף,
במקום לייחל לחדש המשופר, גם אם אולי יכזיב,
וזאת באמצעות מיצוק רוטינות ומהיעדר תשומות אדפטיביות. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – שמרנות צרכנית
החן בשיפוטיות
החיין בשיפוטיות
– הרי אין בה יופי או חן –
הוא שהשופייט
לא מפלה התנהלויות ירודות;
גם מהן מקבייל השראה.
לא יודע לשמוע
יש מי שלא יודע לספר סיפור.
ויש מי שלא יודע לשמוע.
מאפייני קונסרבטיביות, שמרנות, אמוניות, לאומנות, רפובליקניות, ימין
מתיחת מציאות
טראמפ עצמו כתב בספרו "אמנות הדילים", רב מכר משנת 1987, ש"אנשים לא חושבים אולי תמיד בגדול, אבל הם יכולים להיות מאוד נלהבים מאלה שעושים את זה. לכן הפרזה קלה לא מזיקה לעולם".
ציטוט מ- ynet.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4742909,00.html
מנחם הורוביץ 'במילה האחרונה', 23/12/2015, 11:42, בהתייחסותו ל'שוברים שתיקה':
"למה חשוב להגיד את האמת?"
בשונה מתפישה חותרת פרוגרסיביות רציונלית, אינדיבידואלית, ליברליות, זוהי מהות מחשבה אמונית, לאומנית, ימנית קונסרבטיבית. להמשיך לקרוא מאפייני קונסרבטיביות, שמרנות, אמוניות, לאומנות, רפובליקניות, ימין
פרקטיקה מעשית
לאמי, בחתירתה לפרקטיות,
כש-
קילפה, את מעטפת מהמהות,
דאגה לבריאות,
שמרה על המשקל,
קירצפה את הפאן,
לא הבחינה בין עיקר למתוק,
התעלמה מהסיבה לשמה המעשה נקבע,
התמקדה בטהרת הפעולה,
הייתי אומר לה:
אמא,
את כל כך פרקטית,
שזה כבר לא מעשי.
שיפוטיותי
אם בטווח של חצי שנה, בה נחשפתי לקיומו של אחר, לא חרצתי עליו דעה- בעיה שלי.
אם אחרי חצי שנה לא חרצתי- בעיה שלו.