חיווי אופטימלי לגירוי חיצוני של סובייקט המשקלל תמהיל של פיזיולוגיה, אינסטינקטים מוטמעי תודעה, על פי סט ערכים תרבותיים, תקשורתיים, סוציולוגיים, ובקרה רציונלית דינמית.
פעולות או משפטים שמכילים יותר נפח ממה שיכולים לשאת מושכים את תשומות לבי. כלומר את תשומות תודעתי כמובן.
אלה אינם אוקסימורונים, שכן אוקסימורון הוא צירוף לשוני המכיל הפכים.
אלה מתכתבים עם קלישאות, רק שקלישאות מתארות, לא מובילות למעשה.
אלה ביטויים שבעזרת מלל מנכיחים, מחזקים, נטולי יושר אינטלקטואלי, מוכיחים טענה מקדמית, בה אוחז המשתמש בהם. להמשיך לקרוא פינת הפרדוקס
בשבוע אחד, מקרה או לא, שמעתי את המשפט חמש פעמים.
האמת – מחריד. לא משמייח. מאנשים קרובים. משתפים ניסוח קרוב, מכיל אצל כולם את המילה 'ריצוי', או 'לרצות', את ממד הסיום, ואותי כאוהבייקט החיצוני אותו ריצו, או לפחות גמרו. להמשיך לקרוא גמרתי לרצות אותך
ניסוח תובנה מסוגננת וורבלית,
חדה, מהוקצעת- שנינה טקסטואלית,
עתירת דימויים גרפו-מטפורית,
מחורזת וממושקלת לעילא מוזיקלית,
על מצע גרפי ובמה אינטלקטואלית,
חפים מהשפעה על תקפותו.
פגשתי כאלה עם חור בכיסם,
הרגשי והכלכלי,
וכאלה-
ללא כיסים.
שיבוש התנהגותי של התניית יחסי גומלין פרט-סביבה,
בהקצנה בין סובייקט לבין 'פרטים מזינים',
בשאיפת הסופח לאתר ספקים מהם יצרוך משאבים – טובינים שווי כסף, זמן, או אנרגיה, אליהם מתייחס כאינסטרומנטים מזיני תשומות,
בהתעלמות מתגמול מקובל, והתמקדות בתגמול רגשי. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – סינדרום סופחי תשומות
אתמול, כמדי ראשית ספטמבר, כארבעה תריסרים מתאספים בבית קברות של ישוב וותיק בשרון לאזכרה לחלל צה"ל, אח של חבר.
האזכרה, נשאת על דינמיקה שנטבעה במשך 31 שנים ומוכוונת על ידי האם, תמהיל תכנים תומכים, המשקפת את התמודדותה עם האסון. להמשיך לקרוא מינורי באזכרה החברתית
האם ומתי לחשוף את הבת/ הבן לזהות אביהם תורם תורם הזרע.
תרומת זרע, אנונימי, בו התורם מאפשר חשיפתו לתוצר זרעו בתו/בנו, בעת הגיעם לגיל 18.
לאחר שהאב התורם ניאות לחשיפה.
זו אמירה בעייתית, פסימית, דטרמיניסטית, לא פותרנית,
רק מה, נראית לי די לא בלתי נכונה,
שכן, טרם פגשתי מי שהחלים מבעיות דימוי עצמי,
בבחינת – היה לך בעיות דימוי עצמי, לא ראיתי סימנים לכך- נמתין עוד קצת,
ישנו, ייצא.
מתמירי שאריות בריאות נפשית נידפת-
צובטי, סוחטי שחלות, שורטי טחול עד זוב,
לקומודיטי עובר לסוחר,
עבור ליטוף(ונצ'יק), וירטו-קונצפטואלי.
הרהורים נוספים על העגלה המלאה
| השואייל, המקור | התייחסותי | ||||||||||
| למה | יכול לענות לתפישתי האישית בלבד 'למה', | ||||||||||
| רוגל אלפר ועידן אלון ודומיהם | אני די דומה לשמות המוזכרים, כמי שנמצא פחות או יותר בתפישה המתרחקת מ'שמרנות', 'אמוניות', 'לאומנות', התכנסות קולקטיביסטית רעיונית, חותרת קידום חופש פרט במתח בין פרט לחברה, | ||||||||||
| מנסים | לא מצליחים? | ||||||||||
| בקולניות | עדיף שיהיו בשקט? מניח, שרבים היו מעדיפים שמחרבי מסיבות אלה לא יישמעו כלל, לא יפריעו את מנוחת השכיינים ולא את הביחד-נס התודעתי של כלל השכונה, | ||||||||||
| להרחיק עצמם | הרחקה קיימת, מהותית, נוכחת מתוחזקת. אנשים נבדלים בתפישות מנוגדות, בסוגיות:
כאשר רוב המכריע של הנושות נמצאים ברמה זו או אחרת על מנעד הימני של הטבלה. מיעוט שואף לצד השמאלי של הטבלה. | ||||||||||
| מההמון הפרימיטיבי | ממה נובע אינסטינקט ההפחתה העצמית? האם זהו הומור אופייני, שמרני, בו היפוך מציאות- סגי נהור, נחשב כהומור משובח? אולי זו רמת מודעות עצמית גבוהה? ייתכן שתיוג עצמי – 'המון פרימיטיבי' נובע מידיעה, שגישה אמונית לאומנית נתפשת כפרימיטיבית? | ||||||||||
| פעם אחר פעם, | האם יש לפרש את טרונית 'פעם אחר פעם' כתחינה נואיישת להפסקה? | ||||||||||
| בכתבות מועתקות וחוזרות? | שמרן מבקש ש'יחדשו לו'? [צוליילן מתלוניין שהמים רטובים? לאומן מתלונן על אהבת מולדת?] | ||||||||||
| האם יש פחד כלשהו שלא הבינו אותם בכתבה הראשונה, מפחדים שזה ידבק בהם, שאש האהדה הלאומית תכבוש גם אותם? | לא חושב. מניח שאין חשש כזה. זה לא פחד, זה משהו אחר: |
- לאומיות: תיוג ביורוקרטי של מאפיינים משותפים נטולי ערכיות,
- לאומנות: ייחוס ערכיות חיובית לשיוך לאומי.
לאומיות היא התייחסות טכנית ביורוקרטית נטולת ערכיות,
של מכלול אנשים רחב, שהזיקה ביניהם היא מעבר להיכרות אישית,
למאפיינים משותפים, כולם או חלקם, כ- להמשיך לקרוא לאומיות – לאומנות
מי שמתייחס למחווה רגשית
כאל קומודיטי ריאלי.
יניקת קומודיטי ריאלי
הרעפת מחוות רגשיות.
מי שמותנה לנפק מחוות,
כתחליף לקומודיטי ריאלי.
ביגה ותרנצולת – גם יותר זול.
את מי שבפתיח, ברישא של השיח עימן, בדרך כלל במייל ינקטו ב-
בווריאציות למיניהן.
בבחינת הערכת התנהלות אנושית של דמות,
בעיקר בבחינה ערכית,
של אובייקט תקשורתי- מי שנחשפים אליו באמצעות מדיה, מסך – איש ציבור אניח, ניתן להתייחס, בדרך כלל ל-
בחינת המצב כתוצאה של פעולת האובייקט. להמשיך לקרוא מבחן התוצאה, מעשה
'שמירה על חוק'
כערך עצמאי כשלעצמו,
היא דרכם של נטולי מוסר
= סט ערכים התנהלותי, עצמאי,
להגן על עצמם,
מהדומים להם ומעצמם.
ישנה*
תפישת עולם** שמרנית, אמונית, מקדשת, לאומנית, מתכנסת קולקטיביזם, חותרת פעולה,
וישנה
פרוגרסיבית, רציונלית, מנתצת פרדיגמות, ליברלית, אינדיבידואלית, חותרת הבנה.
במקרה של היברידיות נתפשת באבחון תפישת עולם של מישהו,
האינסטינקט האותנטי, במרבית המקרים*** הוא- שמרני. להמשיך לקרוא תפיסת אינסטינקט תפישתי
התמרת קונספט לפרקטיקה
טיילתי עם חבייר בחו"לגריה.
"עלה על המדרכה" גער בי כשפסעתי, באופן מסוכן מדי להבנתו, על הכביש.
"לא רוצה להחזיר אותך בארון" ניפק רציונל מתמיר את תפישת מותי לחייפץ, ופעולה.
הבהרתי, שאם אתפגייר בנייכר, שישאיר אותי שם, למדע או למאכל מקומי, אין לי העדפה או סנטימנט לגופתי בקונפיגורציית חסרת החיים ומתוך כך ערך. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – התמרה לפעולה אוחזת
גברת תמיר הנכבדה,
הוסף כניסה למרחב פרטי בשם הגנה
הגנה פרקטית קונקרטית על רגשות אחרים, בעצם מגנה על אלה של המגינים, תחת מעטה הומניות. לא בהכרח מגנה על תחושות אחרים, ומצרה את חירות הכלל.
כך, בעצם, ה'מגן' מתאר את פרוטוקול העשייה הערכית שרוצה שיינקט מולו.
עניין של סט ערכים, סנטימנט.
ההטיה הזו היא חיווי אותנטי למערכת ערכים.
לטעמי, עם השגות*, שתי סוגיות עשויות לעמוד לשיקולך, בסמכות תפקידך, האם לצנזר תוצרי סטודנטים, בהקשר של 'תמונת ים' עמרני:
ניתן לספוח תשומות כלכליות (-להתפרנס)-
באחד מארכיטיפים תעסוקתיים:
