חיווי אופטימלי לגירוי חיצוני של סובייקט המשקלל תמהיל של פיזיולוגיה, אינסטינקטים מוטמעי תודעה, על פי סט ערכים תרבותיים, תקשורתיים, סוציולוגיים, ובקרה רציונלית דינמית.
לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ.
על פניו, ההוראה פשוטה, חד משמעית, נחרצת, ברורה.
האם יש אפשרות,
שהנחיה זו בעצם אומרת-
יש לבחון מציאות כהווייתה, ללא תיווכי ייצוג.
ובשלילה,
להמנע מייצוגים המהווים מהות כשלעצמה,
בעת שמתווכים רעיון,
במיוחד כשהוא מורכב, מופשט.
זו העלילה, שהיתה, B נשבעתי – עד כמה שניתן להאמין לשבועת אחאנא"ר, כל פרט בה- אמת יצוקה, שאירעה בכתריליבק'ה, או בתאומתה האzייאתית, זו הלוחייכת את הסמבטיון, הלא הוא נהר הירקון שבפלך תלאפיף.
בעלילה יסופר על שלושה, שני ץ', כלומר ץ'דיקים, וקרצייפן, מציקן קרצייתי:
כנגד כמה נביאים דברה התודעה:
הסבר, תיאור, בִּדְיון מאורעות ליצירת ערך רגשי.
תמלול מחדש של היסטוריה – מאורעות עבר,
במטרה שהתמלול יהיה תואם ערכים עדכניים.נרטיב – חזון, לאחור.
עטיית ערכיות על פעולות, נרטיב בחינת פעולות עבר לעומת חזון, פעולות בעתיד.
ניסיונות בהווה לגייס הסכמה להמצאות הווה מומצא בעבר והווה מומצא בעתיד.
חזון עתידי אולי יתממש. אם נרטיב היה 'מציאות' בעבר, הוא היה היסטוריה.
דימויים ממסכי מציאות.
מתווכי הבנה,
מטשטשי מהות מקורית. להמשיך לקרוא דימוי
הומור עצמי –
תצורת יהירות נעלה.
עוצמה נאצלת.רגישות להומור עצמי –
חיווי לתחושת נחיתות.
חשיפת פגיעות.תנאי, התלייה, 'אם–אז' –
תצורת התנשאות נחותה.
ניצול, אלימות.
תפישות רעיונות ומודלים
שאני מציע, מנסח, חוצב, כורה, מפסל, בודה,
אני רוצה, שואף, מכוון ומתיימר
להתפש כ-מדמה תודעה גנרית, בלתי תלויה, שאינה מוכתמת מכך שבוחנת סוגיה משלב ג' בסולם – מבית מדרש תפישתי*, אסכולה מובחנת
אלא, משלב ב' – שפה מוסכמת, שגם היא כבר מוכתמת בפרוטו-פרדיגמות מקדמיות. להמשיך לקרוא גזוזטראת ההתיימרות
עצמאות – התנהלות שאינה תלויה באחרים.
אם טרום ההתנהלות,
המתנהל סופייח תשומות סביבה כדי לפעול,
ו/או לאחר ההתנהלות
סביבת המתנהל מתגייסת לתמוך בתוצרי פעולתו-
ניתן להתדיין על מידת התלותיות;
'עצמאות'- זה לא.
נעמדתי ברמזור ליד Yamaha T-Max 530.
דה יורה התפלץ הוא קטנוע שכן הוא צילינדר יחיד, שלדה מחופה פלסטיק, חישוקי צמיגיו יחסית קטנים, נטול קלאץ', הרגליים מונחות על מדרכים- חפות מתרומה לרכיבה, לא מתפעלות דבר כולל שאינן חובקות את גוף האופנוע.
דה פקטו בשל כוחו הרב, שמכוון כלפי יכולת פתיחה היסטרית, חתך צמיגיו הנמוך, מבנה שלדה שבנוי לעומסים מתפרצים הוא רב עוצמה, מגדיר קטיגוריה דו-גלגלית, היברידית עצמאית. להמשיך לקרוא מינורי בסוציולוגיה מוטורית
פגשתי מי שייחסתי לו יותר יכולות ממה שייחס לעצמו,
שלא זכה להערכתי על התנהלותו,
חש לא מסופק
תאב ותובע כבוד לא מנופק.
נטולי תפישת עולם גלובליסטית,
נטולי גישה אתיאיסטית,
מתייחסים למדינה קונפורמיסטית,
יישמי פרקטיקה מולקולריסטית,
והתנהלות פרגמטית עכשוויסתית.
מונעים ממיxום תנאים ביהוויוריסטי,
רוחב תפישת עולמם כעומק כותרת מגזיניסטית,
נעים כשבשבת ברוח דינמיסטית. להמשיך לקרוא מתהפכנים
בעקבות ירי החייל במחבל מתקיים שיח על 'האם לירות במחבל, כשברור שאינו מהווה עוד סכנה.
בקיום מגוון דתות יש מצב של העדר דת, מצב בו אין אמונה, מצב שישנם ערכים אינדיבידואלים שהולכים ומתרחבים פרוגרסיבית עד מבנה חברתי, ולא מצב רגרסיבי של מבנה חברתי מקודש המכילים פרטים ווריאנטים שיחד יוצרים דת. להמשיך לקרוא הדת שלנו – לא להרוג
להערכתי, פורים 2016 משופע ביותר התחפשויות של מבוגרים מאשר בעבר, בעיקר הרחוק.
מייחס זאת לעידן של ייצוגים,
שימוש פושה מתעצם ורווח
בתיווכי מסך, בריבוי ממדים
כרשתות חברתיות, פייסבוק, בנייה עצמונית של ערכים אישיים בוויקיפדיה,
שמשפיעים, משלימים גם על הרצון, היכולת, הנטייה לטפל בדימויים.
לא כל הימניים אֱמוניים לאומניים,
אלימים בפועל.
עם זאת, בפועל-
אלימות שאיננה על רקע אישי
היא על רקע התכנסות אֱמונית לאומנית.
התכנסות אמונית לאומנית מכילה פוטנציאל אלים,
שכן,
זו אלימות לגיטימית, נורמטיבית, ערכית.
ההתפתחות הטכנולוגית נעה בנתיב- להמשיך לקרוא תנועת ההתמחות
אנחנו במנחת אווירון שמייחים לבשר לך שעלית ל-
מתחילת 2016, שמעתי בהקשר אלי קשירה ביני לבין המושג 'גורו'. ג.ו.ר.ו., מבוטא Guru, כבר – אָיינְס, צְוָוי, דְרָיי – משחזר, שש-שבע פעמים, לפחות, וזכרוני לא משהו.
ואני, אינסטינקטיבית הודף;
מה לי ולגורויאדה?
ואני כבר יודייע, שֶאָל לו למישהו, בטח לא לי, להלין, שבעולם בו המדיום הוא המסר הייצוג הוא התוכן, להתלונן על שאני נתפש באופן שונה מאיך שנראה לי 'נכון' הייתי מעדיף. כל תפישה הורווחה ביושר. וזה לא מחמיא לי. סתם לא נכון. להמשיך לקרוא גורו? לא. קנגורו*
את היות חיי טובים,
גם אם לא מושלמים,
אני משייך לשלושה נדבכים:
כבוד = ייצוג
בעבר –
ה'כבוד' היה תוצר ההתייחסות החיובית אל מכלול תפישתי של התנהלות אדם אחר. להמשיך לקרוא רדיפת ייצוג
המשתמש במטבע ביטוי מאד
ועוד יותר במכפלתו-
מאד מאד
מעיד על נטייה אישית
למג'וריזציה של הסיטואציה,
מחווה, שאינו סומך על השומע-
עלי,
שייחס אינטרפרטציה מידתית לסיטואציה,
במידה אליה מתכוון.
אז אולי, כדאי לשמוע למזער?
![נרטיב, סִיפֶּר [היסטורי]](https://i0.wp.com/dickmann.co.il/wp-content/uploads/2016/05/narrative.gif?resize=363%2C117&ssl=1)
