חבטה הלוצה – קלישאותיי
אני כבר לא זוכר למי סיפרתי מה.
יכולות הסיפור עם הזכירה הולכות ופוחתות, רצות ונעלמות.
אני גם כבר לא משתין. סתם מטפטייף. את עצמי אני מצ'עמם.
קלישאותיי הן הריפרור התודעתי שאני מספיק לתעד בין מה שעבר לי לראש ורגע לפני שפורייח מזכרוני, וזאת בין 2011 ל- כעת.


פונקציות תעסוקתיות,
לעיתים, טיבן של סיטואציות פיטורין, ש
אמי, כשרצתה לבטא את גאווהה מיוצאי חלציה, כך לפחות בנסיבות שאני הייתי עד להן,
נחשפתי, בעיקר במדיה, לנשים